מחר לפנות בוקר: נוגה תחלוף על פני השמש
במאורע הנדיר, שיחזור על עצמו רק בשנת 2117, נראה כוכב הלכת ככדור שחור שנע על פני השמש. השכימו קום ואל תפספסו את התצפית
היסטוריה מחר. מעבר נוגה על פני השמש צילום ארכיון: רויטרס
בניגוד לליקוי חמה מלא, בו הירח מסתיר חלק ניכר מפני השמש, במעבר זה, נראה נוגה ככדור שחור קטן, אשר נע על פני השמש ומסתיר רק חלק שולי ממנה - וזאת על אף שקוטרו של נוגה גדול פי ארבעה מזה של הירח.
הסיבה לכך, כמובן, היא שנוגה מרוחק יותר מכדור הארץ לעומת הירח, ועל כן בזמן הליקוי החלקי הוא נראה קטן יותר.
מעברי נוגה על פני השמש מתרחשים פעמיים ב-120 שנה, עם הפרדה של 8 שנים בין מעבר למעבר - דבר שמתאפשר כאשר כדור הארץ ונוגה נמצאים כמעט באותו מקום ביחס למסלוליהם.
בעידן שלפני חקר החלל, הסתייעו האסטרונומים בתצפיות הללו כדי לאמוד את גודל מערכת השמש ולחשב את מרחק כדור הארץ מהשמש ביתר דיוק.
ליהנות, אבל בביטחה
הראשון שחזה בהצלחה את מעבר נוגה על פני השמש היה האסטרונום הגרמני יוהנס קפלר - בשנת 1631. עם זאת, קפלר עצמו לא זכה לצפות במאורע בעצמו, משום שמדידותיו לא היו מדויקות, וג'רמיה הורקס הפך למעשה לראשון שצפה בליקוי הנדיר מביתו שבאנגליה בדצמבר 1639.
לוח הזמנים של הליקוי (שעון ישראל):
01:06 - מגע ראשון של כוכב הלכת נוגה בשמש.
04:32 - מגע שני - שיא המעבר.
07:37 - צגע שלישי - נוגה נוגע בשולי השמש.
07:54 - מגע רביעי - סוף המעבר.
את האירוע המלא ניתן יהיה לראות במלואו מהאוקיינוס השקט ובצפון מזרח אסיה. הסקרנים וחובבי המדע בישראל יצרכו להביט אל השמיים כשעה אחרי הזריחה, אך יאלצו להסתפק רק בחלקו
האחרון של הליקוי.
מכל מקום, יש לנקוט באמצעי זהירות - לא מומלץ להביט ישירות לשמש, אפילו לא בעזרת משקפי שמש איכותיים. צפייה לא זהירה מסוכנת ועלולה לגרום לעיוורון.
כדי ליהנות מהתצפית בביטחה, יש צורך להצטייד במשקפי ליקוי מיוחדות ובכל מקרה אסור להביט בליקוי במשך למעלה משתי דקות רצופות. ניתן גם להגיע לכל אחת מן הנקודות הבאות בהן נערכות תצפיות מסודרות עם הדרכה, או לצפות בשידור הישיר שיועבר באתר מצפה הכוכבים ברקת.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם