ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

רומני עוד לא נבחר, אבל כבר מחפש סגן

בחירה במועמד גרוע לסגן עלולה לגרום נזק. לכן, רומני ייזהר וינסה למצוא שותף שלא יכשיל אותו ורק יחזק מעמדו בקרב השמרנים

ג'ון נאנס גארנר שימש כסגן נשיא ארצות הברית באחת התקופות הסוערות בתולדותיה, בשנים 1941-1933, בין המשבר הכלכלי הגדול למלחמת העולם השנייה. הרבה מורשת לא נשארה ממנו, אולי למעט. אותה התבטאות ממוחזרת על כך שסגנות הנשיא "אינה שווה דלי של שתן חם".

גארנר הסתכסך עם הבוס, הנשיא פרנקלין רוזוולט, והוחלף ערב כהונתו השלישית של הנשיא בהנרי וואלאס. באופן לא רשמי, כחבר, גארנר המשיך למלא תפקיד של אוזן קשבת ושל יועץ, למי שהחליף את וואלס ערב כהונתו הרביעית של רוזוולט - וגם התמנה במקומו לנשיא עם מותו - הארי טרומן.
   
עכשיו הגיע תורו של מיט רומני למלא את הדלי המדובר. הפריימריז עוד לא תמו, רומני עוד לא ניצח בהתמודדות, אך צוותו כבר מסנן לו רשימת מועמדים. רומני, שיהיה המועמד הרפובליקני כמעט בוודאות, רוצה לתכנן מראש כדי להצליח בבחירת הסגן. התפקיד אמנם לא בהכרח חשוב, אך לבחירה יש משמעות. זאת בעצם ההחלטה הפומבית היחידה שעושה המועמד לפני הבחירות.

רומני ירצה להימנע מטעויות. טעויות קטנות, כמו שעשה קודמו, המועמד ג'ון מקיין, כאשר החליט ברגע האחרון ובלי בדיקה מסודרת מספיק לבחור במושלת אלסקה, שרה פיילין, שהתגלתה בהמשך כנכס שיש לו גם חסרונות; או טעויות גדולות. הגדולה שבהן הייתה זו של ג' ורג' מקגוורן שבחר לעצמו ב-1972 סגן, תומס איגלטון, מבלי שידע שהנבחר אושפז בעבר מספר פעמים בגלל התמוטטות עצבים וקיבל מכות חשמל.

בחירה מוצלחת בסגן אולי אינה מוסיפה נקודות רבות למועמד לנשיא, אך בחירה גרועה עלולה לגרום נזק ממשי. ובעיקר, בחירה נמהרת היא מתכון לטעויות, ורומני איננו איש נמהר. הוא איש זהיר, מועמד זהיר. שמחפש עכשיו סגן הולם.

בעבר, היו שנים שבהן גילמה הבחירה לסגנות בעיקר גיאוגרפיה. מועמד מהמזרח יבחר סגן מהמערב, מועמד מהצפון יבחר סגן מהדרום. אבל היום חשובה יותר האידיאולוגיה, בעיקר במפלגה הרפובליקנית,
שהיא שדה קרב נצחי בין סיעה "מתונה" לסיעה "שמרנית". וחשובים הבוחרים.

לרומני יש בעיה עם כמה מגזרים שמתוכם ירצה לבחור לו סגן: נשים לא מצביעות עבורו, כפי שהוכיח אתמול סקר חדש שעל פיו מוביל אובמה על רומני במדינות "מתנדנדות" בגלל קולות הנשים. גם שמרנים לא מתרגלים אליו, כפי שמוכיח המרוץ הנמשך שלו מול ריק סנטורום וניוט גינגריץ'.

בנסיבות הללו, אישה שמרנית עשויה להיות בחירה סבירה, אלא שרומני זוכר את הבחירה של מקיין בפיילין ולא לטובה. אתמול, באקט של נדיבות השמורה למי שכנראה יודע שממילא אין לו סיכוי, הודיעה מושלת דרום קרוליינה ניקי היילי שאין לה עניין בסגנות.

היילי היא תאומתה הפוליטית של פיילין, שתמכה בה פומבית בהתלהבות. גם היא צעירה, נאה, מושלת, שמרנית מאוד - כל מה שרומני צריך, אם הדמיון לפיילין לא היה הופך את המועמדות של היילי לכל כך מסובכת. אז היא ויתרה.

ובכל זאת, קשה להאמין שרומני יבחר בסגן שאיננו שמרן דיו כדי להרגיע את הבוחרים הרפובליקנים שישלימו עם מועמדותו בחריקת שיניים ובחשדנות גדולה. על הדרך, אולי יוכל להרוויח עוד נקודה או שתיים.

אם יבחר במרקו רוביו, הסנטור מפלורידה, הוא יוכל להתחרות באופן משכנע יותר על קולותיהם של מצביעים היספנים, שאינם מתלהבים ממפלגה הרפובליקנית שאינה אוהדת מהגרים. אם יבחר בבובי ג'ינדל, מושל לואיזיאנה, ירגיע רומני את השמרנים וגם יעשה היסטוריה - המועמד הראשון ממוצא הודי.

וכמובן, ישנה האפשרות הנוחה ביותר. מאז החל הקמפיין של רומני מלווה אותו מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי. הוא עולה לפניו על הבמה, להקת חימום של איש אחד, ומבטיח את "הנשיא הבא של ארצות הברית".

כריסטי ויתר על ההזדמנות להיות מועמד לנשיאות, אך הוא עדיין אחד מכוכביה הגדולים של המפלגה הרפובליקנית, מוכר יחסית מקרב המושלים, כריזמטי ושנון. אתמול הוא נחת בנתב"ג לביקור קצר בישראל. יכול להיות שזה סימן?

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...