כובשים את החלל: עידן הטיסות הפרטיות יצא לדרך
בשבוע שעבר שוגרה בפעם הראשונה בהיסטוריה חללית פרטית, בצעד שסימן את יריית הפתיחה לעידן הטיסות המסחריות אל החלל. "בעתיד כמעט כל אחד יוכל לרכוש כרטיס, ממש כמו לטיסה רגילה", אומר פרופ' יצחק בן-ישראל
עוד בערוץ המדע:
- לסוכנות החלל דרוש עתיד עם מטרה
- פרשה בשיא: נפרדים מהמעבורת דיסקברי
- שיגעון בחלל: כורים מחצבים מאסרואידים
מספר ימים לאחר שהוטסה מבסיס קייפ קנרבל של נאס"א היא נקלטה בתחנת החלל הבינלאומית, ובסוף החודש היא צפויה לשוב לכדור הארץ. על פי התכנון, היא תתרסק באוקיינוס השקט, כמה מאות קילומטרים מערבית לחופי קליפורניה.
"נותרה עבודה רבה עד השלמת המשימה, אך כבר עתה ברור שזו התחלה טובה", אמר בגאווה מנהל נאס"א צ'רלס בולדן לאחר השיגור ההיסטורי. "אנחנו על סף עתיד חדש, עתיד שמקבל בברכה את היזמות שהמגזר הפרטי מביא".
מאז שהכריז נשיא ארצות הברית ברק אובמה על תום עידן המעבורות ביולי 2011, לאחר שלושה עשורים של פעילות אינטנסיבית, התחזקה דריסת רגלו של הסקטור הפרטי בשוק החלל העולמי. בעת האחרונה הופכות חברות עצמאיות לגופים משפיעים בתחום - הן בפיתוח, הן בייצור והן בהפעלת שירותי שיגור לחלל. היזמים השונים פועלים גם להנגשת החלל לנוסעים פרטיים, להוזלת עלויות השיגור ולהגברת אמינותם של המשגרים.
"יש מספר חברות אמריקאיות פרטיות שרוצות להיכנס לשוק החלל, אבל SpaceX הייתה הראשונה שהרימה את הכפפה ברצינות", אומר יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' יצחק בן-ישראל.
חברת רצינית נוספת היא וירג'ין גלקטיק, שצפויה להשיק בקרוב מיזם לשליחת תיירים לחלל. ככל הידוע, החברה נמצאת בשלבים האחרונים של ניסויי הטיסה לפני שתשגר את מעבורת התיירים הראשונה מניו מקסיקו. על פי התכנון, הטיסה תיארך שעתיים וחצי ותכלול חמש דקות ללא כוח המשיכה ונופים מרהיבים של כדור הארץ.
"היכולת להטיס חללית כוללת שני מרכיבים, כלי הטיס עצמו והמשגר", מסביר פרופ' בן-ישראל. "בעבר יכולת השיגור הייתה נחלת הממשלות בלבד, מאחר שיש צורך בטיל כבד מאוד וגם עלות הפיתוח יקרה".
לדבריו, האמריקאים נקלעו למצוקה בגלל התיישנות מעבורת השיגור שלהם והם הפסיקו את פעילותם בחלל. "הם מכינים כעת תכנית חלל חדשה, אך ניתן יהיה ליישם אותה רק בעוד מספר שנים", הוא מוסיף.
בינתיים גיבשה ארצות הברית שני פתרונות מרכזיים: לטווח הקצר, המעצמה משתפת פעולה עם רוסיה ומסתמכת עליה כדי להעביר את האסטרונאוטים שלה, כמו גם ציוד, לתחנת החלל הבינלאומית.
לטווח הבינוני, השיקה נאס"א תוכנית ייחודית להגברת מעורבות המגזר הפרטי בתחום ולעודד אותו לפתח רכבי חלל מסחריים, שיתפסו את מקומן של המעבורות האמריקאיות.
"אחת הבעיות העיקריות היא עניין התקציב. בארצות הברית הבינו שעל ידי הכנסת חברות פרטיות יתאפשר להוזיל עלויות", אומר פרופ' בן-ישראל. "כיום עלות שיגור של קילוגרם אחד לחלל היא 20 אלף דולר. כשאנחנו מדברים על חללית אופיינית ששוקלת עשרה טונות, אנחנו מגיעים לסכומים של 200 מיליון דולר לשיגור יחיד. אלו סכומים עצומים. הדרך היחידה להוזיל את העלויות היא לפתוח את שוק החלל לסקטורים הפרטיים ובכך להגביר את התחרות".
פרופ' בן-ישראל מסביר שאותן חברות פרטיות אינן בונות את תשתיותיהן מאפס, אלא נעזרות בציוד ובידע קיימים. "הם רוכשים את הטילים
במקרה של SpaceX, או בשמה המלא Corporation Space Exploration Technologies, פיתחה החברה בשנים האחרונות שני דגמים של משגרי חלל: "פאלקון 1", כלי שיגור ללוויינים קטנים למסלולים נמוכים סביב כדור הארץ, ו"פאלקון 9", משגר כבד לשיגור לווייני תקשורת ושיגור חלליות המסוגלות לשאת ציוד ואנשים. עתה שוקדים ביצרנית החדשנית על פיתוח משגר כבד יותר.
החברה מקליפורניה, שהוקמה על ידי היזם האמריקאי אלון מאסק (מייסד PayPal), פיתחה גם את החללית המסחרית הראשונה "דראגון", ששוגרה ביום שלישי שעבר. טיסה זאת הייתה הראשונה מבין 12 טיסות מתוכננות של החברה. המשימה הנוכחית אמורה לבחון אם SpaceX יכולה להעביר מטענים לתחנת החלל הבינלאומית, ובחברה מקווים כי בהמשך יתאפשר להטיס בה אסטרונאוטים.
"בשלב הראשון התמקדה SpaceX בהטסת ציוד כדי לא לסכן חיי אדם", מסביר פרופ' בן-ישראל. לדבריו, לא ירחק היום שבו אזרחים רגילים ישתלבו בטיסות פרטיות אל החלל. "זה עניין של בגרות. SpaceX צריכה לצבור עוד אמינות וניסיון בשיגורים בסיסיים בטרם תעבור לשלב הבא של הטסת בני אדם".
אם חששתם שפתיחת השוק בפני חברות פרטיות תיצור אנדרלמוסיה של כלי טיס אזרחיים שישוטטו ברחבי החלל, אפשר להירגע. "זה יהיה עסק מסודר, החברות חייבות לקבל אישורים מהממשלות", מסביר פרופ' בן-ישראל. "הדבר מאוד דומה לתעשיית הנשק שפועלת באופן פרטי. החברות הפרטיות אמנם מפתחות מגוון אמצעי לחימה ומטוסים, אך הממשלה עדיין בוחרת את המפעילים ושולטת במתן הרישיונות המתאימים ובהסדרי הביטחון הנדרשים. לארצות הברית ניסיון רב מאוד בתחום, ואין סיבה שזה לא יקרה גם בשוק החלל".
בבוא העת יוכל האדם הפשוט ליהנות מטיסה בחלל ללא תהליך ההכשרה המפרך שנדרשים לעבור אסטרונאוטים מקצועיים. "החברות הפרטיות יתאימו את הטיסה לקהל הרחב", מסביר פרופ' בן-ישראל. "כנראה שאותו אדם יצטרך להציג אישור רפואי המעיד על כשירות בסיסית, אך לא יותר מכך", הוא מוסיף ומביא כדוגמה את הסנאטור האמריקאי ג'ון גלן שב-29 באוקטובר 1998 עשה היסטוריה כאדם המבוגר ביותר, 77, שהמריא לחלל, ונמנה עם צוות המעבורת "דיסקברי", ששהתה בחלל תשעה ימים.
"אסטרונאוט מתאמן במשך זמן רב כדי להיות כשיר לטיסה לחלל, מאחר שהוא נדרש להפעיל מערכות מורכבות. כאן לא מדובר במשימה מקצועית, אלא בתחום שיהפוך להיות בעל אופי תיירותי. בעוד מספר שנים שוק הטיסות לחלל עשוי להידמות לשוק התעופה הרגיל שאנו מכירים כיום", מסביר פרופ' בן-ישראל.
"בעולם המודרני מספרם של הטסים הוא עשרות מיליונים, כיום יש מאות חברות תעופה וכמעט כל אחד יכול לטוס בקלות. זה כמובן מצריך פיתוח של תשתיות רבות כמו אתרי שיגור ותחנות חלל נוספות, אך אין סיבה שזה לא יקרה. יקומו חברות מסחריות לשם כך. ככל שתתחזק דריסת רגלן של החברות הפרטיות בשוק החלל, יגדל מספר האנשים שיוכלו לצאת למסע בחלל", הוא מסכם.
מתי זה יקרה?
"אני מעריך שבתוך עשור. חברות רבות ישתלבו בתחום, וברגע שזה ישווק כמוצר, יוכל אדם לרכוש לעצמו כרטיס טיסה לחלל בעבור 20 אלף דולר".
כדאי להתחיל לחסוך כבר מעכשיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם