חוזרים לדרום סודן: "חתכו לנו את הלב"
סיימון גאיי, שמשפחתו תעזוב היום את הארץ, פגוע מהדרך שבה מתנהל הגירוש. בכל זאת, הוא לוקח דגל ישראל, כדי שיהיה לו משהו לזכור
- הלילה: טיסת הגירוש הראשונה של המסתננים לדרום סודן
- דלתות מסתובבות: על כל מהגר שגורש מאילת הגיעו שניים
- ח"כ מירי רגב: חמש שנות מאסר למשכיר דירה למסתנן

סיימון גאיי עם ילדיו בחיטה, ניות, גיא וישראל צילום: אמיר מאירי
"לפני 13 שנה ברחנו מהכפר שלנו אחרי שהצבא של הצפון לא הפסיק להפציץ את האזור, מאז היינו פליטים במצרים, ופה בישראל", הוא אומר ומסביר למה הוא מאוכזב מהדרך שבה ישראל התייחסה אליו בסוף התקופה שלו כאן.
"אני לא הולך מפה עם הרבה כסף, אין לי שם אדמה או בית שלי, אבל לפחות אני הולך למקום שהוא המדינה שלי, זה יותר טוב מכסף. אני מבין את הישראלים, אבל לא מבין למה היו צריכים לקרוא לנו סרטן. באנו כי חשבנו שיעזרו לנו, וחתכו לנו את הלב עכשיו כשעצרו את האחים שלנו משפחות עם ילדים קטנים ושמו אותם בכלא".
"לא נרצה לחזור"
את הידיעה כי הוא ומשפחתו צריכים לעזוב את ישראל הוא לא הספיק לספר לילדיו, שקבילו את הבשורהמהמורה בבית הספר וחזרו הביתה עם לא מעט שאלות. למרות האכזבה, הוא ייקח איתו את דגל ישראל שתלוי אצלו בחנות ברחוב צ'לנוב. הוא מקווה שיום אחד יוכל לפתוח עסק במדינתו ולתלות אותו מחדש.
כשהוא נשאל אם ירצה לחזור לכאן כתייר, הוא חושב רגע, ועונה: "מי יקבל אותי כאן אחרי שזרקו אותי לזבל? ככה אתם התייחסתם אלינו, אז לא נראה לי שנרצה לחזור
לכאן. אני יודע שבמצרים ישראלים הולכים עם ראש למטה, לא מתבלטים כי יודעים ששונאים אותם, אני חושב שזה הולך להיות ככה גם בדרום סודן, וזה חבל".
הבוקר יקומו סיימון, מרזה וילדיהם ליומם האחרון בישראל, ובצהריים יגיעו לגינת לוינסקי ויעלו על האוטובוס שייקח אותם לשדה התעופה. "אני יודע שיהיה קשה בהתחלה, בעיקר לילדים שמבית עם טלוויזיה וחשמל יגלו שהם הגיעו לחושך, אבל אנחנו נהיה בסדר. דרום סודן עוד תהיה מדינה יפה ".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
