מהפכה באקדמיה: כל אחד יוכל להתקבל ללימודים גבוהים בארץ
המל"ג הודיע על הקלה דרמטית בתנאי הקבלה ללימודים גבוהים בישראל. במסגרת השינוי, יוכלו גם מועמדים ללא תעודת בגרות וללא 12 שנות לימוד להשתלב במסגרת קדם אקדמית. בזכות הרפורמה יגדל משמעותית מספר העוברים ללימודי תואר ראשון
עוד בתחום החינוך:
- במקום בחינת הבגרות הקלאסית: מיזם יצירתי
- פרשת העתקות: משגיח ונבחנים מדומים בפסיכומטרי
- סטודנט בן 56 תרם את המלגה לניצול השואה

הרפורמה החדשה עליה הוחלט היום, תוביל שני שינויים מרכזיים במצב זה, ותאפשר בסופו של דבר גם לתלמיד ללא השכלה - להתקבל למסלולים שונים ומגוונים באוניברסיטאות.
השינוי המרכזי הראשון הוא הורדת סף הקבלה למכינות הקדם אקדמאיות. זאת, באופן שיאפשר לכל אדם, גם אם לא השלים את בית הספר היסודי באופן תיאורטי, לגשת למכינה הקדם אקדמאית ולהכין את עצמו ללימודי השכלה גבוהה.
כך, במשך שלושה חודשים של לימודים במסלול "הקדם ייעודי" במכינה, יכין את עצמו התלמיד לקבלה ל"מסלול הייעודי" במכינה הקדם אקדמאית. במידה ויסיים את שלושת החודשים ויתקבל ל"מסלול הייעודי", יוכל התלמיד בתוך שנה אחת בלבד להוציא תעודה מהמכינה (ולא בגרות), ולהתקבל למסלולים שונים באוניברסיטאות.
במקביל, במסגרת הרפורמה, יצומצם באופן משמעותי "המסלול הבגרותי" במכינות להשלמת תעודת הבגרות, לטובת "המסלול הייעודי" שיצריך מהתלמידים שנה אחת בלבד של לימודי תעודה.

כיום, פועלות 45 מכינות קדם אקדמאיות שונות בארץ, אשר כל אחת מהן מכינה למסלולים שונים ולמוסדות לימוד שונים. כך, תעודת הסיום של כל מכינה - קבילה רק עבור המוסד האקדמי בו מצויה אותה מכינה, באופן הפוגע ומגביל את בוגרי המכינות.

כך, תעודת סיום המכינה, בצירוף ציוני הבחינות האחידות החדשות, תאפשר קבלה ללימודים אקדמיים במקום תעודת הבגרות - ותוכר בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה ללא תלות אם המכינה היא של אוניברסיטה יוקרתית או של מכללה שזה עתה פתחה את שעריה.
בנוסף, תלמידי המכינות לא יתמקדו רק בנושא הספיציפי אותו הם מיועדים ללמוד באוניברסיטה, אלא ילמדו נושאים מגוונים ואחידים. כך, גם התלמידים המיועדים למדעי הרוח או מדעי החברה ייבחנו באנגלית, מתמטיקה ומיומנויות כתיבה אקדמית, וגם הסטודנטים המיועדים למדעי החיים,
במסגרת השינוי, יחול ניסיון גם לשפר את רמת הלימוד במכינות. על רקע זה, החל מעוד שנה, רק מכינה בה לומדים מעל 150 תלמידים תורשה לפעול - בעוד כל האחרות ייסגרו. כיום 17 מבין 45 המכינות אינן עומדות ביעד זה. המרצים במכינות יהיו גם הם בעלי תואר שני ומעלה בלבד, ורק מוסד אקדמי רשמי יוכל להפעיל מכינה - כך שהמכונים הפרטיים הפועלים היום ייאלצו אף הם לסגור את שעריהם.
השינוי המהותי צפוי להתחיל לשמחת הסטודנטים כבר בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, בתהליך הטמעה שיימשך שנה נוספת. ביצוע ההחלטה תעשה באמצעות תקצוב של הועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ומשרד החינוך.

ההחלטה לחולל את השינויים הללו במוסדות ההשכלה הגבוהה, התקבלו בעקבות המלצותיה של ועדה מיוחדת שגיבשה במהלך השנה האחרונה רפורמה מקיפה במכינות הקדם אקדמיות.
הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מחודש מרץ אשתקד על בסיס מסקנותיה של ועדת אריאב, בראשותו של ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.
הרפורמה הגדולה נובעת מההבנה כי כיום למעשה לאוכלוסיות רבות אין היום נגישות להשכלה גבוהה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי פחות מרבע מתלמידי המכינות שהחלו ללמוד עם חוסר של יותר מ-8 יחידות לבגרות, סיימו את הלימודים במכינה בהצלחה והתקבלו ללימודי תואר ראשון.
מי שצפויים להשתכר במיוחד מהשינויים הללו, הינם אוכלוסיות חלשות שמידת הנגישות שלהם להשכלה הגבוהה תגדל בעקבות הרפורמה. כך, קבוצות אוכלוסיה כגון גברים חרדיים, יוצאי אתיופיה ומיעוטים, בעיקר בדואים - יזכו לסיוע ולהקלות ייחודיות.
קבוצות אוכלוסייה אלה, חסרות במקרים רבים כישורי למידה, רמת העברית שלהם נמוכה והם סובלים מקשיים תרבותיים המשפיעים על ציוניהם. כמו כן, קיים לעיתים פער גדול בלימודי המתמטיקה והאנגלית ביניהם לעומת האוכלוסיה הכללית.
המתווה העקרוני של ההמלצות גובשו על ידי צוות של הועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, בראשותו של פרופ' פייסל עזאיזה, ואלו האופרטיביות נקבעו על ידי וועדה מקצועית של המל"ג בראשותו של פרופ' משה מאור. יו"ר המל"ג, שר החינוך גדעון סער, אמר כי "מדובר ברפורמה שתאפשר הזדמנות שניה לאלפי צעירים להשתלב באמצעות המכינות הקדם אקדמיות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".

