לא סחבק: הכירו את המועמד המצרי המוביל
אם עמרו מוסא ייבחר לנשיא מצרים, המומחים צופים הסלמה ביחסים עם ישראל. "לא חם, לא יוצר ידידויות ויש לו הרבה ביקורת על ישראל"
עמרו מוסא צילום ארכיון: אי-פי-אי
"אם מוסא ייבחר לנשיא הוא עלול להשתמש נגדנו באמצעים שעדיין לא ראינו", אומר פרופ? יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון, "מבחינתו, הסכם השלום בין ישראל למצרים אינו דבר קדוש, וניתן להכניס בו שינויים כמו נוכחות ביטחונית בסיני. הוא עלול למתוח ביקורת חריפה ומתמדת על ישראל בכל מה שקשור לנושא הפלסטיני, להוריד את דרג היחסים ולהעביר סיוע אזרחי לחמאס ברצועת עזה, דברים שלא ראינו בעבר".
למוסא , 76, יש היסטוריה ארוכה של היתקלויות עם ישראל. הקשר שלו עם ישראל היה כה לוחמני, עד שדוד לוי כינה אותו רמבו המצרי. מוסא, ראוי לציין, מעולם לא הסתיר את עוינותו כלפי ישראל. הוא אמר שפקידי משרד החוץ הישראלי סובלים מפיגור שכלי ושרק מטורף או בור יאמין בשלום ישראלי. הוא האשים את מדינת ישראל בפיגועים שבהם נהרגו ישראלים, טען שאי אפשר להאמין לבנימין נתניהו, לגלג על שמעון פרס, וקרא להחרים את אריאל שרון.
"המודיעין שלכם לא כל כך אינטליגנטי", אמר לעיתונאים ישראלים בכנס הכלכלי בדאבוס. לא רק זאת, מוסא גם תהה בקול רם מדוע לאיראן לא צריכה להיות פצצת אטום. "למה שנעצור אותם", שאל בכנס בלונדון.
בעקבות אירועי משט המרמרה אמר מוסא שישראל היא הסיבה לחור השחור באזור והודיע שהסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם בקמפ דיוויד אינו רלוונטי בימינו, אחרי השינויים שעברו על מצרים.
גם מי שנוטים להסכים עם מוסא על הדרך לפתרון מדיני שיכלול ויתור על ירושלים וחזרה לקווי 67', מתקשים לקבל את הסגנון. "קשה לו עם ישראל", אומר יוסי ביילין שמכיר את מוסא היטב. "קשה לו עם נורמליזציה מלאה. הוא אדם מריר באופיו, וחלק מהמרירות הזאת מופנה כלפי ישראל. פרופ' איתמר רבינוביץ, שהכיר את מוסא כשהיה שגריר ישראל בארצות הברית, מוסיף כי "הוא קיים איתנו שיג ושיח, אבל ידע להיות מאוד תקיף ולכן גם לא נעים".
הצהיר שישראל היא הסיבה לחור השחור באזור, קבלת הפנים למרמרה באיסטנבול
צילום ארכיון: אי-אף-פי
היסטוריה של עימותים
"הדו שיח עם מוסא לא תמיד היה קל", נזכר דוד סולטן שהיה שגריר ישראל במצרים. "הוא ניחן בזריזות מחשבתית ולשונית. התשובה מוכנה לו על הלשון עוד לפני שמסיימים לשאול את השאלה. במגעים שלו עם ישראל הוא היה זה שלא פעם החריף את הבעיות בין שתי המדינות. אחד משגרירי ארצות הברית במצרים אפילו חשד בו שהוא לא רוצה לקדם את הקשרים עם ישראל".
התחיל לנהל קמפיין חודשיים לאחר שמובארק נפל צילום: אי-אף-פי
בימים האחרונים כוחו של מוסא הולך ומתחזק בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות מצרים שייערכו בסוף מאי. בשבוע שעבר פסלה ועדת הבחירות העליונה במצרים את שלושת המועמדים הבכירים: עומאר סולימאן, סגן נשיא מצרים לשעבר, חיראת א-שאטר, נציג האחים המוסלמים, וחאזם אבו איסמאעיל, מועמד הסלפים.
מתוך 13 המתמודדים על הנשיאות מוסא נחשב למועמד המוביל. האהדה לה זוכה מוסא איננה מפתיעה. ב-2004 עברה באינטרנט עצומה הקוראת למוסא להתמודד בבחירות לנשיאות. עשרות אלפים חתמו עליה.
"חודשיים אחרי שמובארק נפל הוא התחיל לנהל את קמפיין הבחירות שלו", אומר פרופ' מיטל. "הוא פונה לצעירים, לליברלים, לממסד, לחסרי השיוך המפלגתי, לאיסלאמיסטים שלא תומכים במפלגות איסלאמיות, לרוב הגדול של החברה. המצע שלו שם דגש על מלחמה בעוני, על ביטול המנגנון של ביטחון הפנים ועל השבת הביטחון האישי. הוא מתמקד בנושאי פנים. אחרי שייבחר יעלו נושאי החוץ ובראשם הבעיה הפלסטינית".
בסגנון נאצר
מוסא, נשוי ואב לשניים, עורך דין במקצועו, גדל במשפחה אמידה בקהיר. הוא מוסלמי חילוני, למד משפטים באוניברסיטת קהיר ועבד תקופה קצרה כעורך דין. בסוף שנות החמישים הצטרף לשירות החוץ המצרי ומילא שורה של תפקידים. הוא היה מנהל המחלקה לקשרים בינלאומיים, שגריר מצרים בהודו, חבר במשלחת המצרית לאו"ם בניו יורק ושגריר מצרים באו"ם.
אם לישראל יש גרעין, גם לאיראן יכול להיות צילום: אי-פי-אי
מוסא הסכים לבקר רק באתר ההנצחה לילדים של "יד ושם" ולא באתר כולו, אבל סירב להניח זר ולחבוש כיפה. "הוא בעיקר פחד מתמונות שלו עם כיפה ב'יד ושם', מסביר ביילין, "אני מניח שתמונה כזאת היום הייתה הורסת את הסיכוי שלו להיבחר לנשיא".
הביקור בישראל שהתחיל בוויכוח שהיה בעיקרו טקסי, הסתיים בוויכוח עקרוני יותר. לכל אורך כהונתו כשר חוץ תבע מוסא מישראל להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני, ובתוך כך כרך את ישראל ואיראן בסוגיית הגרעין ואמר שאם לישראל יש שאיפות גרעיניות אין סיבה שלאיראן לא יהיו שאיפות כאלה. "לא ניתן להשיג שלום באזור בלי פיקוח גרעיני". אמר במסיבת עיתונאים בסוף ביקורו הקצר בישראל.
"הוא היה אויב מאוד קשה של ישראל בכל הוועדות שעסקו בנושא הגרעיני", נזכר צבי מזאל. "'רוח לא טובה נושבת במשרד החוץ המצרי', אמר יצחק רבין ב-95' אחרי ויכוח נוסף עם מוסא בנושא הגרעיני.
"מוסא הוא אנטי ישראלי בהרבה תחומים, זה לא הדבר היחיד", מספר עוזי עילם שהיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. "בתחום הגרעיני הוא היה שופר של המדיניות המצרית. גם הנשיאים מובארק וסאדאת דרשו פירוז של המזרח התיכון מנשק גרעיני, אם כי הם לא היו כל כך צבעוניים כמו מוסא".
בלי הפתעות, בלי אכזבות
הצבעוניות שעליה מדבר עילם לא הייתה דיפלומטית כפי שאפשר לצפות משר חוץ. בכיר במשרד החוץ זוכר שיחות ענייניות ואפילו מנומסות עם מוסא, אבל ההתבטאויות שלו כלפי בכירים ישראלים ומדינת ישראל הוסיפו להיות קשות ובוטות.
כינה אותו פטפטן, פרס צילום: משה מילנר, לעמ
"נתניהו הורס את השלום", תקף מוסא בראיון ב-1996. "אי אפשר להאמין לנתניהו, הוא משטה בכולם, גם בדעת הקהל הישראלית", הוא אמר לישראלים שהגיעו לביקור במצרים ביולי 97' ותקף את אהוד ברק בצורה דומה: "ברק תקע סכין בגב תהליך השלום".
כמזכיר הליגה הערבית הוא תקף את שרון בכל הזדמנות ואמר שעם שרון כראש ממשלה לא צפויה התקדמות בכיוון השלום. ב-2003, אחרי הפיגועים בבתי הכנסת באיסטנבול, הוא אמר שההתעלמות מהתוקפנות התמידית של ישראל תגרום לקורבנות אזרחיים נוספים ודרש מהערבים לא לגנות התקפות על אזרחים ישראלים.
"ישראל עוד תטעם את נחת זרועם של הפלסטינים אם היא תמשיך לכבוש שטחים ערבים", הזהיר. מוסא הביע בעבר כמה פעמים תמיכה באינתיפאדה והיה שותף לקריאה של הליגה הערבית לנתק קשרים עם ישראל עד שתחדל ממעשי התוקפנות שלה. בוועידת חתני פרס נובל בירדן ב-2008 הסיט מוסא את האש לפרס כשאמר כי הוא "אמן בדיבורים וישראל רק מפריחה הצהרות שלום".
"מוסא הוא איש מורכב, פיקח מאוד, ציני", אומר יוסי ביילין. "יש לו מוטיבציה אידאולוגית ותפיסה עמוקה בנושא של האחדות הערבית והעולם הערבי, שהיא תפיסה נאצריסטית במהותה. מצד אחד, הוא נוקשה ומריר כלפי ישראל וחלק מהאהדה שלו במצרים נובעת מההסתייגויות שלו כלפי ישראל, מצד שני, אפשר לדבר איתו ולהגיע איתו להבנות. הוא פרגמטי מאוד, מכיר את העולם ומכיר היטב את אמריקה".
"אם הוא יהיה נשיא, הוא יצליח להכניס את מצרים למועדון העולמי. הוא מכיר את מנהיגי העולם והם ישחררו אנחת רווחה אם הוא ייבחר לנשיא. אם מוסא ייבחר לנשיא, הוא ישמור על השלום, אבל לא יעודד שיתופי פעולה כל עוד לא יהיה שלום עם הפלסטינים. לישראל לא מצפות הפתעות מיוחדות או אכזבות. אנחנו מכירים אותו ויודעים מיהו".
''ישראל עוד תטעם את נחת זרועם של הפלסטינים'', מוסא ואבו מאזן
צילום: אי-פי
יתמוך באיראן?
ביילין מכיר את מוסא כבר 22 שנים. "ידיד משותף הכיר בינינו כשהוא היה שגריר באו"ם ואני סגן שר האוצר. אמרו עליו שהוא נועד לגדולות ובאמת זמן לא רב אחר כך הוא היה שר החוץ. המשכנו להיפגש גם כשהוא היה מזכיר הליגה הערבית, אם כי לא במשרד שלו. הוא חשב שזה לא ראוי שמזכ"ל הליגה הערבית ייפגש עם ישראלים במשרדי הליגה בקהיר".
"לא יוצר ידידויות"
"באחד השירים הפופולריים בשנים האחרונות במצרים יש שורה שאומרת "אני שונא את ישראל ואוהב את עמרו מוסא", אומר פרופ' שמיר. "זה מבטא את היחס שלו לישראל ואת הצורה שבה היחס הזה נתפס במצרים. הוא עוין כלפי ישראל, אבל הוא מבין את האינטרסים של מצרים. הוא שייך לדור של מובארק שהקיף את עצמו באנשים פרגמטיים שמכירים את העולם".
"הוא ראה בישראל יריבה ולא אויבת", מסביר פרופ' רבינוביץ'. "הוא היה שותף קשה לתהליך השלום. הוא רצה שישראל תצא מתהליך השלום כמדינה שעומדת על הרגליים, אבל שלא תתחרה במצרים על ההגמוניה באזור. הוא חשש שתהליך השלום יסתיים בכך שישראל תהיה מדינה בעלת השפעה גדולה. הוא פחד שישראל מוותרת על שטחים אבל קונה הגמוניה באזור. גם אסור לשכוח את עמדתו בנוגע לגרעין. הוא עלול לתמוך בקו איראני שמתנגד לגרעין ישראלי".
" סיבוב הבחירות השני יהיה קשה במיוחד", חוזה פרופ' מיטל. "קשה להניח שהוא יזכה בלמעלה ממחצית הקולות בסיבוב הראשון ולכן יעלה לסיבוב שני כשמולו יתאחד המחנה האיסלמיסטי כולו. אם הוא יהיה נשיא, העמדה הביקורתית שלו כלפי ישראל תהיה העמדה הרשמית של מצרים. המשמעות היא הרבה יותר לחץ על ישראל וזה יכול להיות קריטי במקרה של משבר נוסף בין ישראל לפלסטינים. לנתניהו הוא יתייחס כאל ראש ממשלת ישראל אבל לא כידיד שלו. אין לצפות ליחסים חמים ביניהם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם