מצרים: המועמדים מתנסים בדמוקרטיה
13 האישים שרוצים להיבחר לנשיא המדינה נעים בין כל המחוזות ואולפני הטלוויזיה. התושבים מופתעים: מעולם לא שאלו מה אנו חושבים
חלקם באו משום שכבר החליטו להצביע למועמד הזה, שנחשב מועמד איסלאמי מתון, ואחרים רצו לשמוע עוד לפני שהם מקבלים החלטה. כולם, בכל אופן, חלקו תחושת אחריות אזרחית לקראת אמצע השבוע, אז ייערכו לראשונה בחירות לנשיאות מצרים שתוצאתן אינה מוכתבת מראש.
13 מועמדים - ליברלים, איסלאמיסטים ואנשי מובארק לשעבר - מבקשים כעת לרשת אותו. מדריך התיירים מוחמד כמאל טהאווי לא האמין שאחד מהם הגיע לעיירה שלו כדי לבקש ממנו להצביע לו.
טהאווי, שכמו מצרים רבים מעולם לא הצביע בבחירות מפני שתוצאותיהן הוכתבו מראש, האזין בקשב כיצד אל-פתוח אומר לקהל שהמלך של מצרים, אחרי אללה, הוא העם המצרי. "היום יום ההולדת שלי, ואני מרגיש נפלא", אמר טהאווי, שבדיוק חגג 27. "אף אחד מעולם לא הגיע הנה, איש לא שאל אותנו מה אנחנו חושבים".
מאז השקת קמפיין הבחירות ב-30 באפריל נעים המועמדים בין אולפני הטלוויזיה ועצרות בחירות ב-27 המחוזות במצרים ומנשקים תינוקות, לוחצים ידיים ומנסים לשכנע את הקולות הצפים להצביע עבורם. למרבה האכזבה של המהפכנים הצעירים,
המועמדים המובילים במרוץ הזה הם איסלאמיסטים כמו אל-פתוח שפרש מ"האחים המוסלמים" ונתמך כעת בידי הסלאפים ובידי קבוצות ליברלים, ומועמדים ששירתו בעבר את מובארק, ובראשם שר החוץ לשעבר עמר מוסא שהודח בעבר על ידי הנשיא לשעבר.
כשאל-פתוח הגיע לעיירה הצפונית אבו כביר, יומנה אחמד (15) הרימה את ראשה, צרחה ונופפה בתמונתו כאילו היה כוכב פופ. אמה, שמכסה את פניה ברעלה כמצוות הסלפים, לא נוהגת לצאת מהבית לעתים קרובות, אבל בשבוע שעבר היא בילתה יום שלם בחלוקת עלוני תעמולה. זאת משום שלטענתה הוא מבין את הדת ואת הקוראן. "זמנם של המנהיגים החילונים והמדכאים חלף", אמרה.
לעומתה, עומניה אבו אל-עטא (24) אמרה שהיא מעריכה את יחסו של אל-פתוח לנשים משום שהוא מכיר בתרומתן לחברה
והיא לא היחידה שחוששת מבחירה לא נכונה. צדיק אל-סעיד צדיק אמר שאין לאל-פתוח ניסיון והזכיר שהוא היה חבר ב"אחים המוסלמים" עד לפני שהחליט להתמודד על הנשיאות. "זה ארגון שדואג רק לאינטרסים שלו", ציין.
צדיק (51) תומך באחמד שאפיק, ראש הממשלה האחרון של חוסני מובארק שנתפס כזרוע של המשטר הישן ונתמך בידי הצבא. הוא כועס על כך ש"האחים המוסלמים" הציגו מועמד משלהם, מוחמד מורסי, אף שהבטיחו לא לעשות זאת (מורסי הפך למועמד אחרי שמועמד קודם נפסל בגלל שישב בעבר פעמיים בכלא). "הפרלמנט שלנו, שמורכב מרוב איסלאמיסטי, לא עשה דבר כדי לשפר את המצב הכלכלי, ובאתי לכאן רק כדי להקשיב לו (לאל-פתוח) משקר", הוסיף. "אני מקווה שהוא לא ינצח".
כמה ימים אחרי הכנס ערך יריבו הגדול של אל-פתוח, עמר מוסא, ראיון טלוויזיוני עם ערוץ איסלאמי קיצוני מתוך הסוויטה הנשיאותית של מלון "מריוט" היוקרתי בעיר.
מוסא, שנתמך על ידי החילונים, ניסה למשוך קולות דתיים שממילא יצביעו למועמדים איסלאמיסטים, אך הזכיר להם שהוא מוסלמי ולא מתנגד לאיסלאמיסטים ולחופש הביטוי. אחר כך הוא מיהר לארוחת צהריים עם יותר ממאה נציגי שבטים בדואים שבאו להביע את תמיכתם בו.
בעודו עובר ביניהם, הבדואים כבר החלו לפנות אליו בתואר "אדוני הנשיא". חלקם הסבירו שהם רואים בו מקור ליציבות, אחרים אמרו שהוא האיש המתאים ביותר לתקופת המעבר הזאת. "אחרי הכל, מובארק לא היה כל כך נורא", אמר אחד מהם.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם