בתוך שנתיים: זינוק בפניות לחינוך המיוחד
יותר ויותר תלמידים הסובלים מלקות למידה קלה מועברים לבתי"ס מיוחדים. המשמעות: הסיכוי שלהם לעבור למערכת ההשכלה הגבוהה נמוך יותר
עלייה של 43% במספר הנרשמים למוסדות החינוך המיוחד צילום ארכיון: אמיר מאירי
בעוד הגידול הטבעי השנתי של מספר התלמידים בישראל נאמד בכשני אחוזים, במהלך השנתיים האחרונות זינק מספר ההחלטות החיוביות של ועדות ההשמה לחינוך המיוחד, כלומר אלה הקובעות מי יעבור למערכת החינוך הזו ב-43 אחוז, מ-27,378 העברות לבתי הספר המיוחדים ל-39,167.
בבדיקה שערך משרד החינוך נמצא כי הסיבה המרכזית לעלייה יוצאת הדופן היא תסכול וחוסר התמודדות של התלמידים בעלי לקויות הלמידה הקלות במערכת החינוך הרגילה. אופן הטיפול בתלמידים אלה נוסח בשנת 1998 במסגרת "חוק השילוב".
על פי החוק, הנערים ילמדו בבתי הספר הרגילים, כאשר בחלק מהשעות ילמדו בכיתת האם ובחלק אחר בכיתות קטנות, שם יזכו לשיעורי עזר ולסיוע רגשי. אלא שעל פי נתוני משרד החינוך, בשנתיים האחרונות חלה ירידה של כאחוז במספר המקרים שבהם תלמידים הופנו לכיתות קטנות, זאת לעומת העלייה החדה בהפניה לחינוך המיוחד, ועל אף הגידול הטבעי בכמות התלמידים.
מענה הולך וקטן
במשרד החינוך קושרים בין התופעות ומסבירים: "מוסדות החינוך מתקשים בהכלה של תלמידים עם מגוון צרכים". כמו כן, "היחס בין מספר שעות השילוב לבין המענה שצריך לתת הולך וקטן עקב ריבוי זכאויות במסגרת תקציב שאינו גדל".
יוזם חוק השילוב שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד החינוך, ח"כ זבולון אורלב אמר אמש: "אלו נתונים מאוד מדאיגים, המלמדים שמשהו רע מאוד קורה במערכת. ילדים עם צרכים מיוחדים לא מקבלים את המשאבים הדרושים ולא מופנים למקומות הרצויים. התלמידים האלו לא יעשו בגרות, לא ילכו לצבא ולא יעבדו, אלא יקבלו קצבאות".
מנהל מחלקה לחינוך מיוחד באחת מערי המרכז התייחס גם הוא אתמול לנתונים ואמר: "ההורים מוכנים לשלם את המחיר החברתי ואת הסטיגמה, מאחר שהם מיואשים מהתסכולים שחווים ילדיהם בכיתות הרגילות. רוב התלמידים המדוברים
יכולים להצליח מאוד בכיתות השילוב, ומקומם אינו בחינוך המיוחד, אבל לבתי הספר אין מספיק שעות שילוב".
הממצאים החריגים הובילו את משרד החינוך לשינוי מדיניותו בנושא, שיוגדר בשנת הלימודים הבאה כיעד מועדף. על פי התוכנית שגובשה, בעתיד ילוו תלמידים בעלי קשיים באופן צמוד, והפנייתם לוועדת השמה לחינוך המיוחד תיעשה רק לאחר תוכנית התערבות בת שנתיים לשילוב התלמיד במערכת הרגילה.
"הגידול בוועדות ההשמה חסר פרופורציה, והוא בקרב תלמידים עם אינטליגנציה רגילה, שאין להם מקום בחינוך המיוחד", הסבירה מיכל כהן, מנהלת המנהל הפדגוגי במשרד החינוך. "התוכנית החדשה היא אמירה של המערכת, שלפיה ילדים צריכים ללמוד בחינוך הרגיל ולהשתלב. התקדמות הרפורמות והשעות הפרטניות יספקו לתלמידים סביבה מתאימה לצורכיהם ככל הניתן".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם