זה מסריח? הדליפה הבאה עלולה להרוג
תושבי מרכז הארץ סבלו בשעות האחרונות מגל ריח קשה. הפעם לא היו נפגעים או נזק. אבל בפעם הבאה שיתפזר ריח מעל הבית שלכם, זה עלול להיגמר אחרת. nrg מעריב מציג את הסיכונים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
הקרבה בין מתקני תשתית, קידוח מפעלים המחזיקים ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים למבני ציבור ושכונות מגורים היא בעיה כלל ארצית, שטורדת את לילותיהם של בעלי תפקידים במשרד להגנת הסביבה ובפיקוד העורף. nrg מעריב מציג את רשימת הסכנות, מתחת לבית שלכם.
מפעלים רבים ממוקמים באותם האזורים בהם פעלו לאורך שנים, בהן לא היה את הידע או את המודעות הסביבתית שיש כיום. ידע לגבי הקשר בין סביבה ובריאות החל להצטבר בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת, אך הוא טרם התגבש למדיניות.
מפרץ חיפה, המוקד הנפוץ ביותר בישראל לסמיכות מפעלי תעשייה מזהמים למוקדי אוכלוסייה, מהווה בעיה ארוכת שנים, החל משנות ה- 30 של המאה הקודמת, עם בנייתם של בתי הזיקוק על ידי הבריטים. מהתשתיות הרעועות והישנות נשקפת דרך קבע סכנה של דליפת חומרים מסוכנים, וגם האישור להעתקת טרמינל חוות המכלים בקריית חיים טרם קרם עור וגידים.
ביישובי הצפון מספר רב של מפעלים הסמוכים במרחק של מאות מטרים בודדים מבתי התושבים. חלק מהמפעלים חרגו בעבר מתקני זיהום האוויר והשפכים שלהם.
כך למשל, מפעל זוגלובק 2000, מרוחק 200 מטר בלבד מהישוב שלומי, המפעל של חברת טבעול ממוקם בתוך קיבוץ לוחמי הגטאות, מרוחק כ-270 מטר מנחל יסף. מפעל כרמוכרום לציפוי וצביעת מתכות ממוקם 700 מטר מהמועצה המקומית נחף ו-400 מטר מנחל שזור. מפעל מילוטל לייצור ירקות קפואים מרוחק 300 מטר ממושב לימן ומחוף בצת. מפעל אחר, אגמו ורגוס, לייצור כלי עבודה ממתכת, ניצב במרחק של פחות מ-400 מטרים מקיבוץ סער.
הסכנה אינה רק בצפון הארץ. רק לפני שלוש שנים פרצה שריפה במפעל יעד כימיקלים ביהוד, מטרים ספורים מבתיהם של התושבים. כמה חודשים אחר כך, דלף חומר מסוכן ממפעל פלנטקס לחומרים כימיים לתרופות באזור התעשייה בנתניה, וגרם לפגיעה של שני עובדים ולפינוי התושבים הסמוכים
הסכנה לא פוסחת גם על אזורי התעשייה והמסחר של באר-שבע, אזורי התעשייה של אשדוד, אזור התעשייה בבאר טוביה שליד קרית גת וכן אזור התעשייה באשקלון בצומת סילבר, בהם לצד מרכזי הקניות ואולמות השמחה פועלים מבני תעשייה מורשים ומזהמים כאחד.
אם ממשיכים דרומה, אזור התעשייה רמת חובב, על כל מפעליו ומזהמיו, נמצא זמן רב בויכוח ציבורי לאור הבעיות האקולוגיות שהוא יוצר, ונחשב במשך שנים רבות כמפגע האקולוגי הקשה ביותר בדרומה של המדינה.
האתר המקבץ מפעלים פטרו-כימיים הוקם בשנות ה-70 הרחק ממקומות מיושבים, פרט לאוכלוסייה בדואית מהאזור שלא נלקחה בחשבון על ידי הממשלה. אוכלוסייה זו, המתגוררת במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה, היא הנפגעת העיקרית מפליטות המפעלים, ובה אחוז חולי אסטמה גבוה במיוחד. זיהום האוויר הכימי מהמפעלים מגיע עד לבאר שבע, מרחק 12 קילומטרים מהאתר.
בחברת נובל אנרג'י הכחישו את הטענות בנוגע למעורבותם במטרד הריח שפקד את אזור תל אביב, אבל אסדות הקידוח מול חופי הים ובכלל מתקני חיפוש גז ונפט הם בהחלט פצצה מתקתקת.
לאור התגליות האחרונות בים הישראלי, הוא עתיד להפוך לאזור עתיר קידוחים ותשתיות. כבר היום עוברים בו צינורות מלאים בדלק, ודי בקרע אחד כדי שהים התיכון יהפוך לעיסה שחורה מהסוג שעד היום ראינו רק בתמונות.
תהליכי החיפוש וההפקה של נפט וגז עשויים לגרום למפגעים סביבתיים כתוצאה מגורמים שונים. תקלה טכנית במערכת חיבור הצינורות בקידוח הגורמת לפוטנציאל זליגה של הנפט והגז לשכבות המהוות מאגר מים (אקוויפר). תקלה כזו יכולה להתרחש גם לאחר שנים כתוצאה של בלייה בצינורות הקידוח, שפיכה של חומרים כימיים, או תקלות הגורמות לשחרור של חומרים ופסולות שונות לסביבה.
הסכנה העיקרית לפגיעה בסביבה ובאיכות החיים, מהפקת גז ונפט, עלולה להיגרם כתוצאה מדליפה חומרים מזהמים אל הקרקע, ולמי התהום. דליפה של חומרים אלה יכולה להתרחש בכל שלבי העבודה השונים כתוצאה מניהול המתבסס על הנחות שגויות, מתקלה הנובעת מכשל טכני, או כתוצאה מכוחות טבע. תאונות שגורמות לזיהום ים הפכו לאחד האיומים האקולוגיים הגדולים של התקופה. נדמה שאחרי האסון של BP לא צריך להסביר מדוע.
לפני כמה חודשי אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי "ללא פיקוח ראוי על הליך הקידוחים לא תהיה בידינו אפשרות למנוע קטסטרופות שעלולות להיווצר למשק ולסביבה כפי שקרה כבר בעולם, כדוגמת אירוע מפרץ מקסיקו". ארדן הוסיף ואמר כי "הפגיעה הכלכלית וסביבתית מהשריפה בכרמל תחוויר אל מול אירוע זיהום הים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם