יביאו שלום עולמי? תחרות היופי של הסוסים
לא בטוח שהסוסים נהנים משמן בשיער, גילוח ומפדיקור. אבל לבעליהם זה גורם אושר רב: תצוגת האביב של הסוס הערבי בישראל
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מי שהגיע לאצטדיון הכדורגל בעיר היה יכול להתבלבל ולחשוב שהוא בסקנדינביה או בארצות הברית. ממש כמו בסרטים, מאות צופים הגיעו ביום שמש אביבי לאצטדיון, ישבו תחת שמשיות לבנות וצפו ב-120 הסוסים האציליים שערכו תצוגות ראווה עם מאמניהם לעיני הקהל.
השופטים הבינלאומיים שהגיעו מרוסיה, גרמניה ואיטליה בדקו בתחילה את תנועתו של כל סוס שיצא לזירת התצוגה בריצה קלה, ולאחר מכן התעכבו על פרטים נוספים. בניגוד למרוצי סוסים ותחרויות מהירות, הסוס הערבי נמדד בעיקר על פי יופיו ואצילותו. לכן הסוסים שמגיעים לתחרות עוברים שגרת טיפוח קפדנית: הם נמרחים בשמנים לשיער, מגולחים, רגליהם עוברות "טילוף" ו"פרזול" מדי מספר חודשים (או במילים אחרות פדיקור), ואפילו עיניהם נצבעות בעיפרון שחור לקראת התחרות כדי להבליט את המראה האצילי.
אבי אהרוני ממושב זכריה, שסוסו זכה בשנה שעברה באליפות ישראל, סיפר על שגרת הטיפוח האינטנסיבית באורווה. "הסוס הזה עובד שלוש פעמים בשבוע, עושים לו לונז' (אימון
לדבריו, ממש לפני התחרות הסוס מקבל תרופת המרצה. "זה כמו בוסטר ששמים לו בפה שיישאר כריזמטי ועם עיניים פקוחות, שיהיה לו כוח לגמור את הכיתה עם תנועה נכונה ושלא יבייש את הפירמה".
סלים סרסור, מגדל סוסים מכפר קאסם, הסביר כי הסוסים בתחרות נמדדים על פי כמה קריטריונים מרכזיים. "קודם כול צריך שיהיה לו מראה כללי של סוס ערבי ('טייפ'); שנית , עליו להיות בעל תנועה אצילית ויפה; ושלישית הוא צריך להיות בעל צוואר, ראש ורגליים מרשימים ביופיים".
כשנשאל סרסור באשר לשגרת הגידול והטיפוח של הסוס, הוא נאנח והשיב בחצי חיוך: "זה סיפור ארוך". לדבריו , הסוס דורש השגחה צמודה, שכן למרות אצילותו והחוזק שלו גופו חלש ורגיש. "הסוס נוטה להיפצע הרבה ואסור שבאורווה שלו יהיו חפצים חדים או כל דבר בולט. גם כל פגיעה במערכת העיכול יכולה להביא למותו. בקרב מגדלי הסוסים אנו נוהגים לומר כי גם אם יהיה מגרש של חמישה דונמים, אם יש בצד מסמר - הסוס ירוץ אליו וימצא דרך לפצוע את עצמו".
חגי עזרד, מגדל סוסים ממושב מלאה שבצפון, סיפר גם הוא על הקריטריונים הנוקשים. "הראש של הסוס צריך להיות מעוגל" הוא הסביר. "המשתתפים בענף לפעמים מסתכלים על סוס ואומרים כי יש לו 'ראש בלטה', אך מבחינתי אין סוס מכוער - יש וואו, יש יפה ויש סטנדרט".
עזרד עוסק בתחום כמעט מגיל חצי שנה, ומספר כי בביתו היו סוסים מאז ומעולם. לדבריו, הוא הצליח להפוך את אהבתו לעבודתו, למד אימון ואילוף במכון וינגייט, וכעת הוא מגדל קרוב ל-30 סוסים. את האהבה לחיות האציליות הוא מנחיל גם לילדיו ולאשתו, שעובדת ברכיבה טיפולית. "יש לי שני בנים ובת בת שנה ושמונה חודשים", הוא מספר ומתקן: "בעצם שני בנים ובן, היא יותר קשוחה משניהם, ויש לה גישה מדהימה לסוסים".
לצד הקריטריונים הפיזיים, הסוסים נמדדים גם על פי השושלת שלהם, כאשר כל סוס מחזיק בתעודה, במספר אישי ובאילן יוחסין שמגיע לעתים גם מאה שנים אחורה. אף שאין מחירון קבוע לסוסים הערביים, מחירו של סוס שזכה בתחרויות רבות יכול להגיע למאות אלפי דולרים.
יו"ר עמותת הסוס הערבי, עו"ד מוהנד דראוושה, מסביר כי כיום יש כ-7,000 סוסים בישראל, ובכל שנה נולדים כ-600 סייחים לכ-700 מגדלים . אבי אהרוני העריך כי מבין כל אוהבי הענף יש כחמש חוות שעוסקות בגידול סוסים באופן מקצועי, וכל שאר המשתתפים בתחרויות עוסקים בכך באופן חובבני או עצמאי.
"סוסים זה לא פרנסה", הבהיר סרסור שרואה בגידול הסוסים בעיקר תחביב. עם זאת, הוא אמר כי מי שזוכה בתחרויות ומתמקצע בתחום יכול להרוויח מהצאצאים של הסוס הזוכה שכן ערכו עולה. "הנקבה עולה במחיר, ואנשים יבקשו את הצאצאים שלה שסביר שיהיו משובחים. אם זה זכר משלמים לבעליו על מנת שישמש כסוס הרבעה", אמר.
דראוושה מסביר כי אף שאין פרסים בתחרות מלבד גביע, לזכייה בתחרות יש משמעות כספית. "הסוס שזוכה יכול להרביע, והמחיר שלו נהיה יותר טוב, וזה הפרס בעצם", אמר. על רקע זה, רבים מבעלי הסוסים אף הוציאו עלונים יוקרתיים שחולקו בתחרות עם תמונות של סוסיהם, תוך פירוט אילן היוחסין שלהם והישגיהם בתקווה למשוך לקוחות פוטנציאליים להרבעה. מי שזכה לבסוף בתחרות השבוע היה פרינס רם, בבעלות בסאם חלבי.
בתחרויות השונות ברחבי הארץ משתתפים יהודים וערבים מישראל, ממזרח ירושלים ומהרשות הפלסטינית כאחד. "הסוס הוא שליח של שלום", אמר סרסור. "באווירה כזאת שוכחים כל דבר שמתרחש במדינה - פוליטיקה, מלחמה או גרעין". גם עזרד סיפר על אווירת הדו קיום במסלולי התצוגות: "התחרויות מתקיימות בכל העולם, בהשתתפות יהודים וערבים, ואין שנאה או משהו כזה - אחד עוזר לשני".
את סוד הקסם מייחסים המשתתפים לסגולות המיוחדות של הרכיבה על הסוסים. "מבחינה פסיכולוגית, הסוס מרוקן את הראש של הבן אדם", טען סרסור. "כשאתה רוכב על סוס, אתה לא חושב על כלום. גם פסיכולוגים מתייחסים לסוסים כטיפול, ואפילו היו לנו מקרים שאמרו לי'סלים, צריך שהילד ירכב פעמיים בשבוע' - וזה עזר".
עם זאת, סרסור הסביר כי הענף לא מפותח מספיק בארץ בשל האיסור על הימורי סוסים וחוסר תמיכה מהמדינה. לדבריו, מגדלי הסוסים משלמים על התחביב היקר גם אם הסוס טס לייצג את ישראל בחו"ל.
עזרד, שקיווה שהסוס שלו ינצח השנה, סיפר שאהבתו לסוסו אינה תלויה בדבר. "גם אם לא נזכה, זה ספורט, זה אהבה, אני אמשיך לאהוב את הסוס שלי אותו דבר", הדגיש. עזרד תיאר את הסוס כחיה נאמנה ואצילית, ולטענתו סוס שגודל אצל בעליו באהבה ובמסירות, יהיה נאמן יותר מכלב.
"מבחינתי, סוס זו אחת החיות הנאמנות שאני מכיר", הוא סיפר. "כשהייתי בן שבע יצאתי לרכיבה ביום קיץ נחמד בשדות העמק שליד עפולה עם הסוסה שלי סיוון, שאבי קנה לי כשהייתי כבן שנה. האדמה בחוץ הייתה מאוד יבשה וסדוקה, אך אנחנו רכבנו ב"גלופ", המקצב המהיר ביותר בקרב סוסים. לפתע הרגל של סיוון נתקעה באדמה - היא התהפכה ואני איתה".
"הסוסה קמה במהירות, והיו לה שפשופים ברגליים, אלה תמונות שילד לא שוכח", הוסיף גיא. "היא ליקקה אותי בעדינות, עד שקמתי ונשכבתי עליה. היא נשאה אותי מרחק של עשרה קילומטרים עד הבית בעדינות רבה. זוהי אהבה של סוסים. סוס מקבל כל בן אדם, לא אכפת לו אם הוא נכה, שחור או לבן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם