סיפור אהבה מוזר: נאקה אימצה עופר
במבי שאמו זנחה אותו מצא נחמה בחיק נאקה. היא הניקה אותו וגוננה עליו מפני חיות טרף. אבל סופו של הסיפור עלול להיות רע: השניים הופרדו, וכעת לא ברור אם העופר ישרוד
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
סיפור האהבה המוזר, שנמשך חודש תמים, נרקם אי שם באזור קיבוץ רביבים בנגב המערבי. "זה התחיל מטלפון שקיבלתי בשעות הערב מבדואי שאמר שהוא רוצה להחזיר את הגמלים שלו הביתה, אבל יש לו בעיה קטנה: עופר קטן נדבק לעדר שלו ולא מוכן לעזוב אותו", שיחזר אתמול ערן היימס, פקח רשות הטבע והגנים בחולות הנגב המערבי. "כשהגעתי למחרת בבוקר עקבתי אחרי העופר כל היום וראיתי שהם באמת לא עזבו זה את זה לרגע. לכל מקום שאליו הנאקה הלכה העופר הלך אחריה".
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי צבייה שממליטה עופר מרשה לעצמה לצאת לאכול ולהשאיר אותו בימים הראשונים לבדו אחרי שהיא מסתירה אותו מאחורי שיח. הדבר מתאפשר בזכות העובדה שבימים הראשונים לאחר לידתו לעופר אין ריח ולכן אין סכנה שיימשכו אליו טורפים.
עד כה אנשי רשות הטבע מתקשים לתת תשובה לשאלה כיצד ניצת סיפור האהבה בין העופר הבודד לבין הנאקה וכיצד היא הצליחה לספק לו את כל צרכיו. "לפעמים אמא טובה מאמצת בעלי חיים שלא קשורים אליה ביולוגית, אלה אינסטינקטים מאוד מוטבעים בנקבות, אבל זה נדיר לראות דברים כאלה", אמר אתמול ד"ר רוני קינג, הווטרינר של רשות הטבע והגנים.
הוא מסביר מדוע נאלצו בסופו של דבר להפריד בין האם המאמצת לעופר: "הבעיה היא שיש מושג שנקרא הכתמה אצל עופרים. זה שלב מוקדם בהתפתחות בעלי החיים שבו הוא לומד איך הוא צריך לחיות בטבע. הוא לומד למשל להכיר את אמא שלו, היא מלמדת אותו איזה צמחים לאכול
הפקח ערן היימס מוסיף: "העופר הקטן ראה למשל ש'אמו' הנאקה אינה מפחדת מבעלי חיים שבאופן טבעי טורפים צבאים ואינה מפחדת מבעליה הבדואי. הוא למד שאפשר להתקרב לטורפים או לבני אדם. הדבר הזה יכול לסכן אותו מאוד בטבע, ולכן הוא מוחתם ולא יכול להישאר בטבע".
לפיכך ד"ר קינג נערך להרדים את העופר ובכך להקל עליו את הפרידה ההכרחית מאמו הלא טבעית. "לצערנו, הבדואי לקח את הנאקה עוד לפני שהספקנו להגיע אל העופר", מסכם היימס בכאב. "הסיכויים שהוא ימצא את אמו הביולוגית הם קלושים כי כבר יש לו ריח זר. לצערנו תופעת הציד באזור הזה היא שכיחה, ויכול להיות שהעופר הזה לא יפחד מאנשים ויהיה קל לצוד אותו. אני עושה סיורים, לא ראיתי אותו כבר ארבעה ימים, אבל אני מקווה למצוא אותו. אני מתנחם בעובדה שהוא אוכל כבר לבד, אז אולי הוא בכל זאת יצליח לשרוד".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם