השריפה הבאה: אסון או תועלת אקולוגית?
עבור בני האדם שריפת החורש היא נזק גדול, מבחינת הצומח המתחדש השריפה היא ברכה, לבעלי החיים זה אירוע איום
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מבחינת הצומח המתחדש השריפה היא ברכה: הצומח הים תיכוני מותאם אבולוציונית לשריפות ויש לו יכולת התחדשות מבנק זרעים ו/או צוואר השורש. היער נפתח לאור ושמש, מגוון המינים עולה ונוטריינטים הופכים להיות זמינים לשימוש. מבחינת המערכת הגיאומורפולוגית השריפה היא פגיעה והנזק לטווח ארוך: שינויים בתכונות הפיזיות והתכונות הכימיות של הקרקע, עלייה בנגר וסחף, חשיפת הקרקע למכת טיפות הגשם, הסרת החומר האורגני, שינויים במחזורי היסודות.
גם מבחינת בעלי החיים השריפה היא במרבית המקרים אסון מאחר וחלים שינויים בבית הגידול, מקורות המזון נפגעים, ויש חדירה של מינים אחרים לבית הגידול.
שריפות יער וחורש הן גורם טבעי חשוב במערכת האקולוגית והן בעלות השפעה רבה על עיצוב הנוף. בעשורים האחרונים מדווח כי ישנה עלייה בהיקף השטחים הנפגעים מדי שנה בעולם ובארצות אגן הים התיכון בפרט. תהליכים אלו מתרחשים עקב נטישת שדות חקלאיים, עלייה בכיסוי הצומח, עלייה בכמות של המינים הדליקים (כגון אורנים), שינויי אקלים ושינויים במשטר השריפות.
תהליכי השיקום מתארכים
תיעוד היסטורי של השריפות בארץ מלמד כי מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, יש עלייה בדיווחים על מספר שריפות היער ובהיקף הנזק של השריפות הגדולות (מעל 1,000 דונם). בשנים האחרונות ישנה עלייה גם במספר השריפות החוזרות באותם תאי שטח.
אחת הסכנות העיקריות לחורש וליער בעקבות שריפות, היא האפשרות כי אותו תא שטח יעבור שריפה חוזרת בשלב כזה שלא יאפשר את סיום ההליך הסוקסציוני של המערכת וחזרתה למצבה טרם ההפרעה. המערכת האקולוגית הים תיכונית בישראל מועדת לשריפות יער וחורש חוזרות בהיקפים שונים ובתדירות גבוהה יחסית. בפארק הכרמל נמצא כי תדירות השריפות הגדולות היא אחת לשש שנים. בהרי ירושלים לעומת זאת, תדירות השריפות הגדולות היא אחת לארבע
שנים.
ממצאי מחקר שבחן את השפעת השריפות החוזרות על הקרקע והצומח בכרמל מלמדים כי המערכת האקולוגית מושפעת מתדירות השריפות הגבוהה. פרקי זמן קצרים בין השריפות משבשים את יכולת ההשתקמות של הצומח והקרקע לאורך זמן. בפרקי הזמן הקצרים מ-15 שנה הן הקרקע והן הצומח לא מצליחים להתאושש מההפרעה, ונגרמת פגיעה ניכרת העלולה להגיע עד כדי שינוי בבית הגידול ודלדול קרקע.
ככלל, נמצא כי תהליכי השיקום מתארכים ככל שעולה מספר השריפות באתר. בפרקי זמן ארוכים בין השריפות (מעל 20 שנה) ההפרעה של שריפות חוזרות תהיה פחותה, אך עדין ניכרת. ככל שתגדל פעילות האדם יש סכנה כי המערכת האקולוגית תהיה פגיעה יותר וסכנת השריפות הגדולות תגבר.
הכותבת, נעמה טסלר, תשתתף מחר בכנס של החברה להגנת הטבע, מכללת אורנים ומשרד החקלאות, בנושא החורש הים תיכוני בישראל, שיתקיים במכללת אורנים, בהשתתפות אנשי החברה להגנת הטבע, אקדמיה, רשות הטבע והגנים ומשרדי ממשלה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם