וילה בג'ונגל: מלחמת המינים שפוגעת בחי ובצומח
הדררות הירוקות והיפות, המיינות ונמלי האש הם רק חלק משלל מינים פולשים שמאיימים על ישראל. הם פוגעים ביבולים, מעבירים פטריות, הורסים תשתיות חשמל ואפילו עלולים לעוור את חיות המחמד שלכם. הטיפול עולה מיליונים, אך בחברה להגנת הטבע מזהירים שאם לא נתעורר, לא נצליח לעצור את הפלישה הבאה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מתברר שהסיפור עליז הרבה פחות מכפי שחושבים. הדררה היא רק דוגמה אחת למין פולש שמשנה את סביבתו הפיזית וגורם לדחיקה של המינים המקומיים. היא מסלקת את הנקרים מקניהם באלימות למשל.
פולשת נוספת ממשפחת בעלי הכנף היא המיינה המצויה, שהגיעה לישראל בייבוא למטרות נוי, אבל התרבתה ללא בקרה עקב רשלנות האחראים לפארקים באזור תל-אביב אשר לא מנעו את בריחתה מהכלובים. המיינה מזיקה ליבולי כרמים, מעבירה פטריות, פוגעת בתשתיות חשמל, חומסת ביצים וגוזלים של ציפורי שיר ומתחרה על מקורות מזון.
אף שבעיית המינים הפולשים השונים (בעלי חיים וצמחים) רלוונטית כמעט לכל תחומי החיים ופוגעת בתשתיות, באיכות המים, בחקלאות, בתיירות ובבריאות הציבור, אפשר לומר שהמערכת הפדרלית כאן לא נערכה עד היום לטיפול מערכתי כוללני בתופעות מזיקות ומסוכנות אלה. בהיעדר בדיקות והערכות קשה מאוד לאמוד את היקפי הנזק. לעומת זאת, בעולם מוערכות השפעותיהם השליליות של המינים הפולשים ב-1.4 טריליון דולר; רק בארה"ב נאמד הנזק ב-130 מיליארד דולר, ש-60 מיליארד מתוכם בגין נזקי חקלאות.
אחד המינים הפולשים שאמריקה הצפונית מתמודדת איתו הוא צדפת הזברה, שהגיעה מהים השחור לאגמים הגדולים בארה"ב והתרבתה ללא בקרה תוך סתימת טורבינות רוח וצנרות. נחש העצים החום הגיע לאי גואם אחרי מלחמת העולם הראשונה בתוך מכולה שעגנה בנמל. הוא השמיד אוכלוסיות גדולות של ציפורים ואפילו חדר למיטות של בני אדם והכיש אותם.
סוגים שונים של מינים פולשים כבר יצרו בישראל נזקים בלתי הפיכים. הבעיה הגדולה היא שהטיפול במינים המוכרים יגרור בשנים הקרובות "ייבוא" קטלני של מינים נוספים, ואלה יהפכו את מערכות חיינו לבלתי נסבלות עוד יותר.
ב-1997 חדרה למפעל בקיבוץ בעמק הירדן נמלת האש הקטנה כנוסעת סמויה במטען של בולי
פולש נוסף הוא חדקונית הדקל. מדובר בחרק שהתיישב בחוטרי תמרים שהובאו מאסיה, והתפשט בעקבות רכישה ונטיעה של דקלי נוי וחוטרים נגועים מצד רשויות מקומיות וחקלאים בצפון ובבקעת הירדן. נזקי החרק גורמים למוות של עצי הדקל ולפגיעה מסחרית ביבולי התמרים ומסכנים תשתיות של כבישים וחשמל.
עלויות הטיפול של הרשויות ושל משרד החקלאות בנמלת האש ובחדקונית הדקל הן מיליוני שקלים בשנה. מינים פולשים נוספים בתחום הצומח הם יקינטון המים, הכנימה הצהובה והשיטה הכחלחלה. נזקו של היקינטון רב-מערכתי והוא פוגע במשק המים באמצעות צמצום הגשם המחלחל לאקוויפר החוף באזור החולות. כמו כן הוא מזיק למסלולי המראה ולתשתיות ביטחוניות ומשפיע על מגוון הביולוגי דרך השתלטות ודחיקה של צמחים מקומיים.
השיטה הכחלחלה הוכנסה לישראל כדי לסייע בייצוב חולות ולשמש כעץ ייעור, אבל התפשטה לצדי דרכים, מסילות ברזל וכבישים ושורשיה פוגעים בתשתיות צנרת וגורמים לקריסת גדות נחלים. נזקיה כה מורכבים עד שכמה רשויות (מעצ, רכבת ישראל, רשות הניקוז, קק"ל ורט"ג) מקצות מיליוני שקלים בשנה למיגורה.
אלון רוטשילד, רכז מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, טוען כי לא רק שהמינים הפולשים המצויים בישראל הם כמעט מקרה אבוד, אנו גם לא ערוכים לאלא שטרם הגיעו. לדבריו, אף שיש כמה גופים ממשלתיים שמנסים למנוע פלישות ביולוגיות, אין מערך ייעודי ורב-תחומי שמצליח להכיל את מורכבות הנושא, והטיפול סובל מביזור ומחוסר יעילות.
המלצתו הדחופה היא להקים רשות עצמאית לבטיחות ביולוגית או רשות כפופה למשרד ממשלתי שתטפל בבעיה ותגן על כלל האינטרסים - מגוון ביולוגי, חקלאות, בריאות, תיירות ותשתיות.
המונח וילה בג'ונגל, שהפך את ישראל ליעד מפתה עבור פליטים, נשאר רלוונטי בכל הקשור לחי ולצומח, וגם כאן נדרש טיפול חקיקתי (יש מינים פולשים שמוגדרים מוגנים בפקודת היערות) ומעשי מורכב שיש לו חזון, בבחינת ראיית הנולד, כזה שלא מאפיין לצערנו גופים שלטוניים בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם