השבוע הקשה של תושבי גבעת האולפנה
ביום שלישי פרץ התסכול כלפי בג"ץ, ארגוני השמאל, ערבים ופוליטיקאים מהימין ששוב זיגזגו. המתנחלים יודעים שנלחמים על ההתיישבות
רבים נשרו בדרך. אוטובוסים של חברי בני עקיבא מהסניפים בצפת ובגדרה הגיעו לתגבר, אבל העסק נראה לפתע כמו טיול שנתי מנומנם של נערים בתיכון ולא כמו מלחמה אמיתית על הבית. בצומת כיכר אדם עצרו הצועדים למנוחה. אבי חזן, תושב שכונת גבעת ה אולפנה, עמד במרכז ההתרחשות יחד עם בתו רעות ונראה אובד עצות. אמנם הבית שלו בשורה השנייה לא ייהרס, אבל הטענה היא שהאנשים
האולפנה שימשיכו לחיות בשכונה החרבה ישלמו את המחיר הכבד יותר.
"יש לי תשעה ילדים מגיל שלוש ומעלה", אומר חזן, "תאר לך עכשיו איך הם יקומו בוקר אחד ויראו שהם חיים בתוך עיי חורבות, ליד בתים הרוסים, אחרי שכל החברים שלהם עזבו. הם יביטו בקלגסים שמגיעים, זורקים את כולם החוצה כמו שקים של תפוחי אדמה. יראו איך הם מכים בנו. מה הם יחשבו על צה"ל? זו אהבת הארץ? כך רוצים שהם יאהבו את המדינה?".
בצומת השתרך בינתיים פקק עצום. מאות מכוניות שביקשו לפנות שמאלה לרמאללה נחסמו בגלל הצעדה. מי שהתחכם נעצר בידי השוטרים ונקנס. לאלפי הפלסטינים שעברו במקום הייתה עכשיו עוד סיבה לשנוא את המתנחלים. למתנחלים הייתה עוד סיבה לתעב את הפוליטיקאים שבגדו בהם. חזן לא הצליח להירגע. מבחינתו מדובר בתואמי המלך פרעה, לא פחות.
"פרעה שחרר את יוסף מהכלא אחרי שהוא פתר לו את החלומות", הקביל חזן. "פרעה אמר לו ?אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי, רק הכיסא אגדל ממך". שום דבר לא השתנה זה אלפי שנים. גם השרים שהבטיחו לנו שיתמכו בחוק ההסדרה וברחו לא רצו שנתניהו ייגע להם בכיסא".
את הצעדה הובילה ישכה פתאל, בת 28, שגרה עם בעלה יואל ושלושת ילדיהם בבית בשכונה שמיועד לפינוי. היא דחפה לאורך כל הדרך לירושלים עגלה עם בנה הקטן, שנראה קצת מפוחד מכל ההמולה. פתאל היא למודת קרבות. מאז ימי אוסלו היא מפגינה בדרכים עם המתנחלים. "אנחנו מנצחים, אבל הולך לנו קשה יותר ויותר, כי הממשלות מבצעות את מדיניות השמאל", היא מתלוננת. "עכשיו נתניהו רוצה שעל כל בית תהיה עתירה של השמאל. זה כנראה יותר קל מאשר להחיל עלינו את הריבונות".
המתנחלים לא רצו להגיע לרגע האמת הקשה הזה. הסאגה המביכה סביב גבעת האולפנה נמשכה לאורך שנים, וכולם אשמים בה. גם הם. השכונה נבנתה על קרקעות פלסטיניות, הקבלנים המשיכו לעבוד למרות צווי ההריסה שקיבלו, הפרקליטות לא ידעה איך להגן על התושבים, ובג?ץ החליט להפסיק את כל המשחקים והורה על הפינוי הסופי והמוחלט עד סוף החודש.
לפני שבוע וחצי הקימו המתנחלים מאהל מחאה מול בית המשפט העליון. מבחינתם מדובר היה בקרב מכונן. כמה מהם שלפו את נשק יום הדין והכריזו על שביתת רעב נגד הגזירה. זה לא עזר במיוחד מול השלטון. "לא האמנתי לרגע לפוליטיקאים,? אמרה שלשום ניצנית ריקלין מההתנחלות מכמש. "שבתתי בשביל עצמי".
לאיש רגיל מהיישוב לא היה קל להסתובב השבוע במאהל הזה. התסכול הכללי התפרץ שם לכל הכיוונים. כלפי בג"ץ, ארגוני השמאל, הערבים ובסופו של דבר גם כלפי הפוליטיקאים מהימין. ההתבטאויות גבלו בהסתה. "ברגעים הללו הפסיביות היא שותפות עם השטן", הסביר יהודה יפרח מעמונה את ההחלטה שלו לשבות רעב. "ממשלת נתניהו הגדולה והחזקה לא מצליחה ליטול אחריות על מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, להגן עליו מול גרורות של גידול משפטי שיצא משליטה ולרסן פקידות פוסט ציונית שלהוטה להכרית את
"בג"ץ הוא האויב של עם ישראל", הוסיף בזעם רב מוטי יוגב, סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ועוד רגע נראה כמי שעומד להסתער על בנייני בית המשפט, ממש מעבר לגן הסמוך. יוגב הוא איש מיוחד, גבה קומה, בהיר ביטוי, אלוף משנה במילואים, מפקד יחידת מגלן בעבר וגם מזכ"ל בני עקיבא. באמצע שנות התשעים היה יוגב מפקד חטיבת אפרים. המתנחלים החליטו אז על "מבצע מכפיל" בעקבות הסכמי אוסלו, ויצאו להקים בתים נוספים שיגדילו פי שניים את היישובים. יוגב והחטיבה שלו הלכו לפנות אותם בנחישות וברגישות. בהתנחלויות הסביבה הוא נחשב אז פרסונה נון גראטה. מקרני שומרון הוא גורש.
היום יוגב חושש לקרוא לחיילים לסרב לפקודת הפינוי, אבל דורש מהם "להיות פסיביים. שיגידו שהם לא יכולים לבצע דברים כאלה", הוא מתפשר. האם יוגב היה פסיבי כאשר נשלח לפנות את המתנחלים ב?מבצע מכפיל? ? " הייתי מפקד בכיר, והדילמה שלי הייתה יותר קשה מזו של חייל צעיר", הוא מסביר. "חוץ מזה, לא היה מדובר אז בבתי קבע אלא באוהלי מחאה. אילו היה מדובר ביישוב קבע לא הייתי מפנה. בימי ההתנתקות הייתי ראש מטה אוגדת עזה. ביקשתי להשתחרר משירות מילואים וארגנתי את ההפגנות נגד הפשע הלאומי הזה".
מה לימדת את הקצינים והחיילים שלך במילואים? שבג"ץ הוא אויב המדינה?
"כן. בג"ץ גורם למלחמה פנימית, לסכסוכים בין יהודים. משנים שם את ההרכבים לפי העמדות השמאלניות של השופטים. גם הפרקליטות דואגת להרוס את בתי היהודים אבל שומרת על בתי הערבים".
מאות אנשים הגיעו במהלך השבוע למאהל שובתי הרעב, בעיקר בני נוער. הם הקימו אוהלי סיירים, תלו שלטים והניפו כרזות, שאחת מהן הודיעה לנתניהו ש"אנחנו לא סודנים". ההצעה של נתניהו לנסר את הבתים מלמטה ולנייד אותם למקום אחר התקבלה בזעם ולגלוג. "אני מרחם על נתניהו ועל בני המשפחה שלו", השמיץ חבר הכנסת יעקב כ"ץ, תושב בית אל. "הוא חי בשקר ומוליך שולל את האומה, ואני בטוח שגם את המקורבים שלו. מי שמדבר על ניסור בתים רק עולה לדרגה גבוהה של שקר גס. אי אפשר יהיה למנוע עתירות נגד אלפי בתים נוספים, כמו שאי אפשר לנסר ולהעביר בניינים שלמים בגבעה".
בימים הראשונים עברו במאהל הפוליטיקאים מהליכוד, שעשו על המתנחלים את הסיבוב הקבוע שלהם. השלטים שנתלו במקום חזרו על ההבטחות הפומביות שלהם ולא ניבאו את הזיגזג העתיד לבוא. בתחילת השבוע השמחה שם עוד הלכה והתגברה, והאופוריה שלטה. "שר התחבורה ישראל כץ הודיע שיחזור מחו"ל ויצביע בעד חוק ההסדרה", בישרו ראשי המאהל ברמקולים. "סגנית השר גילה גמליאל הודיעה שתתמוך גם", המשיכו בקול חגיגי. "סגן השר איוב קרא אמר שהוא לא חושש מפיטורין", דיווחו בעליצות.
מתוך המאהל הפעילו המתנחלים את מכבש הלחצים על ראש הממשלה ושרי הליכוד ועל חברי הכנסת המתנדנדים, ניהלו שיחות טלפון ושיגרו מסרונים מאיימים (למזכיר הממשלה, צבי האוזר, נשלח בנוכחותי המסרון הבא: "אתה סולל את דרכך בליכוד על מראות ההרס והחורבן. למה שלא תסלול את דרכך במרצ).ראשי המתנחלים שיבשו את הג'ינגל של הליכוד ויזמו סקרים בין חברי התנועה על אודות מר גורלם של חברי הכנסת שיצביעו נגד חוק ההסדרה. גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, פתח אפילו בתחרות "נאמן ארץ ישראל נול"ד? לפי מדד מסיקה, "כל הצעת חוק והצהרה תילקח בחשבון. מי שלא יפעל נבוא איתו חשבון בבחירות".
המאהל הפך לתחנה של חברי מרכז ופעילי ליכוד רבים בדרכם לכנסת, כולם תמכו בחוק ההסדרה. השאלה שניסרה בחלל האוויר עסקה בעתידו של הליכוד אחרי שהבולדוזר יוריד את הבלוק הראשון בגבעת האולפנה. הדעות חלוקות. אורי פרג, יו"ר סניף פתח תקווה, העריך כי נתניהו "הצליח לעורר כעס גדול, אבל שכנע שהוא גם יפצה את המתנחלים ויבנה מאות בתים נוספים. הליכוד לא בסכנה". אלי קורנפלד, מראשי הסניף באשקלון, משוכנע כי ביום שבו יפורק הבית הראשון יתפרק גם הליכוד. "נתניהו דיבר על גזרה שהמדינה לא יכולה לעמוד בה. פינוי גבעת האולפנה זו גזרה שהליכוד לא יכול לעמוד בה", אמר.
אלה היו גם ימים של חשבון נפש לא פשוט סביב דרכי הפעולה הרצויות של הציונות הדתית והמתנחלים וגם סביב הקשר עם הליכוד, מפלגת השלטון. הסוגיות עלו בשעות הארוכות שבהן ישבו שובתי הרעב במאהל. היום ברור כי הקרע בין חובשי הכיפות הסרוגות לבין הליכוד מוחלט וכי משבר האמון עם נתניהו כמעט לא ניתן לאיחוי. ח?כ זבולון אורלב, שהעלה את הצעת חוק ההסדרה בכנסת, דיבר על גט כריתות של הליכוד לציונות הדתית ולהתיישבות ביהודה ושומרון ועל ניתוק הברית ההיסטורית בין השתיים.
"אתם תשלמו על זה מחיר יקר, בדיוק כמו יצחק רבין שוויתר על המפד"ל ב-1976, הקדים את הבחירות ומפא"י הפסידה את השלטון", התחייב אורלב.
זוהי גם העת לדון במידת ההשפעה האמיתית של אנשי הימין הקיצוני, שמנסים להשתלט על הליכוד בעשר השנים האחרונות. הפילוסופיה של משה פייגלין וחבריו קבעה כי אין מה לחפש במפלגות ימין שוליות, ועל המדיניות האמיתית של מפלגת השלטון צריך להשפיע מבפנים. לאורך השנים הצליחו אנשי פייגלין, רובם מתנחלים, לפקוד אלפי אנשים לליכוד ולהשפיע במידה זו או אחרת על הרכב הרשימה לכנסת, אבל לא הצליחו לשנות מהלכים עקרוניים, בתוכם התמיכה של נתניהו במדינה פלסטינית, ההקפאה או חוק ההסדרה. פייגלין עצמו, אגב, שהה בימים הקריטיים הללו בארצות הברית, וחבריו טענו כי תמיד דיברו על תהליך ארוך.
בינתיים התרחש במאהל תהליך הפוך. אנשי ליכוד החלו את תהליך הגירושין. אחד מהם היה שילה אדלר, תושב הגרעין התורני בלוד, חבר מרכז הליכוד. אדלר וחבריו הצליחו בשנים האחרונות לשנות את פניהן של כמה שכונות מצוקה בלוד, אבל לא את הפרופיל של מפלגתם. "ברגע שהערכים מתנגשים עם הכיסא והכיסא מנצח, אין לנו מה לעשות שם,? פסק אדלר. "כי ברגע המכריע האינטרסים האישיים של השרים יגברו על הכל. הליכוד לא ראוי להיות מפלגה לאומית. בבית אני הולך לחפש לעצמי בית פוליטי אחר".
קשה להניח שנתניהו מתאבל על תהליך ההתנתקות הזה. כפי שזה נראה היום, הוא מתכנן מהפך משלו בליכוד. ביום רביעי, מיד אחרי שניצח בהצבעה, נתניהו קם, מתח את הגב וסגר את הכפתור במקטורן. בדרכו החוצה מאולם המליאה הוא חלף על פניו של יו"ר הקואליציה זאב אלקין והעיף לעברו מבט מזלזל, כאילו היה מאמן קבוצת כדורסל בכיר שמציץ בשחקני הפוסטר על הספסל. אלקין, תושב ההתנחלות כפר אלדד, ארגן ללא הצלחה את ההתנגדות לנתניהו וקידם את חוק ההסדרה. היום הוא עתיד להיות מוחלף. נתניהו ינסה עכשיו להשתלט גם על נשיאות הליכוד כדי לקבוע את החוקה וכללי המשחק הנוחים לו בתוך התנועה.
מה מצפה לו? מצבו לא טוב אם מתחשבים באמונה המשיחית, התקווה המיסטית ונפלאות הגורל שעלו מתוך הייאוש הגדול במאהל המחאה. "כל מי שעשה פשע נגד העם היהודי נעלם", איים ח"כ יעקב כ"ץ על נתניהו. "מנחם בגין התחיל עם זה, שרון המשיך עם זה, וגם אולמרט שקרא להתכנסות נענש. אם תתחיל לגרש יהודים, אתה לא תהיה ראש הממשלה. אתה אולי מלך ב'טיימס מגזין', אבל אתה לא מלך מלכי המלכים. יש מי שרושם, ויש מי שמשלם", סיכם כ"ץ את החשבון.
מה שהיה לפני גבעת האולפנה לא יהיה אחריה. אחרי הכישלון בהצבעה ביום רביעי החלו המתנחלים לדון מחדש בדרכי המאבק. משה מירון, פעיל ימין ותיק שמזוהה עם הרב כהנא, נזכר בימי אוסלו שבהם הקיפו 50 אלף איש את משרד ראש הממשלה ותקפו את שערי הכניסה גלים גלים. ההפגנות האלימות ההמוניות האלה לא יחזרו, אמרו המפגינים בצער.
קו פרשת המים היה רצח רבין, שקשר למתנחלים את הידיים והרתיע אותם מהפגנות דומות. "יגאל עמיר גרם למפעל ההתנחלות נזק אדיר,? אומר יהודה גליק, מראשי הפורום של יהודה ושומרון בליכוד. "הוא הדביק לנו סטיגמה והכניס את כולנו מתחת לזכוכית מגדלת".
אבל יש מי שמצר על המציאות החדשה, ותובע יד קשה נגד הממשלה ומאבק פיזי נגד המפנים שיגיעו לגבעת האולפנה, עד כדי מלחמת אחים. משה לשם, אלוף משנה במיל', שישב במעצר בימי ההתנתקות והועמד לדין באשמת הסתה, לא למד כנראה לקח. "פינוי בתי גבעת האולפנה הוא דגל שחור. כל חייל צריך לסרב פקודה, אבל לקחת אחריות על עצמו. שיידע שהוא הולך לבית סוהר. נראה אחר כך את הצבא מתמודד עם 5,000 חיילים בכלא", אומר לשם בלי למצמץ. "התושבים צריכים להוכיח התנגדות פיזית. כמו שהבדואי או הדרוזי נלחם על ביתו, הם צריכים לשבת על הגגות בגבעת האולפנה ולא לזוז. אילו היינו עושים כך בגוש קטיף, הפינוי היה נמשך חודשים", מוכיח לשם.
"אנחנו שובתים רעב. אם מישהו היה כאן מת, זה לא היה מזיז לאף אחד", הוסיף בלהט ישעיהו צלמון, צעיר מפרדס חנה שהגיע למאהל המחאה והסתובב בכנסת בשעת ההצבעה. "ברגע שיש שובת רעב פלסטיני בכלא והם מאיימים לפוצץ אוטובוסים, מיד משחררים אותו". הדברים כנראה עשו את שלהם, ואחרי הדיון יצאו מאות מתנחלים שמילאו את יציע האורחים החוצה, הבעירו צמיגים וחסמו כבישים מחוץ לכנסת.
המראות הזכירו את ימי אוסלו שבהם סגרו פייגלין ואנשיו מתנועת "זו ארצנו" את הדרכים שהובילו לעיר. "זה עוד כלום לעומת מה שיקרה בגבעת האולפנה", הבטיחו המפגינים. אחרי המהומה הגיעו תושבי גבעת האולפנה למאהל, ממש לפני שפורק, ופגשו שם את תמי גוטמן ממגרון.
בספטמבר האחרון הגיעו כוחות הביטחון לבית הלא חוקי שבנתה בהתנחלות והרסו אותו עד היסוד. "החיילים והשוטרים באו באמצע הלילה, העירו אותנו, התינוקות בכו, לא הבינו מה קורה,? סיפרה גוטמן. "התחלנו לארוז, הם עמדו לידינו, כמה מהם צחקו. בשלב מסוים הם החליטו שאין להם זמן, לקחו מיטה של הילד והעיפו אותה מהחלון, ככה, הופ.? ועם כל הצער, במגרון לא נרשמה אלימות. נקווה שגם הפעם לא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם