הלכלוך נשאר בגוף: חומרי הניקוי - סכנה לבריאות הציבור

לא יכולים לנקות בלי ריח של אקונומיקה? מחפשים חומרי ניקוי עם מגע רך ונעים? כדאי שתדעו כי החומרים הללו עלולים לפגוע בבריאות שלכם. רגע לפני סוף ניקיונות פסח, דוח מיוחד של "הקואליציה לבריאות הציבור" יעזור לכם להתגונן. כתבה ראשונה בסדרה

מיכל הוכברג | 2/4/2012 10:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
צילום: יוגב אטיאס; עריכה: ערן אבירם
צילום: יוגב אטיאס; עריכה: ערן אבירם
צילום: יוגב אטיאס; עריכה: ערן אבירם


חומרים מסוכנים לא מצויים רק באוויר, בקרקע, ברחובות סואנים מתחבורה או באזורי תעשייה, אלא גם בבית. מתברר שכל אחת ואחת מאיתנו - הצרכנים

- יכולים לצמצם את הסכנה הבריאות והסביתית - על ידי הבנת הסכנות מחומרים הנמצאים בסביבה הביתית שלנו ומסכנים אותנו.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

הקואליציה לבריאות הציבור השיקה היום, לקראת פסח, פרויקט להעלאת המודעות לכימיקלים מסוכנים בבית. במסגרת הפרויקט גיבשו אנשי הארגון רשימה של מספר חומרים מסוכנים הנפוצים בכל בית. כתבה ראשונה בסדרה.

תגובות

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "כמדי שנה, לקראת חג הפסח, מתמלא השוק הישראלי בחומרי ניקוי רבים. חומרים אלה, הופכים את מלאכת הניקיון והחיטוי, לקלה יותר. ואולם, חשוב לזכור שחומרי הניקוי מכילים תרכובות של כימיקלים שונים, אשר עלולים לפגוע בבריאות האדם ובאיכות הסביבה.

"רוב חומרי הניקוי הנמכרים בשוק הישראלי, בין שהם מיוצרים בארץ ובין שמיובאים, חייבים להתאים לדרישות התקנים הישראליים הרשמיים. התקנים, בחלקם, מגבילים את ריכוז התרכיבים המסוכנים בהם, בעוד שאחרים אף אוסרים את השימוש בחומרים מסוכנים מסוימים לייצור מוצרי הניקוי".

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "רק כאשר המוצר מסווג כרעיל ביותר, רעיל, משתך (קורוזיבי), מזיק, יש צורך לרשום את המרכיב הדומיננטי שתורם לסיווג החומר. בנוסף, יש מקרים בהתאם לדירקטיבות בהם יש צורך לרשום את מרכיב החומר ואת ריכוזו. מידע זה נמצא במסמך הנקרא גיליון בטיחות של החומר.

"בחלק מהתקנים, לדוגמה ת"י 261- תמיסות נתרן תת כלוריתי (אקונומיקה), יש חובה בתקן לציין את ריכוז הכלור הפעיל (30 גרם לליטר כלור פעיל). בתקנים אחרים, לדוגמה בתקן ישראלי ת"י 438- אבקת כביסה או בתקן ישראלי ת"י 1417- אבקות ניקוי למדיח כלים, הסימון של ההרכב הכימי מתבסס על הרגולציה האירופאית 2004\648 וגם במקרים אלה, אין חובה לציין את המרכיב עצמו אלא את המשפחה אליה הוא משתייך.

"בנוגע לשאלתך מדוע אין מסמנים את הנזק שהחומר יכול לגרום, ההפך הוא הנכון. חלה חובה לציין את הסכנות של המוצר כולו, את סיווג החומר המסוכן- כלומר האם הוא גורם לכוויות, האם יכול לגרום לאלרגיה, האם הוא מגרה, דליק, מזיק, רעיל ועוד. משפטי הסיכון והן משפטי הבטיחות- כלומר, מה צריך לעשות במקרה שהמשתמש נפגע מהמוצר רשומים על תווית המוצר ונקבעים בהתאם לכלל המרכיבים וריכוזיהם שנמצאים במוצר הסופי. כשאנו בודקים את המוצר במעבדות במכון התקנים הישראלי, אנו מקבלים ובוחנים את המסמך - גיליון בטיחות שבו מרוכז כלל מידע זה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים