בושה בקאמרי: תלמידי תיכון ביזו זכר השואה
תלמידים מכמה בתי"ס הגיעו בערב יום שואה לראות את ההצגה "גטו", הפריעו לכל אורכה, עודדו את "הנאצים" וקראו: "לתת בראש ליהודים"
"גטו", מאת יהושע סובול, הוא המחזה הישראלי המוכר והמצליח ביותר בעולם וזכה בפרסים בינלאומיים רבים. המחזה מתאר את קורותיו של תיאטרון שפעל בתנאים תתאנושיים בגטו וילנה בשנים 1943-1942 ואגב כך חושף את אימי הקיום בגטו.
זה עשרות שנים מוצג המחזה ברחבי העולם - מלונדון ועד טוקיו, אך בשבוע שעבר, דווקא באולם תיאטרון הקאמרי בתלאביב, קרה משהו יוצא דופן: בקהל ישבו מאות תלמידים מארבעה בתי ספר שונים: מקיף ט' ומקיף ד' מראשון לציון, גימנסיה הרצליה מתל אביב ותלמידי בית הספר ברנקו וייס מרמלה.
משך למעלה משעתיים, למעשה לאורך כל ההצגה, לא פסקו רבים מהם להפריע למהלך ההצגה, לצחוק בקולי קולות על השחקנים שעל הבמה, לעודד את דמויותיהם של הנאצים ולהביע בוולגריות את דעתם על המראות הקשים שהועלו בהצגה. והכל לנגד עיניהם ההמומות של צוות השחקנים, אנשי התיאטרון ואזרחים שצפו בהצגה.
אחד משיאי הכיעור הגיע בשלב שבו עודד לאופולד, המגלם את דמותו של קאפו, היכה באכזריות בגבו של השחקן רמי ברוך. אז פצחו כמה מהתלמידים בקריאות עידוד כגון "כן, כן", "תן לו בראש" ו"כל הכבוד", לקול צחוקם המתגלגל של אחרים. אגב פעם נוספת הם פרצו בצחוק רועם בקטע שבו קצין נאצי ירה מטווח אפס בראשו של אחד היהודים.
השחקנים ההמומים המשיכו עד לסצנת הסיום, אולם מיד לאחר מכן, במעמד ה'השתחוויה' המפורסם בפני הקהל, נעמד השחקן עודד לאופולד, וביקש לעצור את מחיאות הכפיים. "אני יודע שהדברים שאני אגיד לא נכונים לגבי כל היושבים באולם", אמר , אבל אני מקווה שמה שמתרחש בלבבות שלכם שונה ממה שיצא מהפה שלכם, כי אני מתבייש".
בנקודה זאת השתררה סוף סוף דממה מוחלטת באולם ולאופולד המשיך: "שום דבר מההתנהגות שהייתה כאן היום לא נחשבת'מגניבה'. זו
"הבנת מהר מאד שמשהו חריג מתרחש לנגד עיניך", אמר , "בשלב מסויים יכולת לחשוב על פי התנהגות התלמידים שמדובר בקומדיה". קלמה הוסיף: "על הבמה מוצגת דרמה חזקה מאד וכואבת, והם צוחקים, מעירים הערות לשחקנים. מה שנעשה לשחקנים באותו יום זה אונס קבוצתי, שנעשה מול המורים, ואף אחד לא עשה שום דבר. מכאן זה מתחיל, מההתנהגות הבלתי הולמת, השריקות כשנכבים האורות, הדיבור הוולגרי והבריוני, אחר כך אתה רואה את זה בסקס קבוצתי בחוף הים, או במכות במגרש כדורגל".
השחקן נתן דטנר שהשתתף בהצגה אמר: "נחרדנו ממה שקרה שם. אתה שוב מוצא את עצמך מול משהו שקשור לאווירה לא טובה, שמתחבר למכות בכדורגל, לתאונות פגע וברח וליחסי מין עם בחורה באמצע היום על החוף, לחוסר מוסריות, חוסר כבוד ואיבוד כללים של חברה נורמלית".
דטנר הוסיף: "או שהם לא מבינים איפה הם נמצאים, או שמישהו טעה בחינוך שלהם. אתה רואה מוטיב עקרוני שחוזר בארץ הזאת, כל ד'אלים גבר, הכל במכות, בתי המשפט מקלים בעונשים, הכול קל. והאלימות בכל מקום. גדל פה דור למציאות אלימה, הכל בקיצורי דרך".
השחקן רמי ברוך הגיב בזעזוע דומה: "ההרגשה הייתה שהתלמידים לא מבינים למה הם התכנסו. מעשי האלימות שמועלים על הבמה במחזה כזה אמורים לעורר שאט נפש בקרב בני אדם בכלל. אתה מצפה מתלמידים שיידעו לזהות מי הטובים ומי הרעים, והייתה תחושה שהם לא הצליחו. מה שעורר בנו עוד יותר כעס היא העובדה שהמורים לא ממש נקפו אצבע, מבחינתם זה כנראה היה סביר".
גם לאופולד מתקומם על אנשי החינוך שלא הצליחו למנוע את הסיטואציה המבישה. "רובנו פרצנו בדמעות אחרי זה, בעיקר מעלבון ותסכול, והתחבקנו אחד עם השני. זה לא פשוט לעשות הצגה הזו, להתמודד עם זיכרון קולקטיבי של כולנו, קל מאוד לפגוע בנו במצב כזה".
השחקנים, אם כן, מתארים התנהלות מבישה של רבים מהתלמידים אך נראה כי יותר מכל הם כועסים על "שתיקת המחנכים". מנגד , בבתי הספר בראשון לציון ובגימנסיה הרצליה טוענים כי תלמידיהם כלל לא היו שותפים לביריונות. "זה נורא, זה מביש, אין מילים. אני יודע שהתלמידים שלנו חזרו מזועזעים", אמר אתמול מנהל גימנסיה הרצליה, ד"ר זאב דגני. "לטעמי, מקומם של מורים שלא הכינו את התלמידים כראוי ולא הגיבו תוך כדי מעשה גם הוא חלק מהמקום הלא טוב שיש למורים היום, שהם יותר מטפלים ופחות מחנכים".
רינת מירון, רכזת שכבתית של ביה"ס מקיף ט' מראשון לציון, דווקא מיהרה להגיב בחריפות עוד ביום בו התקיימה ההצגה כשהיא מביעה מחאה - דווקא כלפי תגובת השחקנים, ובראשם השחקן עודד לאופולד אמר לתלמידים שהם'בושה לעם היהודי'. "חושבני שזו תגובה קיצונית ולא ראויה", כותבת מירון במכתב שהועבר למנהלי התיאטרון הקאמרי.
"לאורך ההצגה לא העיר לנו איש על התנהגות בלתי הולמת באופן חריג, יש לציין שיש בהצגה מספר סצנות קשות ובחלקן סצנות מיניות לא פשוטות ותגובת מבוכה של תלמידים היא צפויה. היו בקהל לעיתים תגובות של תלמידים אך לא באופן שמהווה 'בושה לעם היהודי'.
מעיריית ראשון לציון נמסר, בשם בתי הספר מקיף ט' ומקיף ד' בעיר, כי תלמידיהם לא היו חלק מהקבוצה שהתפרעה, והמכתב נכתב על רקע זה. "התלמידים שלנו לא לקחו חלק באירועים הללו, ומעולם לא השתייכו לאירוע מביש שכזה".
מנהל בית הספר ברנקו וייס ברמלה, חילי טרופר, מסר בתגובה: "עוד באותו יום כינסנו את התלמידים שהיו מעורבים באירוע המצער והמביש. אחת המחנכות סיפרה בדמעות על הבושה שהיא חשה והתלמידים הבינו שהם חייבים לתקן את מה שעשו. הם שלחו מכתב התנצלות לתיאטרון. באופן אישי אני מאוד נבוך מההתנהגות שלהם".
לאור כל זאת מנקרת השאלה - מדוע לא הופסקה ההצגה? "השחקנים המשיכו לשחק כרגיל, אני אפילו התפלאתי למה ההצגה לא נעצרה, אבל כנראה בשלב מסוים הם הרגישו שלא היה מכבודם להגיד לתלמידים'תירגעו' כי זה כבר עבר את הגבול", הסביר אבי קלמה, מנהל המחלקה החינוכית בקאמרי.
"אנחנו מופיעים הרבה בפני בני נוער ובתי ספר", הוסיף השחקן רמי ברוך. "לא מעט פעמים עצרנו את ההצגות כדי לבקש שקט והתייחסות מכובדת מהתלמידים, אבל אז באו אלינו בטענות". לדבריו , "מה שקרה בשבוע שעבר, אם זה היה תלוי בי הייתי שולח לדרכם, אבל מניסיון העבר ידעתי שאם נעיר להם, או אם נפסיק את ההצגה יהיה, מי שייעלב וייפגע. ראינו כבר מורים ומחנכים שבמקום להגיד'אולי לא היינו בסדר', מעדיפים להיעלב בשם התלמידים.
בהכנת הידיעה השתתפה: דליה מזורי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם