הדרך לריו עוברת בנחל יתלה
אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר, בזמן שהמדינה מתקשה להתמודד עם ההשפעות הסביבתיות הכרוכות בכך. המשלחת בריו תדווח על ההצלחות שלנו, אבל אפשר לעשות יותר
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
האירוע אמור לזרז חשיבה סביבתית גלובאלית, אך גם לעודד בדק בית מקומי. ואכן, מהווה המפגש הזדמנות לבחון את המצב הסביבתי בארץ ישראל בשנת 2012. השפעת מדינתנו הקטנה על בריאות הפלנטה אמנם זניחה, ובכל זאת – אנו בעלי הבית כאן, הן על משאבי הטבע והן בהשפעתנו על החי והצומח.
דווקא בתקופה בהזכינו לשר נמרץ הפועל מתוך מחויבות למען איכות הסביבה בישראל אנו עדים לשורה של מגמות מחרידות, אשר צריכות לגרום לכולנו לשקול האם אנו אכן בדרך הנכונה.
מדינת ישראל התברכה במגוון ביולוגי טבעי יוצא דופן, זאת עקב מיקומה הגיאוגרפי כצומת בין שלוש יבשות. השפע הביולוגי כולל 534 מיני ציפורים, 103 זוחלים, 115 יונקים, ו-2,780 מיני צמחים. לצורך השוואה, יבשת אירופה גדולה כמעט פי 300 ממדינת ישראל, אך מספקת בתי גידול ל-200 מיני יונקים בלבד.
דא עקא – בשנים האחרונות מתקיימת נסיגה במרבית האוכלוסיות של בעלי החיים בישראל. שליש מן היונקים מוגדרים במצב של "סכנת הכחדה". אפילו אוכלוסיות שהיו דומיננטיות בעבר, דוגמת יעלי הנגב, מצטמצמות - אוכלוסיית היעלים כיום קרובה לרבע מגודלה בשנת 2000. במקביל, יובשו קרוב ל-97% מן השטחים הלחים בישראל, התפתחות המובילה להיעלמות מרבית אוכלוסיות הדו-חיים ודגים אנדמיים רבים.
תוכניות הפיתוח הקיימות בישראל מחריפות מצב זה. בעיר מודיעין, למשל, מבקשים
אטימות השלטון לבתי גידול אקולוגיים בשנים האחרונות - בעמק ססגון, בנחל נתלה, בחבל לכיש, בחולות סמר ועוד, מסמלת היעדר עניין בהשארת ארץ בריאה לדורות הבאים. לא ברור כיצד ישתנה המצב כאשר הממשלה הנלחמת כדי להפריט קרקעות ולהסיר הגנות חשובות על השטחים הפתוחים בחוק התכנון והבנייה.
גם בתחומים בהם קיימת לכאורה התקדמות מסוימת מדובר במעט מדי, ולאזרחים רבים -- מאוחר מדי. זיהום האוויר במפרץ חיפה עודנו נחשב אחראי לגרימת סרטן מסוגים שונים. על-פי נתוני משרד הבריאות, שיעור חולי האסתמה בקרב ילדים באזור מפרץ חיפה הנו הגבוה ביותר בישראל באופן מובהק. קיימת עליה בשיעור של 43% בהתקפי לב בקרב תושבי אזורים אורבאניים מזוהמים בישראל. שדרוג התחבורה הציבורית והפחתת עומסי תנועה ישפרו מצב זה, אך המדיניות הממשלתית ממשיכה לתת עדיפות לתשתית תחבורה לרכב הפרטי.
זיהום מקורות המים מהווה גם הוא בעיה חמורה. אם ב-1970 פעלו באזור תל-אביב רבתי 166 קידוחי מים, בשנת 2012 נסגרו 96 מהם מחמת הזיהום. על-פי דוח מבקר המדינה, למרות קיומה של מנהלת נחלים כעשרים שנה, לא התקדמנו כמעט בשיקום הנחלים. מרוב שהתאהבנו בהתפלה, שכחנו את אחריותנו למקורות המים הטבעיים.
תחום אחר בו על מדינת ישראל להתעשת נוגע לפליטות גזי חממה, אותם מזהמים המגבירים את התחממות כדור הארץ. בועידת האו"ם בנושא "שינוי אקלים" שנערכה לפני כשנתיים בקופנהגן התחייבה ממשלת ישראל לאמץ מדיניות חדשה שתביא להפחתת הפליטות, אולם הכרזות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, תמהיל הדלקים למשק החשמל הפך מזהם יותר והשימוש באנרגיה סלולארית עודנו צולע קדימה.
אין זה אומר שהכל שחור. אפשר לברך על חוקים חדשים בתחום הפסולת, העשויים להפוך אותנו למדינה הממחזרת אשפה ולא רק פוליטיקאים. אין לזלזל בעבודה מסורה וראויה בשלל רשויות מקומיות, אשר הביאה לסלילת מסלולי אופניים, גינון מרהיב וחסכון במים. אולם אין הדבר מצליח למלא את הכוס אפילו עד לחציה. המגמות העיקריות מצביעות על עובדה פשוטה - אוכלוסית מדינת ישראל ממשיכה וגדלה בקצב מהיר, בזמן שהמדינה עודנה מתקשה להתמודד עם ההשפעות הסביבתיות הכרוכות בכך. רוב רובן של המגמות נשאר שלילי.
מדינות אירופה מוכיחות כי כפי שאנשים מייצרים את המפגעים הסביבתיים, הם יכולים גם למנעם ולנקות את הנזקים שנגרמו. לצורך זה נדרשת מדיניות רוחבית כוללת של כלל משרדי הממשלה, העיריות והגופים הציבוריים. המשלחת הישראלית תיסע לריו דה ז'נרו ובוודאי תדווח על החדשות הטובות בישראל. אך האמת היא שאנו יכולים לעשות הרבה יותר.
הכותב, פרופ' אלון טל, הוא יו"ר מפלגת "התנועה הירוקה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם