אכול ושתה כי מחר לא נמות: העולם ב-2100
איברים פגועים יצמחו מחדש, נשחק כדורסל בכוח המוח ונמצא חיים מחוץ לכדה"א. הפיזיקאי מיצ'יו קאקו מציג: כך ייראו חיינו עד סוף המאה
את התשובה לשאלה האם תחזיותיו של קאקו מדויקות או לא ממש, נוכל לדעת בעוד קצת פחות ממאה שנה, בהנחה שאכן ימציאו תכשיר שעוצר את ההזדקנות. ובינתיים - הנה הערכותיו באשר לעשר סוגיות בוערות במיוחד הנוגעות לעתידנו.
בעתיד הבריאות שלכם תיבדק כל הזמן, באופן שוטף, מבלי שתצטרכו לעשות דבר. באסלה, בבגדים שלכם ובחדר האמבטיה בבית יהיו שבבי דנ"א שיוכלו לגלות תאים סרטניים בגופכם, שנים לפני שהם מתפתחים לכדי גידול של ממש. ואם בכל זאת תרגישו לא טוב ותרצו לבקר רופא, מצפה לכם חוויה שונה מאוד ממה שאתם מכירים היום, וכנראה שנעימה בהרבה.
כבר ב-30 השנים הקרובות יחליף רופא וירטואלי את רופא המשפחה שלכם. כשתדברו עם הרופא,
בעזרת כמה שאלות שהוא ישאל, מידע מוקדם על הגנים שלכם וגלאי פשוט שתעבירו על גופכם - מעין מכשיר MRI ממוזער - יוכל הרופא הווירטואלי לאבחן אתכם מבלי שתצטרכו לגרור את עצמכם לקופת חולים, לחכות שעות בתור ולדפדף בייאוש בגיליונות ישנים של "לאשה" בזמן שמוכי גריפה מתעטשים עליכם.
"ב-2100, כשניכנס לחדר, נוכל לשלוט בשכלנו במחשב שישלוט בדברים שסביבנו", כותב קאקו. "נוכל להזיז רהיטים כבדים, לסדר את השולחן שלנו, לבצע תיקונים וכו' רק באמצעות המחשבה על כך. היכולת הזו תהיה שימושית מאוד לפועלים, לכבאים, לאסטרונאוטים ולחיילים שיוכלו להפעיל מכונות שנדרשות יותר משתי ידיים להפעלתן. היא עשויה גם לשנות את האינטראקציה שלנו עם העולם. נוכל לרכוב על אופנוע, לנהוג במכונית ולשחק גולף או כדורסל או משחקים מורכבים בכוח המחשבה בלבד".
אם אתם תוהים איך זה בדיוק יקרה, קאקו מסביר שטלקינזיס יתאפשר אולי באמצעות שימוש במוליכי-על. הוא לא מתחייב על כך, אך מאמין שבסוף המאה יצליחו פיזיקאים לייצר מוליכי-על שפועלים בטמפרטורת החדר, שבאמצעותם נוכל ליצור שדות מגנטיים עצומים באנרגיה מועטה.
כיום שדות מגנטיים חזקים הם מאוד יקרים, אך המחירים צפויים לצנוח. וכשהשדות המגנטיים יהיו זמינים לכל, כמעט בחינם, נוכל להכניס מגנטי-על זעירים לחפצים שונים ולהזיז אותם בכוח המחשבה בלבד.
לאובדן גפיים במלחמות או בתאונות יימצא בעתיד פתרון. צבא ארצות הברית מתעניין מאוד כבר היום בקידום תחום הנדסת הרקמות, ובמכון לרפואה רגנרטיבית של הכוחות המזוינים החלו להשתמש בשיטה חדשה לגידול איברים. וממי הם למדו את השיטה? מהסלמנדרות כמובן.
כל אחד יודע שאם תתלשו לסלמנדרה רגל, היא תגדל מחדש. הסיבה לכך, מתברר, היא שתאי הגזע של הסלמנדרות מקבלים גירויים שגורמים להן להצמיח שוב את הגפיים שנגדעו. את המידע הזה ניצל החוקר סטיבן בדילק מאוניברסיטת פיטסבורג, שהצליח לגדל מחדש קצות אצבעות. צוותו של בדילק באוניברסיטה יצר מעין אבקת קסמים שמסוגלת לגדל רקמות. "האבקה הזו לא מורכבת מתאים אלא מהמטריצה החוץ-תאית שבין התאים", מסביר קאקו.
"המטריצה חשובה כי היא מכילה את האותות המודיעים לתאי הגזע לגדול באופן מסוים. כשאבקת הפיות הזאת נזרית על קצה אצבע שנקטעה, היא גורמת לא רק לקצה האצבע לגדול אלא גם לציפורן, וכך צומח העתק כמעט מושלם של האצבע המקורית. בדרך זו הם הצליחו לגדל מחדש כמעט סנטימטר של רקמה וציפורן. המטרה הבאה היא להכליל את התהליך ולראות אם אפשר לגדל בעזרתו גף שלם, בדיוק כמו הסלמנדרות".
בעתיד נוכל לגדל מחדש לא רק גפיים, כמובן. אם היום חולים צריכים להמתין תקופות ארוכות לתרומת איברים, והרבה פעמים מתים לפני שמגיע האיבר המיוחל, בעתיד כל העניין הזה יהיה פשוט ויעיל בהרבה. למעשה בכלל לא תצטרכו להמתין לתרומה, שכן ברגע שהרופא הווירטואלי שלכם יאבחן שיש בגופכם איבר פגום, הוא יוכל מיד לשלוח הזמנה לגידול איבר חדש מהתאים שלכם.
תחום הנדסת הרקמות, המתפתח במהירות, יאפשר יצירת "מוסכים לאיברי גוף", כפי שמכנה אותם קאקו. עד כה הצליחו מדענים לגדל במעבדה עור, דם, כלי דם, מסתמי לב, סחוס, עצמות, אפים ואוזניים - הכל מתאי אדם. שלפוחית השתן הראשונה גודלה ב-2007 וקנה הנשימה הראשון ב-2009. אלו איברים פשוטים יחסית, אבל אין שום מניעה שבעתיד יגודלו גם איברים מסובכים יותר. קאקו מספר שחתן פרס נובל וולטר גילברט אמר לו שלדעתו בעוד עשורים ספורים ניתן יהיה לגדל כמעט כל איבר.
האיבר הקשה ביותר לגידול הוא כמובן המוח האנושי. "אף ששחזור או גידול של מוח אנושי יתאפשר, אם בכלל, רק בעוד עשרות שנים, ייתכן שנוכל להזריק תאים צעירים ישירות לתוך המוח, שישלב אותם ברשת העצבית שלו", מסביר קאקו. "אבל הזרקה זאת של תאי מוח חדשים תהיה אקראית, כך שהמטופל יצטרך ללמוד מחדש לבצע פעולות בסיסיות רבות. אבל מכיוון שהמוח גמיש - כלומר, הוא מחווט את עצמו מחדש ללא הרף תוך כדי למידת מטלה חדשה - ייתכן שאפשר יהיה לשלב את הנוירונים החדשים הללו בתפקוד התקין של המוח".
לפחות במידה מסוימת. הגרונטולוגיה - תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות - הפכה לתחום לוהט במדע, שמושך אליו מאות מיליוני דולרים במלגות מחקר. וככל שסודות ההזדקנות הולכים ונחשפים, כך ניתן ביתר קלות להאט את תהליך ההזדקנות.
כמו שכל ילד שלמד פיזיקה בתיכון יודע, על פי החוק השני של התרמודינמיקה - האנטרופיה הכוללת (כלומר אי סדר או כאוס) תמיד עולה. זאת הסיבה שחלודה, ריקבון, ניוון, שחיקה, בלאי וכו' הם חלק בלתי נפרד מחיינו. לכאורה, הכל נידון לכמוש ולמות, אבל קאקו מאמין שיש פרצה בחוק השני של התרמודינמיקה. האנטרופיה הכוללת תמיד עולה, זה נכון, אבל אפשר לגרום לכך שהיא תעלה במקום אחד, אך תרד במקום אחר. בדיוק כמו ב"תמונתו של דוריאן גריי" של אוסקר וויילד.
חוקרים הראו שאפשר להשביח דורות של בעלי חיים שחיים זמן ארוך מהרגיל. מייקל רוז מאוניברסיטת קליפורניה באירווין פרסם כי הוא הצליח להאריך את תוחלת החיים של זבוב פירות ב-70 אחוז באמצעות השבחה בררנית. מדענים הצליחו להשביח גם שמרים ולהעניק להם חיים ארוכים. אך האם יצליחו להשביח גם אותנו כך שתוחלת החיים שלנו תעלה באופן משמעותי?
"בידוד הגנים שאחראים להזדקנות עשוי להיות מואץ בעתיד, כשהגנים של כולנו יימצאו על דיסקים", אומר קאקו. כבר עכשיו בודדו לא מעט גנים שההזדקנות כנראה מתרכזת בהם. "בשנת 2050 אולי נוכל להאט את תהליך ההזדקנות באמצעות מגוון טיפולים, לדוגמה בעזרת תאי גזע, מוסכי איברים וטיפול גנטי לתיקון גנים מזדקנים. נוכל לחיות עד גיל 150 או יותר. ב-2100 אולי נוכל להפוך את השפעות ההזדקנות באמצעות האצת מנגנוני התיקון של התא ולהאריך את חיינו עוד יותר".
ויש גם הערכות עוד יותר אופטימיות. רוברט א' פריטס הבן, שמיישם פיתוחים ננו-טכנולוגיים בתחום הרפואה בקליפורניה, רואה כך את המציאות של עוד כמה עשרות שנים: "באמצעות בדיקה וניקוי שנתיים, ומדי פעם תיקון גדול, נוכל מדי שנה להחזיר את השעון הביולוגי שלכם פחות או יותר לכל גיל פיזיולוגי שתרצו. עדיין ייתכן שתמותו בתאונות שונות, אבל תחיו זמן ארוך לפחות פי עשרה מהיום".
את תוחלת החיים שלנו לא קובעים רק הגנים שלנו, וקאקו מאמין שהארכת תוחלת החיים בעתיד תשלב כל מיני שיטות, כגון: "1. גידול איברים חדשים כשהקודמים נשחקים או חולים, באמצעות הנדסת רקמות ותאי גזע. 2. הזרקת קוקטייל של חלבונים ואנזימים המיועד לחזק את מנגנוני התיקון בתאים, לווסת את חילוף החומרים, לאפס את השעון הביולוגי ולצמצם את שיעור החמצון. 3. טיפול גנטי לשינוי גנים שיאט את תהליך ההזדקנות. 4. שמירה על אורח חיים בריא (פעילות גופנית ודיאטה טובה). 5. שימוש בננו-חיישנים לזיהוי מחלות כמו סרטן שנים לפני שהן נהפכות לבעיה".
ומי יודע, אולי יום אחד לא נצטרך למות בכלל. "עוד לא מצאנו בביולוגיה שום דבר שמעיד על הכרחיות המוות", אומר חתן פרס נובל ריצ' רד פיינמן. "בעיני זה אומר שהוא כלל לא הכרחי ושמדובר רק בשאלה של זמן עד שהביולוגים יגלו מהו הדבר שגורם לנו לצרה הזאת וימצאו תרופה למחלה האוניברסלית האיומה הזאת, זמניות גוף האדם".
כולם זוכרים שמושג השיבוט עלה לכותרות ב-97', כשאיאן וילמוט ממכון רוזלין באוניברסיטת אדינבורו הצליח לשבט את הכבשה דולי. מאז שובטו מגוון רחב של בעלי חיים, וכולם רק מחכים לשיבוט בני אדם. אבל האמת היא שאיש עוד לא הצליח לשבט קוף-אדם, כך שהיום שבו ישבטו בני אדם עדיין רחוק, אם בכלל יגיע אי פעם.
קאקו מסביר שגם אם שיבוט בני אדם יהיה אפשרי מבחינה מדעית, קיימות לא מעט מכשלות חברתיות. ראשית, דתות רבות יתנגדו, ובמקומות רבים יחוקקו חוקים האוסרים שיבוט אנושי, או לפחות יוטל על כך פיקוח הדוק.
חוץ מזה, קאקו מאמין שבניגוד לשיבוט בעלי חיים - פרקטיקה שיש לה יישומים מסחריים כבר היום (שיבוט בקר, למשל, הוא עסק רווחי מאוד באמריקה) - כנראה לא תהיה דרישה רבה לשיבוט בני אדם. הוא טוען שגם אם ההליך יהיה חוקי, רק שבריר מהמין האנושי יהיה אנשים משובטים, מהסיבה הפשוטה שאין ממש סיבה לשבט בני אדם.
קאקו טוען שהיות שכבר יש לנו שיבוטים בדמות של תאומים זהים, או שלישיות, למעשה החידוש שבשיבוט אנושי ילך וידעך. וברגע שיפסיקו להתלהב מהגימיק, נשאלת השאלה מי בדיוק ירצה לשבט אדם? יש כמה תשובות אפשריות: הורים ששכלו ילד, או קשישים עשירים וחסרי יורשים על ערש דווי.
אבל צריך לזכור שבניגוד למה שמראים בסרטים הוליוודיים, כמו "היום השישי" עם ארנולד שוורצנגר, במציאות שיבוט אינו כולל שכפול הזיכרונות, כך ששיבוט עצמי הוא לא כזה שוס כמו שזה אולי נראה.
מיצ'יו קאקו מאמין בכך, אבל גם שתוצאות התגלית יהיו הרבה פחות מסעירות - או מאיימות - ממה שהוליווד בדרך כלל מתארת. קאקו מאמין שסביר להניח שבמאה הקרובה נזהה אותות מתרבות אינטליגנטית בחלל. אבל זה כנראה לא יהיה קץ העולם.למעשה האימפקט לא יהיה ממש מורגש.
ראשית, כשנגלה ציוויליזציה תבונית על כוכב אחר, הציוויליזציה הזו אולי לא תדע בכלל שגילינו אותה. גם אם היא תדע, נתקשה לתקשר איתה, בשל מרחקה הרב מכדור הארץ. "ייתכן שיחלפו חודשים או שנים עד שנפענח את ההודעה", אומר קאקו.
"שנית, קשר ישיר איתה איננו סביר, משום שהמרחק לציוויליזציה כזו יהיה שנות אור רבות, ולא יאפשר מגע ישיר. לכן נוכל רק לצפות בציוויליזציה הזו, ולא לנהל איתה שיחות. ייעשה מאמץ לבנות משדרי רדיו עצומים כדי לשלוח הודעות אל החייזרים. אך יחלפו מאות שנים לפני שאפשר יהיה לנהל שיחה של ממש עם אותה ציוויליזציה".
המציאות הווירטואלית כנראה לא תחליף את המציאות הממשית, אבל היא בהחלט תשתלב בה. וזה אפילו לא ייקח כל כך הרבה זמן - על פי קאקו, כבר באמצע המאה כולנו נחיה בעולם וירטואלי שממזג את העולם האמיתי עם תמונת מחשב. אדריכלים יוכלו ללכת בחדר ריק ולראות תמונת תלת ממד של מה שהם מתכננים ונהגים או טייסים יוכלו לראות את סביבתם ב-360 מעלות.
המציאות החדשה תביא למהפכות לא רק בתחום העבודה, אלא גם בעוד אינספור תחומי חיים אחרים, כמו הבי- דור, התיירות, האמנות והחברה. המציאות החדשה, שקאקו מכנה אותה "מציאות מועשרת", תשנה את הדרך שבה אנחנו עורכים קניות, באותה המידה שהיא תשנה את הדרך שבה אנחנו מנהלים מלחמות.
תיירים, למשל, יוכלו לקבל שחזורים היסטוריים, הסברים מפורטים ותרגום לשפתם של שלטים ותמרורים בארץ זרה, וכל זאת באופן וירטואלי לחלוטין. לא נזדקק יותר לטלפונים סלולריים, לשעונים או לנגני מוזיקה, כי כל הקבצים ועמודי האינטרנט יוקרנו ישירות על עדשות מגע שנרכיב על עינינו.
הסיבה, אגב, שנצטרך לחכות לכל זה כמה עשרות שנים היא לאו דווקא בגלל מגבלה בחומרה או ברוחב הפס, אלא בגלל תוכנה. היות שבני אדם צריכים לכתוב את קוד המחשב שמאחורי המציאות הווירטואלית, יצירתו של עולם מועשר באמת תארך כנראה כמה עשרות שנים.
כצפוי, העבודות שישרדו בעתיד הן עבודות שרובוטים לא מסוגלים לבצע. ומהן המגבלות של הרובוטים? זיהוי תבניות ושכל ישר. זה אומר שכל מי שעושה עבודת צווארון כחול רפטטיבית יצטרך להיפרד ממנה. לעומת זאת, עבודות צווארון כחול לא רפטטיביות שדורשות זיהוי תבניות ישרדו, כך שמפני אשפה, שוטרים, פועלי בניין, גננים ואינסטלטורים יכולים לעת עתה להיות רגועים.
עובדי צווארון לבן העוסקים בעבודות ביניים של רישום מצאי וספירת מלאי גם הם יזדקקו להסבה מקצועית. הדרג הנמוך של סוכנים, ברוקרים, כספרים, רואי חשבון וכו' נמצא בצרות. בקרב עובדי הצווארון הלבן ישרדו עובדים שעבודתם דורשת שכל ישר או יצירתיות. אמנים, סופרים, תסריטאים ומחזאים ימשיכו לעבוד, וגם לאנשים העוסקים ביחסים בין בני אדם, כמו עורכי דין, תהיה עבודה. גם מנהיגים יכולים להיות רגועים - כנראה שלא יהיה לנו רובוט ראש ממשלה.
העולם עובר שינוי מקפיטליזם של סחורות לקפיטליזם אינטלקטואלי, אבל אין צורך להיבהל. "קפיטליזם אינטלקטואלי אין פירושו עבודות בתחום התכנות והמדע בלבד", מרגיע קאקו, "אלא טווח רחב של פעילויות הדורשות יצירתיות, יכולת אמנותית, חדשנות, מנהיגות וניתוח - כלומר, שכל ישר".
קאקו מבקש להרגיע גם עיתונאים מודאגים, שחוששים כי האינטרנט הרג את העיתונות: "יש כל כך הרבה רעש באינטרנט, עם נביאים מטעם עצמם שנואמים יום-יום בפני קהלם ומגלומנים שמנסים לקדם רעיונות תמוהים, עד שבסופו של דבר אנשים יוקירו מוצר חדש: חוכמה. עובדות אקראיות אינן חוכמה, ובעתיד אנשים יתעייפו מלהגם של הבלוגרים המטורפים ויחפשו אתרים מכובדים שמציעים חוכמה נדירה".
למרבה הצער כנראה לא ימצאו בקרוב את תרופת הפלא לסרטן, אבל רופאי העתיד ירפאו את הסרטן צעד אחר צעד. ב-71' הכריז ריצ'רד ניקסון מלחמה על הסרטן, אבל 40 שנה ו-200 מיליארד דולר מאוחר יותר, הסרטן הוא גורם המוות מספר 2 בארצות הברית ואחראי לרבע מכל המיתות.
אז לא הבינו מהם הגורמים לסרטן. היום, אחרי המהפכה בהנדסה הגנטית, כבר מבינים. כיום מדענים יודעים שהסרטן הוא מחלה של הגנים. "בין אם המחלה נגרמת מנגיף, חשיפה לחומרים כימיים, קרינה או מזל, היא כוללת ביסודה מוטציות בארבעה גנים או יותר, שגורמות לתא רגיל'לשכוח איך למות'. התא מאבד את השליטה בהתרבות שלו ומשכפל את עצמו ללא גבול, עד שהוא הורג את החולה".
הניסיון לנתח באופן גנטי את כל סוגי הסרטן - יותר ממאה סוגים שונים - הוא פרויקט ענק. מכיוון שכל סוג סרטן דורש ריצוף של הגנום האנושי, מיזם הגנום הסרטני שאפתני בהרבה ממיזם הגנום האנושי.
המלחמה בסרטן, אם כן, פשוטה הרבה פחות ממה שניקסון הניח, ותרופת הפלא כנראה לא בדרך. גם חתן פרס נובל דיוויד בולטימור מאמין שהמלחמה בסרטן תימשך עוד שנים רבות, שכן התאים הסרטניים נלחמים בטיפולים שלנו לא פחות משאנחנו נלחמים בהם.
עם זאת, גילוי הסרטן יהיה מוקדם בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום. חדרי האמבטיה שלנו יכילו יותר חיישנים מבית חולים מודרני, שיבחינו בהיחבא בתאים סרטניים שנים לפני היווצרות גידולים. אם יש סימנים לסרטן, יוזרקו ננו-חלקיקים ישירות למחזור הדם, שיתקפו את התאים הסרטניים.
שלל טיפולים חדשים נגד סרטן ייכנסו לשוק במהלך המאה הקרובה, כמו למשל נוגדי אנגיוגנזה (יפולים שיבלמו את אספקת הדם לגידול על מנת שיפסיק להתפתח) טיפולים גנטיים שונים, תרופות חדשות שישפיעו רק על התאים הסרטניים, חיסונים חדשים נגד נגיפים שעלולים לגרום לסרטן ועוד.
תרופה לסרטן אולי לא תימצא, אבל לעומת כל הטיפולים החדשניים שבדרך, כימותרפיה תיחשב בעוד מאה שנה להליך פרימיטיבי יותר מטיפול בעלוקות.
"הומו-סאפיינס, המין החופשי האמיתי הראשון, עומד להוציא לגמלאות את הברירה הטבעית, הכוח שיצר אותנו", אומר הביולוג אדוארד אוסבורן וילסון מהארוורד, ". . . עד מהרה נצטרך להביט אל תוככי עצמנו ולהחליט מה ברצוננו להיות".
ואכן, מבחינה מדעית טהורה, מיצ'יו קאקו מאמין שהרעיון של ייצור ילדים לפי הזמנה עשוי להפוך למציאות עד אמצע המאה, בזכות העובדה שמדענים יכולים לבודד גנים שהופכים אותנו למוצלחים יותר.
שיפור תכונות מסוימות על ידי גנטיקה איננו עניין חדש. כבר ב-99' בודד גן "העכבר החכם", שמגדיל את יכולת הזיכרון והביצועים השכליים של עכברים. העכברים החכמים שגודלו במעבדה, אגב, כונו עכברי דוגי, על שם דמות הטלוויזיה ד"ר דוגי האוזר. גם עכברים שרירניים הם כבר חדשות ישנות.
באותה תקופה בודדו מדענים גם את "גן מייטי מאוס", שמגדיל את מסת השרירים עד כדי כך שהעכבר נראה כמו שרירן. קאקו חוזה שעד אמצע המאה יצליחו מדענים לבודד ולשנות רבים מהגנים הבודדים ששולטים במגוון תכונות אנושיות - אולי אפילו גנים האחראים לדיכאון ואושר - אבל צריך להביא בחשבון שיהיו לכך לא מעט תופעות לוואי והשלכות בלתי רצויות, שהוא מעריך שיחלפו כמה עשרות שנים עד שייפתרו.
לגנים משופרים יש לרוב עקב אכילס. למשל, העכברים החכמים משתתקים לעתים מרוב פחד, כאילו הם זוכרים דברים שהיה מוטב שלא יזכרו. תופעות הלוואי של שרירים מפותחים יתר על המידה גם הן מוכרות וידועות.
בדומה לעניין שיבוט בני האדם, גם בתחום הזה מאמין קאקו שיחוקקו חוקים שיטילו פיקוח והגבלות על השימוש בטיפולים גנטיים, אבל הוא גם חושש מהתפתחות שוק שחור שיעקוף את החוקים הללו. כי למרות הבעייתיות שבדבר, סביר להניח שלא מעט הורים יקפצו על המציאה.
האבולוציה מדרבנת את ההורים לרצות להעניק לילדיהם כל יתרון, וסביר להניח שלא מעט הורים לא יראו שום הבדל בין לשלוח את ילדיהם לחוגי העשרה לבין לחזק אותם גנטית, על מנת להפוך אותם לחכמים, אתלטיים ויפים יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם