20 שנה אחרי: סרייבו זוכרת את הקורבנות
בבירת בוסניה ציינו את יום השנה העשרים למצור על העיר. ברחוב הראשי הוצבו 11,541 כיסאות, כמספר ההרוגים בסגר הסרבי

ילדים מציבים בלונים על המיצג בסרייבו. צילום: רויטרס
אנשים עברו ליד הכיסאות עם ילדיהם, מסבירים חרש את מה שאירע כאן. הם צילמו תמונות והניחו זרי פרחים. על הכיסאות הקטנים יותר, שמסמלים את 1,600 הילדים מבין הקורבנות, הונחו בובות, מכוניות צעצוע ובלונים. האירוע ביום שישי היה טקס הזיכרון הגדול שהעיר אי פעם חוותה מאז המלחמה.
לפני 20 שנה, בוסניה-הרצגובינה הייתה אמורה לחגוג את עצמאותה. חודש לפני כן הבוסנים הצביעו בעד פרישה מיוגוסלביה המתפוררת, בעקבות קרואטיה וסלובניה שפרשו שנה קודם. משאל העם הבטיח "מדינה בעלת שוויון בין אזרחיה - מוסלמים, סרבים וקרואטים", והתקווה הייתה שההבטחה הזאת תימנע שפיכות דמים.
אבל הסרבים התנגדו, ולמרות שהם היו מיעוט, היה בידם נשק של צבא יוגוסלביה. במשך שלוש שנים הם שלטו על ההרים המקיפים את סרייבו, ניתקו את אספקת המזון, החשמל והמים, והפגיזו את העיר ללא הפסקה. העולם צפה בתדהמה כשצלפים ירו ללא הבחנה באזרחים תמימים.

הכיסאות האדומים ברחוב הראשי של סרייבו.
צילום: אי-פי-אי
הסרבים לא השתתפו
ד"ר חאריז חלילוביץ', שהיה ב-1992 סטודנט בן 22, סיפר: "השותף שלי באוניברסיטה היה סרבי, אבל אז זה היה טיפשי לסווג אנשים לפי מי סרבי או קרואטי. כולנו היינו סטודנטים בוסנים, בני אותו דור. בבוסניה של אז, 40 אחוז מהנישואים היו מעורבים. היינו מאוד קוסמופוליטיים, מאוד אורבניים, מאוד ניינטיז. ואז איבדתי את הדור שלי, את העיר שלי, את משפחתי, את מולדתי".
אחרי הטבח בסרברניצה ב-1995, שבו נרצחו כ-8,000 גברים מוסלמים, כוחות נאט"ו פתחו במתקפה אווירית כוללת נגד הכוחות הסרבים, שהובילה לסוף המלחמה. הסכם השלום חילק את בוסניה לשניים: פדרציה של מוסלמים וקרואטים,
והישות הסרבית, רפובליקה סרפסקה. הסרבים לא השתתפו בטקסי הזיכרון של סוף השבוע, ובאופן כללי מסרבים להודות באחריותם לגבי המלחמה, שעלתה בחייהם של כ-100 אלף בני אדם.
רהלה ז'ידיק, בת 56, תושבת העיר זה שנים, אומרת שעד כה סרייבו נמנעה מטקסי זיכרון גדולים, בעיקר כדי לא להעליב את הסרבים. "אנשים מפחדים לדבר על המלחמה. הם מרגישים שבכך יציתו את המצב הנפיץ".
בתקשורת הבוסנית דווח שהכיסאות האדומים שהוצבו בטקס יוצרו בסרביה השכנה, היריבה בנפש. "זה לא מפתיע", אומרת מינקה קלז'נאץ', שבאה לטקס עם בנה הקטן. "בבוסניה כבר לא מייצרים היום שום דבר".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
