עינוי סיני: האשפוז הכפוי ככלי לדיכוי

הצעת חוק חדשה בסין נועדה לשים קץ לרצון של המשטר לכפות אשפוז פסיכיאטרי ללא מסמכים. לי ג'ינפינג הצליח לשרוד את הסיוט

ברברה דמיק | 2/4/2012 13:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הדבר הכי קשה כאשר אתה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, זה לשמור על השפיות. לי ג'ינפינג יודע זאת טוב מאוד. הפעיל הפוליטי בן ה-47 בילה שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי בבייג'ינג, כשהוא מסומם קשות. אם סירב לקבל תרופות, היו קושרים אותו למיטה.

בניגוד לחולים אחרים, על לי נאסר לצאת לטיול בחצר, להשתמש בספריה או לקבל אורחים. האמת היא שמשפחתו אפילו לא ידעה שהוא שם, משום שהמשטרה אשפזה אותו במוסד תחת שם בדוי.

"ידעתי, שאם אתעצבן או אתרגש, הם רק יחזיקו אותי כאן תקופה ארוכה יותר", מספר לי. "מצלמות אבטחה צילמו אותי 24 שעות ביממה. החלטתי לשמור על קור רוח עד שאמצא דרך לצאת מבית החולים".
 
שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי. לי ג'ינפינג.
שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי. לי ג'ינפינג. צילום: MCT
 
כאשר החוק לא מחייב הצגת מסמכים כלשהם, הרשויות בסין בוחרות פעמים רבות לאשפז בכפיה עושי צרות בבתי חולים פסיכיאטריים, שאי אפשר לקרוא למה שהם עושים פשע. לעתים קרובות משתמשים בשיטה הזו על מנת להשתיק מתנגדים למשטר, פעילים פוליטיים וסתם אזרחים שמעצבנים את הרשויות, כאשר הם מתלוננים על הלנת שכר, קרקעות שהוחרמו וכיו"ב.

כעת, בפעם הראשונה, המחוקקים הסינים הכינו הצעת חוק, הקובעת מתי מותר לאשפז אזרחים בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לרצונם.

הצעת החוק, שפורסמה בשנה שעברה על ידי מועצת המדינה, שהיא המקבילה הסינית לקבינט, מעניקה לבני משפחה ולפציינטים עצמם את הזכות לערער. בלחץ פעילים למען זכויות אדם הצליחו להסיר מהצעת החוק את הסעיף שהיה מתיר לאשפז בכפיה מישהו ש"גרם להפרעה ציבורית".

בכנס של הקונגרס העממי הלאומי בחודש שעבר ציין המחוקק הבכיר וו בנגו כי חוק בריאות הנפש נמצא בצמרת סדר העדיפויות לשנה הקרובה.

פסיכיאטרים ופעילים למען זכויות חולי הנפש מברכים על הצעת החוק ואומרים שהיא הייתה צריכה להגיע מזמן. "יותר ויותר אנשים נשלחים לבתי חולים פסיכיאטריים", אומר לו פיו, ראש ארגון מקומי לזכויות אדם. "הרשויות רואות שהעימותים מחריפים ולכן הן רוצות לחזק את השליטה שלהן בגורמים לא יציבים בחברה".

לארגון של לו ידוע על 900 מקרים של אשפוזים בכפייה, ולדבריו מדובר רק בטיפה בים, כי המספר האמיתי גדול בהרבה.

בשנים האחרונות הפסיכיאטריה צוברת מכובדות בסין, והשלטונות אף התייעצו עם פסיכיאטרים בכמה מקרים שאירעו באחרונה, בהם גל התאבדויות של פועלים צעירים במפעל ההיי-טק "פוקסקון" בדרום סין שמייצר את האייפד, וגל של דקירות בבתי ספר. אולם, למקצוע הזה עדיין יש תדמית של אמצעי דיכוי בידי השלטונות.
רעד כמו מכונת כביסה

הו גוהונג, שארגן חתימה על עצומה של פועלים מהמפעל שבו עבד בדרישה לקבלת פיצויים, אושפז פעמיים בבתי חולים פסיכיאטריים בעיר ווהאן. לדבריו, אמרו לו שהוא סובל מ"הזיות פרנואידיות" וטיפלו בו באמצעות נעיצת מחטים חשמליים ברקות שלו, בכפות ידיו ובכפות רגליו.

"כאשר הם טיפלו בי בהלם חשמלי הייתי קשור למיטה והכל רעד כמו מכונת כביסה במשך שעתיים", הוא מספר. "השיניים שלי נקשו. לא הייתה שום תיאוריה רפואית מאחורי זה. הם עושים את זה סתם כדי לענות אותנו. מפקח המשטרה אמר לי ש'אם אתה לא משוגע עדיין, נהפוך אותך למשוגע'".

יו שין, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת בייג'ינג, אומר שבמקרים רבים הפסיכיאטרים מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן, כאשר הם לא רוצים או לא יכולים להתנגד להוראת המשטרה.

"הניצול לרעה של הפסיכיאטריה

גם גוזל משאבים מחולים שבאמת זקוקים לסיוע", אומר יו, שהיה בין הדוחפים להכנת הצעת החוק. "אני סבור שחקיקה ונהלים נכונים יכולים להגן הן על החולים והן על הפסיכיאטרים. כמובן שיש לנו עוד עבודה רבה בכל הקשור לחינוך אנשי מקצוע ברפואה הפסיכיאטרית בנושאים אתיים".

ובחזרה ללי ג'ינפינג. לאחר שעבד בשורה של עבודות מזדמנות, החל לעשות שליחויות ותיקונים עבור מנהיג המפלגה הקומוניסטית לשעבר זאו זיאנג. זאו הושם במעצר בית לאחר שהביע סימפטיה כלפי המפגינים למען דמוקרטיה בכיכר טייננמן בשנת 1989.

כאשר זאו הלך לעולמו בשנת 2005 והממשלה הסינית ניסתה למנוע עצרות אבל לכבודו, שכר לי נזירים בודהיסטים כדי שיערכו טקס בביתו וגם הזמין עיתונאים לאירוע. "אבל עיתונאים לא הופיעו, רק שוטרים", הוא מספר.  

דמעות בעיניים

הייתה זו יריית הפתיחה לשנים של עימותים בין לי לרשויות. הוא נעצר פעם אחר פעם וביתו נהרס. אבל הוא לא ויתר והמשיך לקרוא לטיהור שמו של זהו. ב-8 באוקטובר 2010, ביום שבו הסופר הכלוא ליאו שיאובו הוכרז כחתן פרס נובל לשלום, לי נעצר יחד עם פעילים אחרים מחשש שהם ייצאו לחגוג את האירוע.

שוב השוטרים לחצו על לי להפסיק את פעילותו. "תפסיק להגיד שזאו היה חף מפשע", אמרו לו השוטרים. לאחר כמה שבועות הוא הועבר לבית חולים פסיכיאטרי. "כאשר ראיתי בפעם הראשונה את בית החולים, היו לי דמעות בעיניים, אבל ידעתי שאסור לי להפגין רגשות", הוא מספר.

לי ג'ינפינג ליד המרפאה הפסיכיאטרית
לי ג'ינפינג ליד המרפאה הפסיכיאטרית צילום: MCT
 
לי הצליח להית פסיבי מספיק כדי שיאפשרו לו להסתובב עם חולים אחרים והמבקרים שלהם. כך הצליח ליצור קשר עם אבא של אחד החולים וביקש ממנו להתקשר אל אחיו. כאשר האח הגיע, אמרו לו בבית החולים שלא ידוע להם על חולה בשם לי ג'ינפינג.

כעבור מספר ימים שב האח ובידו תמונה מרישיון הנהיגה של לי. הוא הראה את התמונה לאחת האחיות, שזיהתה את לי. לי מסרב לפרט איך בדיוק הוא ארגן את השלב הבא בתוכנית שלו - מחשש שאחרים יסתבכו. מכל מקום, הוא ואחיו קבעו מועד מסוים שבו לי יעמוד ליד חלון בקומה השלישית, שאותו ניתן לראות מהשוק למטה, וצלם עם עדשה ארוכה יצלם את לי עומד בחלון ונושא את השלט: "זה גיהינום. מהרו! עזרו לי! אני נואש!".

אחרי שהתמונה פורסמה בעיתון, לבית החולים לא נותרה ברירה אלא להודות בקיומו - ולאחר זמן קצר הוא שוחרר.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חדשות חוץ''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים