ניצולה ערירית נפטרה, כל היישוב יושב שבעה
רות נצר, ששרדה את מחנות ההשמדה, הלכה לעולמה בלי להותיר קרובי משפחה. שכניה ארגנו משמרות ישיבה בביתה: "הייתה אם היישוב"
רות נצר ז"ל, כל היישוב התגייס צילום: אדי ישראל, רפרודוקציה
נצר נולדה ב-1929 בצ'כוסלובקיה, ובגיל 12 גורשה לאושוויץ, שם הפכה לאחת מ"ילדי מנגלה" ונפלה קורבן לניסויים שהשאירו אותה ללא יכולת ללדת ילדים. בשנת 1949 עלתה לישראל, ושנתיים לאחר מכן התמקמה בניר גלים.
במהלך השנים נישאה, אך כאמור לא יכלה להביא ילדים לעולם עם בעלה, שנפטר גם הוא מאז. במרוצת הזמן הפכה ל"אם שנייה" לרבים מילדי המקום ולדמות מוכרת ביישוב.
ביום שלישי בבוקר, עם קבלת הידיעה על מותה, החליטו חברי היישוב כי על אף העובדה שלא יוכלו לקיים את כל מנהגי האבלות, ינסו להירתם להפיכת ביתה לנגיש למנחמים. הם ארגנו את הלווייתה של נצר, שאליה הגיעו מאות מבני ניר גלים שלא רצו לתת למי שנחשבה "אם היישוב" ללכת לבד בדרכה האחרונה.
המתנחמות בביתה של רות נצר. מימין: יוכי אמסל, שרה שפר,שרה לייטנר ופנינה ברקוביץ'
צילום: אדי ישראל
כל בני היישוב הם ילדיה
"כולם עבדו על אוטומט", אמרה שרה לייטנר, תושבת המקום. "עשרות תושבים נרתמו לסדר את הבית ולארגן את המשמרות לקבלת המנחמים".
לאחר הלוויה העלו המשתתפים זיכרונות מהחוויות המשותפות להם ולנצר. "יש לי 14 נכדים וכולם זכו לקבל ממנה מתנות", אמרה יוכי אמסל מהיישוב. "הילדים כאן היו כל כך קשורים אליה, עד שהבת שלי, שנמצאת עם משפחתה בשליחות באוסטרליה, צפתה בהלוויה דרך האינטרנט",
סיפרה.
גם רב היישוב, צבי ארנון, לקח חלק בארגון משמרות האבל וסיפר: "דווקא מאחר שלרות לא היו ילדים, היא הרגישה שכל בני היישוב הם ילדיה, וכך גם היה. החלטתי לקיים שלוש תפילות ביום לזכרה, אבל ראוי לציין שבכל הקשור לניחום האבלים הייתה זו החלטה של כולם".
אנשי היישוב מדגישים כי המשמרות בבית המנוחה יימשכו גם בימים הקרובים עד שימלא שבוע למותה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם