הדמוקרטיה של תחריר: מצרים בוחרת נשיא
יותר משנה אחרי שמובארק הודח, ייערכו היום לראשונה בחירות דמוקרטיות. המנצח ייאלץ להתעמת עם השליטים האמיתיים: מפקדי הצבא
מצרים בוחרת: הכירו את החמישייה הפותחת
הנשיא שייבחר - איסלאמי, חילוני או מאנשי המשטר הישן - ייאלץ לנווט בין הציבורים השונים: האיסלאמיסטים שדורשים להחיל את חוק השריעה, המיעוט הנוצרי-קופטי המודאג ואיגודי העובדים החזקים של המדינה. אבל כל מקורות הכוח האלה מתגמדים לעומת הצבא, המקור ובסיס הכוח של כל המנהיגים המצרים המודרניים, והמוסד הנערץ שניצח על המעבר, שעדיין נמשך, בין המהפכה שהפילה את חוסני מובארק לבחירות היום.
אחד הגורמים המרכזיים שיעצבו את דמותה של הדמוקרטיה שאמורה להיוולד היום הוא האופן שבו ייגש הנשיא הנבחר לנושא הצבא, ועד כמה הוא יהיה נכון לקרוא תיגר על המערכת הפיננסית הסבוכה והסודית שמאחוריו.
כמה מהמועמדים המובילים לנשיאות - בהם עמרו מוסא החילוני, המועמד האיסלאמי העצמאי עבד אל-מונעם אלפותוח ומועמד מפלגת "האחים המוסלמים" מוחמד מורסי - נראים עד כה כנכונים לעמוד באופן פומבי מול הגוף החזק הזה, שעדיין זוכה ללא מעט אהדה ותמיכה בציבור.
"הצבא במצרים מאז ומתמיד השפיע עמוקות על הפעולות של הרשות המבצעת, ובתמורה נתן השלטון לצבא מרחב תמרון גדול", מסביר ספוואת א-זייאת, פרשן ביטחוני עצמאי וקצין בכיר לשעבר. "זה אפשר להם לגשת לפרויקטים כלכליים גדולים והעניק להם גישה לאיוש תפקידים אזרחיים".
הגנרלים של מועצת המעבר הבהירו היטב שאינם מתכוונים לוותר על העסקים המשתלמים שלהם, שנעים מייצור נשק ועד אתרי נופש ותיירות, אשר קשרו אותם לרשתות רווחיות של הון, ולפי משקיפים זרים נתנו להם אחיזה חסרת תקדים בכ-40 אחוז מכלכלתה של מצרים.
בסביבה הזאת, ראש מדינה אזרחי יעמוד מול הימור כמעט בלתי אפשרי: להתעמת מול הצבא שנטוע עמוק במערכת הפוליטית ולנפץ את האחיזה שלו במדינה או לאפשר לצבא להמשיך לחזק את מיצובו כממליך המלכים הנצחי בפוליטיקה המצרית. מוסא, מורסי ואל-פותוח אמרו כי הם מצפים לפיקוח מוגבל על תקציב הביטחון שיבוצע על ידי "ועדה מיוחדת" בפרלמנט.
אבל אסיפת הנבחרים של העם עדיין מוחלשת בידי השלטון הצבאי, שתמיד פעל כמעין "קופסה שחורה", שאפילו
אל-פותוח, מועמד איסלאמי מתון שפרש מ"האחים המוסלמים" בשנה שעברה כדי לרוץ לנשיאות, היה הנחרץ ביותר מבין המועמדים המובילים וקרא לשים קץ לנוהג של העמדת אזרחים למשפטים צבאיים. הוא גם אמר שבתור נשיא, הוא ישמור לעצמו את הזכות למנות שר ביטחון שלא משורות הצבא.
עמרו מוסא, שר החוץ לשעבר שמונה על ידי מובארק, מוביל כרגע לפי חלק מהסקרים, אם כי מהימנותם מוטלת בספק וכולם מדברים על הכרעה בסיבוב שני. מוסא נמנע מהעברת ביקורת פומבית על שלטון הצבא או על עסקיו הכלכליים.
"מי שייבחר ומי שיתקבל כנשיא על ידי המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, יהפוך למאוד מודע למאזן הכוחות בין הנשיא, הצבא ושליטיו", העריך אמיר סלם, עורך דין ופעיל בנושאי זכויות אדם. "המעבר השלטוני עדיין לא הגיע לנקודה שבה הנשיא יכול לתפקד כישות עצמאית וחזקה".
מובארק , למרות קשריו מימים ימימה עם הצבא, הפך את עצמו לנשיא חצי עצמאי וחזק, שניצח על מערכת יחסים סבוכה עם הצבא. מכיוון שהיה זה תא איסלאמי בתוך הצבא שהתנקש בחייו של קודמו, אנואר סאדאת, מובארק ביקש לצמצם את כוחו של הצבא על ידי יצירת מדינת משטרה משלו.
תחת שלטונו הגיע מספרם של אנשי כוחות הביטחון - משטרה וזרועות מודיעין הנאמנות לו - לכ-400 אלף . גודלו של הצבא מתקרב לזה, עם כ-350 אלף חיילים וקצינים.
אבל עכשיו, בלי תמיכת מנגנון הביטחון הפנימי של מובארק, הנשיא שייבחר היום יתקשה לפעול פוליטית נגד הצבא. "הפרלמנט חלש וגם מערכת המשפט הוחלשה", מסביר רוברט ספרינגבורג, מומחה לצבא המצרי. "בתוך המדינה עצמה אין יותר מדי בעלי ברית שהנשיא יוכל לסמוך עליהם כדי לצאת נגד הצבא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם