שליפות מהמותן במקום דיון
בעוד בארה"ב לפחות מתקיים דיון ציבורי בכל הקשור למציאת פתרון למחירי הדלק, בישראל ההחלטות מתקבלות ללא כל מחשבה ארוכת טווח. העיקר לעבור בשלום את מהדורות החדשות
אולם, הפופוליזם הנ"ל אינו ייחודי רק לישראל וגם בארה"ב (כמו גם במקומות אחרים) זועמים אזרחים על מחירי הדלק הגבוהים. הפוליטיקאים, שאין ביכולתם לפתור בעיה גלובאלית זו במטה של קסם, מתגוננים בעזרת סיסמאות פופוליסטיות ריקות מתוכן ובאמצעות פתרונות זמניים וקצרי טווח כגון זה של נתניהו.
בארה"ב יעמדו השנה לבחירה כל חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט. ברחבי ארה"ב מתנהלים בימים אלה מאות קמפיינים לקראת הבחירות בקיץ (פריימריז) ובנובמבר (בחירות כלליות) וסוגיית מחירי הדלק הופכת בהדרגה לנושא החם והחשוב ביותר בקמפיינים אלה.
מאחר שאין לאף אחד מחברי הקונגרס הללו השפעה מיוחדת על מחירי הדלק, הם עמלים יום וליל לשכנע את מצביעיהם הפוטנציאליים שהם בעצמם חשים את הכאב בתחנות הדלק ולעורר גלי אמפתיה. חבר בית נבחרים אחד (רוברט שילינג מאילינוי) אף הזמין צלמים וכתבים לתעד את ההוצאה הכספית הכבדה שלו בתחנת הדלק (המכונית שאותה מילא בדלק היא מסוג SUV של "שברולט" שזהו דגם בזבזני במיוחד של דלק, אך הטפה נגד רכישת מכוניות מסוג זה לא תביא לו בוחרים).
עוברים לסיסמאות
אולם, באותו זמן מתנהל גם דיון ציבורי רציני מעט יותר. מצד אחד, הדמוקרטים בראשות הנשיא אובמה מטיפים לביטול הסובסידיות הממשלתיות הניתנות לחברות הנפט ודורשים להפנות הכספים לפתרונות של אנרגיה חלופית. בתוך המחנה הדמוקרטי יש הטוענים שחברות נפט קטנות יותר צריכות להמשיך לקבל את הסובסידיות הללו מאחר שהן מעסיקות אמריקאים רבים ואל להם לדמוקרטים לפגוע בנושא רגיש זה לפני הבחירות.
מצד שני, הרפובליקנים טוענים כי התשובה טמונה דווקא בהחלטה על הגברת קצב הקידוח בתוך ארה"ב כדי להעצים את ההיצע ולמתן את עליות המחירים. טענה זו אינה חדשה כמובן. זכורה במיוחד שרה פיילין שהייתה מועמדת למשרת סגן הנשיא בשנת 2008 וחיבבה את הסיסמה "קדח מותק קדח" (drill baby drill) שאותה נהגה להשמיע בכל עצרת
בחירות.
ברם, בעוד בארה"ב לפחות מתקיים דיון ציבורי בכל הקשור למציאת פתרון, הרי שבישראל ההחלטות מתקבלות בהינף יד וללא כל מחשבה ארוכת טווח. העיקר לעבור בשלום את מהדורות החדשות. במקום לנהל דיון מעמיק שיכלול ניסיון למציאת תשובות לשאלות כמו מה עשויה להיות משמעות הגברת קצב הקידוח בים או האם מוטב יהיה לבטל או להפחית את מס הבלו על הדלק, מעדיף נתניהו לדבר אל העם בסיסמאות: שלמו מסים כדי למנוע טילים.
נשאלת השאלה האם יש יחס ישיר בין מחירי הדלק לבין מספר סוללות כיפת ברזל שנקבל? בוודאי שלא, אך נתניהו אינו מעוניין בדיון מעמיק על סדרי העדיפויות במדינה. נתניהו פותר עצמו מהדיון תוך שליפת סיסמאות ריקות מתוכן ומצפה שנקבל זאת בהכנעה. לאזרחי ישראל מגיע דיון רציני קצת יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם