מכות שלא כתובות בתורה: עשרת האיומים על הסביבה

לכבוד חג הפסח ולקראת תחרות הגלובוס הירוק והגלובוס השחור, שמוקירה את מצטייני הגישה הירוקה ומוקיעה את דורסיה, יצאנו עם ארגון חיים וסביבה לסקור את 10 המכות הסביבתיות בישראל 2012. בתקווה שדברים ייראו אחרת ב"מה נשתנה" של 2013

אביעד פוהורילס | 6/4/2012 10:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גזל החופים: עדיין מאוימים

בישראל רצועת חוף שאורכה 197 ק"מ, אשר רק 53 ק"מ מתוכה פתוחים לציבור הרחב. אף שחוק החופים מ-2004 אוסר לבנות בטווח של 300 מטר מקו החוף, נותרו איומים רבים כמו הנחת

תשתיות צנרת להובלת גז, הקמת מתקני התפלה ואף כפרי נופש, מלונות ובנייה לפיתוח עירוני. תוכניות רבות הוגשו ואושרו בטרם חקיקת החוק, והן עוד עלולות להתממש.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

צילום: אלי דסה
חוף פלמחים. סמל המאבק הסביבתי. חופים אחרים עדיין בסכנה צילום: אלי דסה
השריפה בכרמל: מתכון לאסון

שינויים בדפוס המשקעים לצד התחממות משמעותית גורמים לאגירה פחותה של מים בקרקע ובצומח. בתנאי היובש שנוצרים עלולה דליקה קטנה להסתיים באובדן שליטה. ללא קשר לנסיבות שהובילו לשריפה, 8 החודשים שקדמו לאסון הכרמל חלפו מבלי שירדו שם אפילו טיפות מים בודדות. יש להוסיף לכך טעויות היסטוריות בהרכב עצי היער שניטעו ובצפיפותם - ולקבל אסון טבע קולוסלי.

צילום: מקס ילינסון
הכרמל השרוף. 8 חודשים בלי גשם צילום: מקס ילינסון
זיהום הים: חוף לדאגה

דוח של עמותת צלול לשנת 2011 קובע כי הזרמת מזהמים ושפכים עדיין נמשכת בעקבות 109 היתרי הזרמה לים ‏(בראשם 5 מיליון מ"ק בשנה של בוצת השפד"ן‏). גם התוכניות להקמת מתקני התפלה, להרחבת נמלי הים ולהפקת גז ונפט מאיימות על מי הים. יום אחד נצטרך לארוז את חוף הנכים בהרצליה בתוך מזוודה ולטוס איתו לחו"ל.

צילום: מקס ילינסון
זיהום בחוף הים. הזרמת השפכים נמשכת צילום: מקס ילינסון
הפגיעה בים המלח: תיירות במקום שיקום

גם המועמדות ל-7 פלאי עולם לא מסייעת כאן. ב-30 השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח ב-26 מטר - כמעט מטר בשנה - וכך נוצרה תופעת הבולענים. שטחו של ים המלח התכווץ בשליש, ועל-פי ארגון ידידי כדור הארץ במזרח התיכון, תעשיות האשלג הישראלית והירדנית אחראיות ל-40% מירידת המפלס באגן הצפוני וכן לייבוש הירדן הדרומי, שכבר לא מזרים מים כמעט. הממשלה דחתה הצעת חוק לשיקום אמיתי של הים, וכספי התמלוגים יופנו לתעשיית התיירות במקום להציל את הים עצמו.

צילום: פלאש 90
ים המלח. ירידה של מטר בשנה צילום: פלאש 90
הרפורמות בתכנון: התנגשות אינטרסים

התוכנית שמקדמים בממשלה תחת המושג המטעה רפורמת המרפסות כבר זכתה לאות הגלובוס השחור בשל חשש לנזקים סביבתיים וחברתיים, שחיתות מוגברת, איום על שטחים ציבוריים ופגיעה קשה וחוסר שקיפות באשר להליכים סביבתיים.

לאזרח יהיה קשה הרבה יותר לעצור בנייה של מפעל מזהם או לבלום עיסקה שתעדיף אינטרס מסחרי על אינטרס ציבורי. זוכרים בחלחלה את מגדלי חוף הכרמל או את הולילנד בירושלים? ישנה תוכנית נוספת להקמת 6 מגדלים על החוף בחיפה, אשר מתבססת על מתווה נושן מ-1978.

מכלי דלק וחומרים מסוכנים: מחכים לייצור עצמי

באזור חיפה והקריות, מטרופולין עצום שבו כמעט מיליון תושבים, מאוחסנים יותר ממיליון ליטרים של דלקים שחושפים את התושבים לסכנות דליפה, לזיהום וחמור מכל - לאירועים ביטחוניים.

הקואליציה לבריאות הציבור מתריעה כי פליטת תרכובות כמו בנזן מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן, אף שאנשי בתי הזיקוק טוענים שהתחבורה באזור היא הגורם העיקרי לזיהום במפרץ חיפה. לגבי מכל האמוניה שמוזן בכל חודש מאנייה המגיעה לנמל, המצב ישתנה אם יחל ייצור עצמי של גז זה במישור רותם. חזון למועד.

צילום: אלכס רוזקובסקי
מפרץ חיפה. ים של חומרים מסוכנים צילום: אלכס רוזקובסקי
פסולת בניין פיראטית: חסרה אכיפה

הבנייה בישראל מייצרת מדי שנה בשנה כ-4 מיליון טונות של פסולת, ש-1.5 מיליון טונות מתוכן מסולקות ללא בקרה ויוצרות נזקים סביבתיים כמו זיהום מי תהום, זיהום אוויר, פגיעה בשטחים פתוחים וריבוי מזיקים. אכיפה חלשה מאפשרת לעברייני בנייה לחסוך כסף של הובלה למטמנות מוסדרות. שיקום מוצלח של אתר חירייה באמצעות פסולת בניין ממוחזרת עדיין לא מעיד על חקיקה בנושא ועל עידוד להשתמש בחומרי בנייה ממוחזרים.

תחבורה ציבורית: מזנבים בטהרן

כששר התחבורה ישראל כץ לא עסוק בריבי ענק עם רכבת ישראל, הוא משקיע בסלילת כבישים ופחות בפתרונות של תחבורה ציבורית, והדבר רק מעודד שימוש בכלי רכב פרטיים מזהמים שמבזבזים דלק יקר. התוכנית לקירוב הפריפריה למרכז בסלילת מחלפים וכבישים לא מתיישבת עם הנתונים שלפיהם רק לרבע מאוכלוסיית הפריפריה כלי רכב.

פרויקט הרכבת הקלה בירושלים עשה פרסה בבנייתו וביציאתו לדרך, וגם חצי שנה אחרי שיצאה לפועל לא מועדפת הרכבת על רכבים פרטיים ברמזורי העיר. רכבת בתל-אביב? מספרים שאולי ב-2017 היא תופיע. אפילו בבנגקוק ובטהרן כבר יש.

צילום: פלאש 90
הרכבת הקלה תקועה ברמזור צילום: פלאש 90
פארק השרון ונחל אלכסנדר: הריאות נחנקות

כביש 20 צפוי לחצות את שתי הריאות הירוקות החשובות ביותר בשרון: מרחב פולג, העשיר בבתי גידול לחים, בערוצי נחל ובשטחי הצפה; ומרחב נחל אלכסנדר פארק השרון, שבולט בזכות השילוב בין נחל לבין גבעות כורכר, חול מיוצב וחמרה. הכביש המתוכנן מאיים לצמצם את כמות השטחים הפתוחים ולפגוע ברציפותם, והוא יהפוך אותם לקטנים ולנטולי משמעות עבור החי והצומח הייחודיים. אמנם לא התקבלה העמדה המציעה את הסטת כביש 2 מזרחה לתחומים השמורים, אבל עמדת החברה להגנת הטבע היא שיש להשלים את גריעתו של כביש 20 בין חבצלת השרון לחדרה.

חולות סמר: 2.3 קמ"ר בלבד

מדובר ב-2.3 קמ"ר של חולות מרהיבים שמשתרעים לצדי כביש הערבה, במרחק 40 ק"מ מאילת. זו שמורה של בעלי חיים נדירים שכמעט אי אפשר לפגוש בישראל, האחרונים שנותרו בערבה הדרומית אחרי שחולות אחרים באזור נכרו לצורכי חקלאות ‏(גידולי שדה ותמרים‏) ולצורכי סלילה ובנייה באילת. כשאחרון הבולדוזרים יישר יום אחד את פיסת החול האחרונה שם, את הנעשה אי אפשר יהיה להשיב. המאבק לא תם כי למרות הכל יש גם ניצחונות. הצלתו של חוף פלמחים, שנראה אבוד עד לא מכבר, הוא עמוד האש של אוהבי הארץ הזאת.

צילום: יהודה בן יתח
חולות סמר. המאבק לא תם צילום: יהודה בן יתח
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מי בסביבה

צילום: SXC

אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי יוצאים למסע ירוק ומחפשים סביבה טובה

לכל הכתבות של מי בסביבה

עוד ב''מי בסביבה''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים