הבעיה העיקרית של אובמה: הכלכלה
עם עלייה קלה אבטלה ועם יום שחור בבורסה, הנשיא יכול לחיות. אבל בעייתו היא שהוא הולך ומאבד יכולת לשנות את מגמת המיתון
"מזעזע", "שחור", חפשו בגוגל את התואר השלילי שהודבק ליום שישי שעבר - ותמצאו. כמו "האביב הערבי שהפך לחורף איסלאמי", כך הושווה "החורף של תקווה" כלכלית ל"אביב של אכזבה" - והכל בגלל עלייה בשיעור האבטלה מ-8.1 ל-8.2 אחוזים. שהרי ידוע כי לא המספר קובע, אלא המגמה. וכרגע המגמה שלילית, וכבר קיץ. ועוד רגע הוועידות, ולייבור דיי, והסתיו, והקמפיין.
הנשיא אובמה יוכל כמובן להצטייד בהסברים אינספור למצבה של הכלכלה האמריקאית. ארצות הברית אינה אי המנותק מכלכלת העולם, וכשאירופה גונחת, גם באמריקה מרגישים. זה יעזור לו עם מי שממילא תומך בו ואין שום סיכוי שיצביע למישהו אחר, אבל יעזור פחות עם מי שמתלבט. אם הבורסה הייתה עולה והכלכלה הייתה פורחת, אובמה היה לוקח קרדיט.
כאשר היא צוללת - שישי היה היום הגרוע ביותר של הדאו-ג'ונס השנה - הנשיא לא יכול להתחבא או להאשים את היריב, רומני, או להסיט את הדיון לנושאים אחרים. המשבר הכלכלי הוא המשבר שלו. והוא לא יעבור לפני נובמבר. סביר יותר שיחמיר. נתוני האבטלה הם הנתונים שלו.
הוא אמנם קיבל מדינה במשבר חמור, אבל רומני יכול לנופף במספרים שהממשל אוהב להשכיח: כשאובמה נכנס לבית הלבן, אחוז האבטלה היה פחות משמונה אחוזים )7.8 אחוזים), ובאוקטובר 2009 הוא הגיע לשיא של 10.2 אחוזים . נכון, אובמה הצליח לצמצם מאז את ממדי האבטלה, אבל עדיין לא לרמת האבטלה שירש מקודמו. והנה, עכשיו היא שוב עולה, מי יודע לאן.
אובמה, במסע בחירות במדינת מינסוטה, ניסה אכן להסיט את האש אל המטרה הזמינה ביותר והכי פחות אהודה: הרפובליקנים בקונגרס. הם מפריעים, לא משתפים פעולה, מחבלים במאמצי הנשיא לשקם את הכלכלה. לפחות כך הוא סבור.
הם כמובן חושבים אחרת. הם חושבים שאובמה ויוזמותיו רק יחמירו את המשבר. הם חושבים שהם מצילים את הכלכלה מאובמה. כך או כך, רומני ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף את אובמה, שפעם מאשים את המדיניות של קודמו בוש, פעם את הקונגרס ופעם את אירופה - אבל אף פעם לא את עצמו. ולא שלרומני יש מפתח קסמים ליציאה מן המשבר.
כשמדובר בפרטי תוכניתו לעתיד, הוא משתדל לשמור על עמימות ולא להרבות בהסברים. אין לו עניין להפוך את הקמפיין לכזה שיעסוק בתוכנית רומני מול תוכנית אובמה. יש לו עניין גדול להפוך אותו לכזה שיעסוק בכישלון תוכנית אובמה.
עם זאת, הבעיה האמיתית של אובמה כרגע איננה העלייה הקלה בנתוני האבטלה - אלה עוד יכולים לרדת. גם לא הקריסה בבורסה - שיכולה לעלות. בחודשים הקרובים, לפני הבחירות, יופיעו עוד חמישה דוחות על מצב האבטלה, ובהחלט יכול
הבעיה האמיתית של הנשיא היא שהוא הולך ומאבד את המושכות שיאפשרו לו לארגן לעצמו מספרים חיוביים כאלה. ככל שמתקצר הזמן, הופך אובמה לשבוי של תהליכים שלא יוכל לשנות, של מגמות שאין לו אלא להשלים עמן ושיגזרו את גורלו לשבט או לחסד בלי שתהיה לו היכולת - עם כל עוצמתו - לשנות אותן. ובמילים אחרות: יכול להיות שמה שקורה בוושינגטון יוכרע בכלל באתונה.
הרגע הזה, שבו לנשיא כבר אין מה לעשות, שבו הוא יכול רק לנסות להסביר, אבל כבר מאוחר מדי לשנות - הוא רגע משברי. זה הרגע שיכול להוביל נשיא שהבחירה מחדש היא הדבר היחיד שמעניין אותו, להחלטות מסוכנות. זה הרגע שבו מערכת הבחירות יכולה לשנות לפתע כיוון, בבת אחת, אחרי חודשים של דשדוש סביב אותה נקודה. זה הרגע שבו מי שרק אתמול עוד נראה כמו מועמד קצת חיוור יכול להפוך לברירת המחדל שאין בלתה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם