צומחים בבנייה ירוקה
אפשר למצוא דרך לשלב עסקים עם חזון סביבתי. לדוגמה "תרמוקיר", המספקת חומרים לתעשיית הבנייה, שזכתה בגלובוס הירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אולם למרות קושי מובנה זה, רוב העוסקים באיכות הסביבה מבינים שהמגזר העסקי הינו כוח שלא ניתן להתעלם ממנו, עד כי ביכולתו לא רק להתאים עצמו לסטנדרטים הנדרשים אלא אף להציב סטנדרטים חדשים, תוך ניצול הידע והמשאבים הקיימים אצלו. במהלכים מעין אלה קיימת תועלת כפולה - עבור הגוף העסקי, יצירתיות וחדשנות תורמת להתייעלות, למיצוב נכון יותר בקרב לקוחות וצרכנים ולשיפור המאזן העסקי ואילו עבור הפעילים למען הסביבה ניתנים כלים ומתודות חדשות לשיפור הסביבה, אותם ניתן להנחיל גם במחוזות אחרים.
השנה לראשונה זכה בפרס נציג מסקטור הבנייה הירוקה בישראל. את העוסקים בסקטור הזכייה אינה מפתיעה, לא רק משום שזהות הזוכה - חברת תרמוקיר מצדיקה זאת, אלא גם כי הדבר מלמד על ההתפתחות המהירה של הענף בישראל וההכרה לה הוא זוכה בציבוריות הישראלית. החברה הזוכה, המספקת חומרי גלם לתעשיית הבנייה, עברה שינוי מהפכני בעשור האחרון. עיקרו של שינוי זה בהצלחה בהטמעת עקרונות הקיימות בכל אחד משלבי הפעילות של החברה. השינוי האסטרטגי הוביל להצלחה פיננסית ומחברה שהיתה על סף קריסה כלכלית ועמדה בפני מכירה, היא הפכה למובילה בתחומה עם היקפי מכירות הולכים וגדלים.
כיום, מנצלת החברה עד תום את השינויים בצרכי התעשיה ואת היכולת לספק פתרונות ירוקים מתקדמים הפועלים לצמצום ההשפעה הסביבתית בבנייה, אולם עבורה זהו רק חלק אחד במשוואה שלא יכול להתקיים ללא החלקים הנוספים - הדאגה לשימוש נכון בחומרי הגלם של החברה, להפחתת הפחת עד לביטולו הכולל ולצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה.
הראייה המקיימת הכוללת של תרמוקיר הובילה אותה לשים דגש על חדשנות ולמציאת גישות חדשות דוגמת שימוש ב"מעגל חיי המוצר" הממפה את כל השלבים בתהליך הייצור בכדי להוביל לצמצום מקסימלי בהשפעה על הסביבה.
המקרה של תרמוקיר, בדומה לחברות בנייה נוספות כמו קבוצת "שיכון ובינוי", קבוצת "חנן מור" וחברת "האחים עזורי"" שחרתו את נושא הקיימות בחזונן, צריכים לשמש חומר למחשבה עבור המגזר העסקי והמדינה גם יחד. עבור אלה הראשונים, הדוגמה המוצלחת שלפנינו מלמדת שאפשר למצוא דרכים יצירתיות לשלב צרכים עסקיים עם חזון סביבתי. מנהלים
מאידך, על המדינה להבין כי צרכי השעה המובילים חברות במגזר העסקי להציב את התחום בחזית העשיה שלהן, צריכים לשמש מודל לחיקוי גם עבורה. עליה מוטלת החובה להתייחס אל הבנייה הירוקה כאל משימה לאומית ראשונה במעלה.
רק באמצעות כך ניתן יהיה לקדם חקיקה מקיפה שתתן תמריצים ליזמים ואנשי מקצוע מתחום הבנייה ליישם את הבנייה הירוקה. אם נשכיל להקצות יותר משאבים ולאגמם, ניתן יהיה להביא לפתרונות מיידיים בתחום הטיפול באספקטים שונים של הבנייה ולעודד פיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום לצד הטמעה שלהן בבנייה קיימת וחדשה.
כל שנותר לקוות הוא שבטקס חלוקת הגלובוס הירוק בשנה הבאה, יעלו לקבל את הפרס נציגים משני הסקטורים, העסקי והציבורי גם יחד, על קידום משותף של המהפכה בבנייה הירוקה בישראל.