הצעה: הכנסת תוכל לאשר חוק שביטל בג"ץ

הצעת חוק יסוד שמקדם משרד המשפטים תסמיך את בג"ץ לבטל חוקים, אך מנגד, הכנסת תוכל לאשר חוקים שבוטלו על ידי שופטי העליון

נועם שרביט | 8/4/2012 7:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: הצעת חוק,
ניסיון נוסף להסדיר את יחסי בג"ץ והכנסת: משרד המשפטים פרסם טיוטה של הצעת חוק יסוד, שיסמיך לראשונה את בג"ץ לבטל חוקים של הכנסת, אך מנגד יותיר בידי בית המחוקקים את זכות המילה האחרונה. לפי ההצעה, הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שבוטלו בידי בג"ץ בטענה שהם "בלתי חוקתיים", אך רק ברוב "מיוחס" של 65 ח"כים.

תהליכי חקיקת חוקי היסוד ישונו, משכן הכנסת
תהליכי חקיקת חוקי היסוד ישונו, משכן הכנסת צילום ארכיון: פלאש 90
טיוטת החוק מבוססת על המלצות ועדה בראשות שר המשפטים הנוכחי יעקב נאמן משנת 2004, הגם שהיא סוטה מהן בסלע המחלוקת העיקרי הצפוי - זכות המילה האחרונה.

יצוין כי בעבר כבר פרסמו ועדת החוקה והממשלה כמה נוסחים של חוק יסוד החקיקה, אך אלה לא הבשילו לכדי חוקים מאושרים.

הנוסח הנוכחי מקובל בעיקרו על נאמן, וגם יו"ר הכנסת רובי ריבלין ונשיאת העליון היוצאת דורית ביניש היו שותפים בדיונים לגיבושו. עם זאת, במשרד המשפטים לא התייעצו עם הנשיא הנוכחי, אשר גרוניס, וגורמים משפטיים אמרו כי הוא יחווה את דעתו במקום ובזמן המתאימים, לאחר לימוד התזכיר.

טיוטת החוק החדש מציעה לשנות ולבדל את הליכי חקיקת חוקי היסוד. לדוגמה, היא קובעת שרק הממשלה או ועדת החוקה יוכלו להגיש הצעת חוק יסוד. זאת בניגוד למצב כיום, שבו רשאי כל ח"כ להגיש הצעת חוק כזו.

בנוסף לכך, חוק יסוד יצטרך לעבור הליך של ארבע קריאות במליאת הכנסת במקום שלוש כיום, כאשר בקריאה הרביעית יהיה צורך ברוב "מיוחס" של 65 ח"כים.
חוק ההתגברות

הרקע ליוזמה: סמכות בג"ץ לבצע ביקורת שיפוטית על חוקים אינה מעוגנת כיום בחוק, אלא היא סמכות שבג"ץ ניכס לעצמו במסגרת "המהפכה החוקתית" שיזם ב-1995 נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק מכוח פרשנות חוקי היסוד.

יחווה דעתו, גרוניס
יחווה דעתו, גרוניס צילום: פלאש 90
עד היום השתמש בג"ץ תשע פעמים בסמכותו זו. כעת מוצע לעגן בחוק לראשונה במפורש סמכות זו. לפי ההצעה, רק בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים יוכל לבטל חוק הסותר את חוקי היסוד. זאת בניגוד למצב כיום, שבו יכול לכאורה כל שופט, גם בשלום או במחוזי, לפסול חוק הסותר את חוקי היסוד.

בפועל, הדבר נעשה פעם אחת בלבד ב-2003. טיוטת החוק תבטל כאמור סמכות זו, אולם היא קובעת שכל שופט שמתעורר בפניו ספק בדבר חוקתיות חוק ולא יוכל להכריע בתיק שבפניו בלי להכריע בשאלת חוקיות החוק, יפנה את השאלה לבג"ץ.

כאמור, המאבק המרכזי בחוק צפוי להיות בשאלה אם פסילת חוק על ידי בג"ץ היא סוף פסוק. בטיוטה מוצע שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שבג"ץ ביטל, ובלבד
שייכתב בו שהחוק תקף על אף פסיקת בית המשפט ושהוא יתקבל ברוב של 65 ח"כים.

חוק התגברות כזה יעמוד בתוקפו לחמש שנים, אך ניתן יהיה לשוב ולחוקק אותו לתקופות דומות. הימין הפוליטי צפוי לדרוש רוב קטן יותר לחוק כזה, ואילו בשמאל, באקדמיה ואולי גם בקרב שופטי העליון ידרשו רוב גדול יותר, ואולי גם יבקשו לדבוק בהמלצות ועדת נאמן, שהיו מקובלות בשעתן על הנשיא אהרן ברק, בהן ההמלצה שחוק ההתגברות יצטרך להתקבל ברוב של 70 ח"כים.

כן הציעה בזמנו הוועדה שלא ניתן יהיה להאריך את תוקפו של חוק ההתגברות בתום חמש השנים ושכל הסדר חוקי ההתגברות ייקבע כהוראת שעה לעשר שנים, שלאחריהן פסיקת בג"ץ תהווה את המילה האחרונה בנושא חוקתיות החוק.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים