הצצה נדירה לתעשיית הבגרויות בישראל

דוח פנימי שהזמין משרד החינוך והגיע לידי "מעריב" מגלה: בבתיה"ס פועלות לא פחות מ-55 תכניות לשיפור ממוצע הזכאים לבגרות

עמרי מניב | 8/4/2012 7:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
משרד החינוך אוהב להצהיר שבתי הספר הם לא "בתי חרושת לציונים", אבל העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי: דוח מיוחד שהוכן עבור המשרד, והגיע לידי "מעריב", חושף כי כיום פועלות במערכת החינוך 55 תוכניות שונות שמבקשות להעלות את אחוז הזכאים לבגרות.

תלמידים נבחנים בכיתה
תלמידים נבחנים בכיתה צילום ארכיון: אלי דסה
גם מיזמים חינוכיים רבים שהוקמו כדי לאפשר לתלמידים נושרים סיכוי לסיים 12 שנות לימוד, להתגייס לצבא או להשתלב בעולם התעסוקה, הוגדרו מחדש על ידי משרד החינוך על בסיס הישגיהן בשיפור ציוני הבגרויות.

רק באחרונה הודיע שר החינוך גדעון סער על הקמת ועדה שתבחן רפורמה מקיפה בתחום הבגרויות ותשקול לצמצם את מספרן משמעותית. אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד: במשרד החינוך ביקשו לבחון את ההשקעה התקציבית בתוכניות השונות הפועלות בבתי הספר העליסודיים במטרה לשפר את אחוז הזכאות לבגרות - רובן בהפעלה ישירה של המשרד ומיעוטן בתמיכה ופיקוח בלבד.

לשם כך ביקשו מהרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) להכין דוח מקיף שיבדוק "אילו תוכניות לשיפור הזכאות לבגרות משיגות תוצאות טובות יותר מהאחרות". הדוח המקיף שערך, שנחשף כאן לראשונה, דירג את התוכניות בהתאם לשיפור הסטטיסטי שהשיגו, מתוך מטרה להוסיף תקציבים לאלו שמעלות את ממוצע הציונים ולהפסיק את המימון לאלו שלא מקדשות תכלית זו.

אלא שמהדוח, שהגיע לידי מעריב, עולה כי רבות מבין 55 התוכניות שנבחנו, נוסדו בכלל מתוך מטרות שונות משיפור ציוני הבגרות. כך לדוגמה, תוכנית אמ"ץ ("אמונה בעצמי, מוכן למאמץ, צופה להישגים") הוגדרה כתוכנית לימוד לכיתות קטנות המיועדת לתלמידים שנכשלו במקצועות לימוד רבים וסובלים מתסמונת טראומת הכישלון.

מטרתה המוצהרת של התוכנית היא שינוי תודעתי בתלמידים, אימוץ גישה חיובית, סיום 12 שנות לימוד - וגם זכאות לבגרות. אלא שבפועל הפכה ההצלחה במבחנים למטרתה היחידה.
הכל נמדד לפי בגרות

כך קרה גם עם תוכנית "ספייס" המופעלת בקרב עולי אתיופיה, במסגרתה זוכים התלמידים להפעלת מרכזי נוער ותגבור לימודי שפה. מטרות התוכנית הן "השתלבות התלמידים בחברה הישראלית ויצירת מנהיגות". בחינות הבגרות לא היוו "מטרת-על".

זה לא הפריע לה להפוך למטרתה הכמעט בלעדית. בדוח נכתב בפירוש: "המטרה שהוגדרה על ידי האגף לחינוך על-יסודי הייתה לקבוע אילו תכניות לשיפור הזכאות לבגרות משיגות תוצאות טובות יותר מהאחרות. במילים אחרות: באילו תוכניות יש להשקיע את'השקל הבא'?".

גם ביקורת כלולה בו: "מנהלי תוכניות רבים אינם שבעי רצון מן המצב שבו ההישגים בבגרות הם אמת המידה היחידה בהם נשפט טיב התלמיד, בית הספר ומערכת החינוך המקומית", נכתב בדוח שהכינה הרשות להערכה, "מנהלי התכניות טוענים כי אילו היו בונים מדדים המותאמים לטיב האוכלוסיה - שהיו מעודדים מיצוי היכולות הנתונות - בתי הספר לא היו מנשירים תלמידים'לא מוצלחים', אלא נלחמים

עליהם".

לדברי אחד המנהלים המצוטט בדוח, "מודדים כל דבר לפי זכאות לתעודת בגרות. זה אבסורד. בתי הספר לא רוצים ילדים שלא יגיעו לבגרות כי זה מקלקל את הסטטיסטיקה".

יצוין כי השורה האחרונה של כותבי המחקר היא כי "ניתן, בזהירות רבה, להעלות השערה שרוב התכניות מצליחות. רובן מדווחות על שיעור הצלחה של 54 עד 93 אחוזי זכאות לתעודה או הצלחה בבחינה". ואכן , חלק מהתוכניות מצליחות מאוד, אולם כלל לא בשל אחוז הזכאות לבגרות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "ראמ"ה ערכה את המחקר לצורך בחינת האפקטיביות של התוכניות העוסקות בשיפור הזכאות לבגרות בלבד. במסגרת המחקר נבחנו פרמטרים שונים, בהם תהליכים פדגוגיים, שיטות הוראה ובדיקת מימוש השעות התוספתיות שהוקצו לטובת התכניות. כמן כן, המשרד רצה לבחון האם התכניות מממשות את יעדן, קרי הובלת תלמידים מתקשים בלימודים וכן תלמידים ממדרג חברתי כלכלי נמוך, להיות בעלי זכאות לבגרות".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים