אחמדינג'אד הולך, הצרות נשארות
אחרי שנשיא איראן הודיע על פרישתו בשנה הבאה, עולות התהיות בדבר מחליפו. מומחים מבהירים כי העתיד לא צפוי להיות ורוד יותר
נדמה שלהודעה זו השלכות משמעותיות על סוגיית הגרעין והיחסים עם ישראל, אך פרופ' דוד מנשרי, נשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, עדיין לא פותח את בקבוק השמפניה. "לא ברור אם אמרו לו לצאת בהכרזה הזאת כדי להוכיח לעולם שאיראן פחות רדיקלית או שהוא התנדב להודיע זאת מרצונו", הוא אומר.
"בכל מקרה, מבחינת ישראל כפי הנראה לא יהיה שינוי גדול מפני שאת המדיניות קובע המנהיג העליון עלי חמינאי ולא נשיא איראן. אני מניח שמחליפו של אחמדינג'אד יהיה דמות הרבה פחות ססגונית שתבוא מחוגי השמרנים המקיפים את חמינאי. ההתלהמות נגדנו כפי הנראה תהיה הרבה פחות חמה, אבל אם מישהו חושב שמרגע שאחמדינג'אד יפרוש המצב בבירה האיראנית יהיה טוב יותר - הוא טועה. האיומים על ישראל והכחשת השואה לא התחילו עם אחמדינג'אד וכפי הנראה לא יסתיימו איתו. העוינות כלפי ישראל תימשך וכך גם תוכנית הגרעין".
אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור שמחליפו של האיש עם המעיל יהיה אולי מתון יותר בהתבטאויותיו "ולכן איראן אולי תצטייר באופן שונה מכפי שהיא היום, אבל בפועל לא הרבה ישתנה מפני שמי שמחליט את ההחלטות באיראן הוא המנהיג העליון. אחמדינג'אד הרבה פחות חשוב בקבלת החלטות, הוא עורר סערות בהתבטאויות שלו, אבל לא קיבל את ההחלטות החשובות".
אף שהשניים סבורים כי לא נזכה לשינוי מדיניות עם עזיבתו של הנשיא הנוכחי, המרוץ על הכיסא רחוק מסיום. "עדיין לא ברור מי יהיה המחליף", אומרת ד"ר ליאורה הנדל מן-בעבור, חוקרת במרכז אליאנס באוניברסיטת תל אביב.
"בימים הקרובים בוודאי יצוצו המועמדים הפוטנציאליים. גם אנחנו לא ידענו שיאיר לפיד מתכוון לרוץ בבחירות עד שהוא לא הכריז שזה מה שהוא מתכוון לעשות, וכך קורה גם באיראן. עדיין מוקדם לדעת מי יתמודדו על התפקיד ומה יקרה באיראן פוסט אחמדינג'אד. בכל מקרה הוא לא המחליט היחיד וההנהגה הדתית היא בעלת הקול העיקרי. עלי חמינאי הוא שעומד מאחורי ההחלטות החשובות".
הנדלמן-בעבור אף מזכירה שהוא לא אחראי על ההתחמשות הנוכחית. "תוכנית הגרעין האיראנית התחילה לפניו והיא מעבר להחלטות שלו", היא מציינת.
גם מאיר ג'בנדפר, מרצה לפוליטיקה עכשווית של איראן במרכז הבינתחומי בהרצליה ויליד המדינה, סבור שההשפעה של אחמדינג'אד על תוכנית הגרעין זניחה. "הוא לא משפיע בנושאי ביטחון ובקושי יש לו השפעה על הכלכלה", קובע ג'בנדפר. "זה התחום של המנהיג העליון. הוא מדבר כאילו יש לו השפעה גדולה באיראן, אבל זה ממש לא כך. אני מניח שגם אחרי שהוא יפרוש מתפקיד הנשיא האיש ימשיך להתערב בפוליטיקה האיראנית. לא ישב בבית בשקט. הוא ימשיך לצאת בהצהרות נגד ישראל, ירגיז הרבה אנשים, אבל ההשפעה שלו תהיה פחותה ממה שהיא כעת".
אחמדינג'אד, 56, נשוי ואב לשלושה, נולד בכפר סמוך לטהרן. בגיל שנה עבר עם משפחתו לבירה, למד הנדסה באוניברסיטת טהרן וב-1997 אף קיבל תואר דוקטור בהנדסת מערכות תחבורה. הוא היה קולונל במשמרות המהפכה, מושל מחוזות מאקו וחוי וראש עיריית טהרן. ב-2005 נבחר לראשונה לנשיא המדינה וארבע שנים אחר כך זכה לקדנציה שנייה.
"יש האומרים שבשנים האחרונות הוא היה פחות רלוונטי", אומרת ד"ר הנדלמן-בעבור. "השנים האחרונות אף מכונות על ידי חלק מהמשקיפים הזרים'עידן פוסט-אחמדינג'אד'. מאז שנבחר בפעם השנייה הלגיטימציה שלו ירדה בעקבות ההפגנות וההתפרעויות הקשות של הצעירים האיראנים שנמשכו חודש ימים וקדמו ל'אביב הערבי'. מאז מעמדו הולך ונשחק, שומעים עליו פחות, הוא לא יוזם, רק מדבר".
בשמונה שנות כהונתו הרבה אחמדינג'אד להתקיף את ישראל ולאיים עליה. הוא אמר שישראל היא לא יותר מיתוש, כינה את המדינה "השנואה בתבל, המורכבת מפושעים בעלי מוחות לא מפותחים", הכריז עליה כתא סרטני ממאיר, טען שהמשטר הציוני מקריב את כבודן ואת תרבותן של מדינות העולם למען הישרדותו וניצחונו, הודיע שהעולם יחזה בקרוב בהשמדת ישראל.
"ישראל
עם זאת, ההתבטאויות שעוררו תשומת לב בינלאומית לא העידו על מעמדו בתוך איראן. בשנים האחרונות הוא הלך ונחלש. "הפרישה שלו צפויה", אומרת הנדלמן-בעבור. "הוא השלים שתי קדנציות ועל פי החוקה נשיא אינו יכול להיבחר לקדנציה שלישית. חוץ מזה, גם כך מעמדו נחלש. הוא ניסה למנות שרים שלא התאימו לזרם השמרני".
יש הטוענים שהוא לא מעוניין להיעלם מהזירה הפוליטית. "שמועות גרסו כי הוא ינסה להריץ לנשיאות מועמד משלו, כפי שפוטין עשה ברוסיה, או שינסה לתפור משרת ראש ממשלה, שלא קיימת באיראן, כדי שיוכל להישאר בשלטון", אומר אפרים קם. "אני חושב שהאפשרות הזאת לא קיימת. יש היום קרע בינו ובין ההנהגה הדתית, והוא כבר לא משחק תפקיד משמעותי בהנהגה הפוליטית של איראן. כבר לא מקבל החלטות. אחמדינג'אד מושך אש אבל כבר כמעט לא רלוונטי בתוך איראן".
השנה האחרונה היתה קשה מאוד עבור אחמדינג'אד. לפני שלושה חודשים נבחר יריבו הפוליטי עלי לריג' אני לכהונה נוספת כיו"ר הפרלמנט. רוב מועמדיו של הנשיא לא נבחרו למושב, התבוסה היתה קשה ורוב הפרשנים באיראן לגלגו עליו. אבל זאת היתה רק תחילת ההשפלה.
לאחרונה זומן אחמדינג'אד לשימוע בפרלמנט בנוגע לאי סדרים פוליטיים וכלכליים. הוא נתבקש להסביר מדוע לא הצליח לעצור את האבטלה הגואה ונשאל על אי סדרים כספיים בהיקף של שני מיליארד דולר בניהול הרכבת בטהרן. כמו כן נטען נגדו שהוא אינו נאמן למנהיג העליון חמינאי.
"לא ברור מה יהיו הקשרים בינו לבין משמרות המהפכה בשנה הקרובה", אומר ג'בדנפר. "אם הוא יאתגר אותם הוא עלול לסכן לגמרי את מעמדו הפוליטי. אחרי שיפרוש ההשפעה שלו, שכבר היום הולכת ונחלשת, כמעט לא תהיה קיימת".
ואכן , היחסים עם חמינאי במצב שפל. "בשלוש השנים האחרונות הרס אחמדינג'אד את היחסים שלו עם עלי חמינאי, ולולא הנימוס האיראני הוא כבר היה מוצא את עצמו בחוץ, כמו שקורה אצלנו בחוגים החרדיים", אומר פרופ' מנשרי.
"באיראן ינסו להציג את הפרישה כשינוי במדיניות. הם כנראה רוצים להצטייר כמדינה הרבה פחות רדיקלית. עם זאת, אפשר להיות בטוחים שגם הנשיא הבא לא יהיה חובב ציון, אם כי יכול להיות שאדם בעל אישיות אחרת יתבטא בצורה פחות חריפה נגד ישראל. נשיא אחר יבוא מהחוגים שמרניים, יבסס את מעמדו של חמינאי ואולי לא יביע את דעתו בכל הזדמנות כפי שעשה אחמדינג'אד", מוסיף מנשרי. "עם זאת, הנשיא הבא לא יביא איתו את בשורת השינוי, בטח בכל מה שקשור לישראל. חברים ששמעו את הבשורה על פרישתו הצפויה של אחמדינג'אד התקשרו אליי בשמחה ואמרו לי שעכשיו יבוא שלום על ישראל. אני חושש שזה לא עומד לקרות. הכחשת השואה, האיומים על ישראל, כל זה יימשך גם אחריו".
"בסופו של דבר המדיניות האיראנית לא תושפע מלכתו של אחמדינג'אד", אומר רז צימט, חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "האזרחים בוחרים בין מועמדים שהמשטר אישר, כך שהמועמד שייבחר יהיה ממילא מי שהמשטר חפץ ביקרו, ולא אדם שיכול לעשות ככל העולה על רוחו. פרישתו של אחמדינג'אד אינה מסמנת שינוי גדול".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם