הגם שאול בנביאים?
שאול מופז אמנם הביס את ציפי לבני, אך ההצהרות שהוא מפזר לגבי תוצאות הבחירות הקרובות הן יומרניות ולא ריאליות
זה די פתטי ומאוד יומרני. הבן אדם עדיין לא הצליח לשבור את תקרת 13-11 המנדטים שמעניקים לו הסקרים; עדיין לא הראה את כוחו כראש האופוזיציה; בסקרים הוא משתרך הרחק מאחור, אחרי נתניהו המוביל בפער גדול, ליברמן, יחימוביץ' ולפיד; ואתמול נוספה לו בעיה חדשה - מה תעשה לבני לאחר פרישתה מהכנסת, ואילו השלכות יהיו למהלכיה על סיכויי קדימה בבחירות? אבל כל זה אינו מפריע למופז לפזר נבואות על ניצחונו הצפוי. אם הנבואות עלו יפה בהתמודדות מול ציפי לבני, מדוע שלא יתגשמו גם מול נתניהו?
וכך שחרר השבוע, בלי להניד עפעף, גם את ההצהרה הבאה: "קדימה היא האלטרנטיבה השלטונית היחידה לממשלה הנוכחית. . . באף מפלגה אחרת אין מועמד לראשות הממשלה". הציבור , על פי הסקרים, אינו חושב כך. אבל מותר למופז להאמין שאם יחזור יום-יום על המנטרה "אני אנצח", היא תיקלט והציבור ישנה את דעתו. אני איני חושב כך.
הבחירות הבאות ייערכו על בסיס ההנחה הסבירה מאוד שנתניהו יהיה גם ראש הממשלה הבאה. שום אלטרנטיבה שלטונית אינה נראית באופק. יתרונו האלקטורלי גדול, בלתי ניתן למחיקה, אלא אם יעשה מעשי שטות, כמו למשל תקיפה באיראן. אבל נתניהו אינו פתי ולא יעשה זאת ויישמר
גם מהסתבכות בנושאים בעייתיים אחרים, למשל התקציב, חוק טל, פינוי מתנחלים ועוד. לכן אין משמעות לשאלה שבה מופז נאחז: מי הכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ומי לא. זה שליברמן ויחימוביץ', למשל , לא עשו כן, אינו אומר שהם אינם רואים עצמם כמועמדים בבוא העת. הם פשוט ריאליים.
מופז גם אמר שראש הממשלה רוצה להקדים את הבחירות מפני שאיבד את הלגיטימציה שלו להנהיג את ישראל ולהוביל לשינוי הדרוש. אלה, נאמר בעדינות, דברי הבל. אני בטוח שמנהיג קדימה אינו זקוק לי כדי להבין שנתניהו רוצה בהקדמת הבחירות משום שהוא יודע שעכשיו הוא בשיא כוחו, ללא מתחרים, והניצחון הצפוי יבטיח לו עוד קדנציה בראשות הממשלה. כך הוא גם מבקש לעקוף את הבעיות שעלולות למוטט את שלטונו. זה ותו לא. אם המצב היה אחר, יש להניח שהוא היה מעדיף להשלים את הקדנציה עד סוף 2013.
המחלוקת בקשר למועד הבחירות אומרת הכל. נתניהו רוצה בחירות מהירות, רצוי באוגוסט או בראשית ספטמבר, כדי לנצל את יתרונו הגדול. מופז מדבר על אוקטובר, אחרי החגים, מפני שמעבר להצהרותיו היומרניות הוא עדיין אינו מוכן להתמודדות, לא על ראשות הממשלה ואפילו לא על מעמד המפלגה השנייה בגודלה בכנסת. אני גם חושד שהוא יודע היטב שבמקרה הטוב, אם ישחק לו מזלו וישחקו לטובתו תוצאות הבחירות בכללן, יוכל להתמודד לכל היותר על תיק הביטחון.
פטירת אביו של ראש הממשלה דחתה בשבוע את המהלכים להקדמת הבחירות, אבל אנו כבר בעיצומה של המערכה. והנה נקודה למחשבה: האם יציאתו הבוטה של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין נגד נתניהו וברק, דווקא בעיתוי הנוכחי, אינה קשורה לבחירות הממשמשות ובאות?