"רק תרומה דחופה של מח עצם תציל אותי"
היום מתקיים מבצע איסוף תרומות למאגר מח העצם מעדות הנמצאות בתת-ייצוג. "זו לא פרוצדורה מסובכת, בשביל החולה זו הצלת חיים"

ב"עזר מציון" מקווים לאסוף 10,000 דגימות של תורמים פוטנציאליים. כדי להשתיל מח עצם יש צורך בהתאמה בין התורם לחולה. סיכויי ההתאמה עולים באופן משמעותי כאשר החולה והתורם הינם בעלי רקע גנטי משותף, וזה מתקיים בדרך כלל בקרב בני אותה עדה. ככל שלקבוצה אתנית יהיה ייצוג גדול יותר במאגר, כך יגדל הסיכוי למצוא תורם מתאים לחולים מקרב קבוצה זו.
לראשונה, במסגרת המבצע הנוכחי בדיקת התאמת מח העצם תיעשה על ידי דגימת רוק פשוטה, ללא צורך בדקירת מחט וללא כאב. בנוסף לכך, תרומת מח העצם מתבצעת כיום דרך וריד ביד (לא דרך הגב) ואינה כואבת, אף שהתהליך עצמו נמשך כארבע שעות. ב"עזר מציון" אומרים כי מדובר במבצע חשוב שעשוי להציל נפשות רבות וקוראים לבני הקהילות שהוזכרו לעיל לבוא להיבדק.
הבדיקה יקרה מאוד, ולכן "עזר מציון" מבקש מהציבור לא רק להגיע ולהיבדק לצורך מאגר מח העצם, אלא גם לתרום עבור עלות הבדיקה. לתרומת עשרה שקלים ניתן לשלוח "10" למספר 2255 או להתקשר: 1-800-236236. במוקד המבצע הפעם עומדים ארבעה חולים: חנית אלבז, תושבת רחובות ממוצא תימני, אם לשלושה ילדים החולה בלוקמיה; יוסף קרכילי ממוצא גיאורגי, אב לשניים, חולה בלוקמיה; בר סיטון ממוצא עיראקי, חולה סרטן העצמות; וניסים מושיוב ממוצא בוכרי, תושב פתח תקווה בן 49, חולה בלימפומה.
ניסים מושיוב, מתי התגלתה המחלה אצלך?
"לפני כשלוש שנים. עד אז עבדתי בריסוס, וייתכן ששאפתי גזים רעילים שהשפיעו על התפרצות המחלה. עברתי טיפולים כימותרפיים, אך הם לא הועילו, והמחלה חזרה. אחרי הפעם השנייה עברתי השתלה עצמית של מח עצם. אלא שהשתלה זו החזיקה מעמד שמונה חודשים בסך הכל, והמחלה חזרה בפעם השלישית. עכשיו אני זקוק לתרומה דחופה של מח עצם. כל החיים שלי תלויים בתרומה הזאת. הרופאים אמרו לי שרק השתלת מח עצם יכולה לאפשר לי להמשיך לחיות. אין לי משהו אחר".
אתה זקוק לתרומה מבני עדה מסוימת?
"אני בוכרי, אבל'כחול-לבן': נולדתי בארץ להורים ממוצא בוכרי. אני פונה בקריאה נרגשת לכל העדה הבוכרית, הידועה כעדה חמה, לבבית ועם הרבה אהבת ישראל, להירתם למבצע הגדול והקדוש הזה ולעבור בדיקת רוק למציאת תורם מתאים. אם ייצא בן אדם מתאים, הוא יתבקש לתת תרומת דם דרך היד, לא דרך הגב כמו פעם. זו לא פרוצדורה מסובכת. בשביל התורם זה כלום. לתת קצת דם וזהו. בשבילי זו הצלת חיים, פשוטו כמשמעו".
אתה אב לילדים. הדם שלהם לא מתאים?
"ליעל אשתי ולי יש שני ילדים: אור חיים, בן תשע, והודיה, בת שמונה. הדם שלהם לא נמצא מתאים לשלי. הלוואי שהיה. קשה לילדים עם המחלה שלי".
למה אתה מתכוון?
"יש הרבה פחד באוויר. הרבה חרדות מלאבד את אבא. צריך כל הזמן לעודד אותם שאבא יהיה בריא. אז לא רק שאני צריך כוחות בשבילי, אני צריך לאסוף את עצמי כל הזמן מחדש כדי לתת לילדים. אני ראש משפחה. אלמלא ההוא שם למעלה, לא יודע איך הייתי חי. וזה לא רק
עם איזה עוד קשיים אתה מתמודד?
"ראשית בבית, במשפחה. אשתי גם עברה את המחלה. היא חלתה בסרטן השד לפני שש שנים. מאז אנחנו נכנסים ויוצאים מבתי חולים. אין לנו לא יום ולא לילה כבר שש שנים. אשתי נורא חלשה. אני עצמי ירדתי 45 קילו. עכשיו, כשבישרו לי שהמחלה חזרה בפעם השלישית, מרוב לחץ היא קיבלה פסוריאזיס (ספחת). זו מחלה לכל החיים, ואשתי צריכה לנסוע לים המלח, כך שלילדים יש לחץ כפול, גם מאמא וגם מאבא. שני ההורים, שצריכים להיות עמודי התווך במשפחה ולתת לילדים תחושת ביטחון לכל החיים, שניהם חולים. במקום חיים עם ביטחון, הילדים סובלים מתסכול, מפחי נפש וחוסר אונים".
הסביבה תומכת?
"מה פתאום. מאז שחלינו אנחנו לא עובדים וחיים מקצבת הביטוח הלאומי. אנחנו חיים בדירה של 54 מ"ר של עמידר בפתח תקווה. אם מבקשים משהו מהמדינה, ישר סוגרים את הדלת בפרצוף. ביקשתי, למשל, לעבור לדירה בקומה הראשונה כי אני לא יכול לעלות ארבע קומות ללא מעלית. אז ביקשתי. ביקשתי תו נכה לאוטו. בשלב הראשון של המחלה נתנו לי, וזה היה כשמצבי היה טוב יותר מאשר היום. עכשיו לא נותנים כי אני לא פצוע גפיים ולא עומד בקריטריונים של משרד התחבורה. כך שלבד מכספי הביטוח הלאומי, שמהם אנו חיים בדוחק, אין לנו עזרה מהסביבה".
חברים? שכנים?
"כולם אוהבים מרחוק ומפחדים להתמודד עם המחלה הזאת כי יש בה אבדון. הרבה אנשים נמנעים מלהתקרב אלינו. לפתח רגשות. אוהבים אותנו מרחוק. לאיפה שאני הולך, עושים לי קשיים. כאילו אומרים לי,'תמות כבר'. ככה אני מרגיש. כאילו אומרים לי,'יאללה, תגמור את הסרט שלך. אתה יותר מדי מציק. אתה מפריע לנו לחיות. מפריע ללוקסוס שלנו'. הם לא מבינים שזה יכול להגיע אליהם. אין אחד שחסין מפני המחלה הזאת. מי שעוצם עיניים, בסוף מכריחים אותו לפקוח אותן".
מה יכול לשמח אותך עכשיו? לחזק אותך?
"רק אם אמצא את האחד והיחיד שיבוא ויציל אותי. אני צריך תרומת מח עצם כדי שאוכל להמשיך לחיות ולא אזדקק לעזרה מאף אחד. היום אני מתחנן לעם ישראל שיבואו ויתרמו. זו העזרה ההדדית שעליה בנוי עם ישראל. אם לא נהיה תלויים זה בזה ולא נעזור זה לזה, בסופו של דבר נהיה תלויים זה לצד זה".
