המהפכה הגדולה של לינדנשטראוס
המסר של מבקר המדינה בדו"ח הנוכחי הוא שלא תיתכן סמכות בלי אחריות: האוצר אינו יכול לעצור תקציב שכבר הוחלט עליו ולומר אחר כך שהוא רק שומר את הקופה. ספק גדול אם זה ייגמר בהדחתו של שטייניץ, ספק לא פחות גדול אם זה יעזור לו בדעת הקהל
◄סופגים אש: האנשים שבמרכז דוח המבקר
◄"שירותי הכיבוי במצב שעלול לסכן חיי אדם"
העובדות שבדוח השריפה נוראות, אבל היו ידועות מראש. המבקר מונה לא פחות מתשע החלטות, עוד מימי שמעון פרס לפני עשרים ושש שנים, לשיפור מערך הכבאות. כולן לא בוצעו. החלטותיה של ממשלת נתניהו, שגם הן התקבלו תחת לחצו של המבקר ואיום בדוחות מעקב, יצרו ויכוח בין האוצר למשרד הפנים. הפנים רצה כסף, האוצר סירב להעביר אותו אם לא תהיה קודם לכן רפורמה במערך הכבאות.
זהו תסריט מוכר בכל משרד ממשלתי, פרט למשרד הביטחון: השרים חלשים או לא איכפתיים, הממשלה מעדיפה שלא לקבל אחריות כוללת ולהכריע, ופקידי האוצר מרגישים שאם הם לא יכפו סדר, הכסף ייעלם.
ממשלה שאינה מושלת
וכאן, בדוח הנוכחי, מגיע לינדנשטראוס למהפכה הגדולה שלו: הוא טובע מונח, "אחריות מיוחדת", חמור יותר מאחריות מיניסטריאלית אך מתחת לרף של אחריות אישית. והוא מטיל אותו לא רק על אלי ישי, אלא גם על יובל שטייניץ. המסר שלו הוא שלא תיתכן סמכות בלי אחריות.
האוצר
אינו יכול לעצור תקציב שכבר הוחלט עליו, ולומר אחר כך שהוא רק שומר על הקופה. שטייניץ, שמרגיש ששינו לו את הכללים בלי להזהיר, יילחם במסקנות האלה. ספק גדול אם זה ייגמר בהדחתו; ספק לא פחות גדול אם זה יעזור לו בדעת הקהל.
קו ישר עובר בין הדוח הזה לדוח המשט-מל"ל, שפירסם לינדנשטראוס בשבוע שעבר. הוא מציג ממשלה שאינה מושלת. אפשר לטעון שפקידי האוצר שיכורי כוח, אבל הם נכנסים אל הריק שמותירים אחריהם ראש הממשלה והשרים. כשם שאנשי הצבא הופכים, באין שלטון, למי שמגדירים הן את תפיסת המציאות והן את דרכי הפעולה בעניינים בטחוניים, כך אנשי האוצר נכנסים לריק שמשאירה אחריה ממשלה שאינה רוצה למשול.
הטור המלא מחר במעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם