הישראלי היפה: פריחה ברפואה האסתטית
נתונים חדשים מצביעים על זינוק של 30 אחוז בביקוש לטיפולים אסתטיים בשנה האחרונה. גם הגברים לא נשארים מאחור ומצטרפים
עוד בבריאות:
- מומחה מתריע: מכוני המטולוגיה בפני קריסה
- האמסטף תקף, אוזנו של הילד שוחזרה
- הצעה: מתן קדימות בהשתלות לכל תורם חי

לדברי ד"ר רוברט כהן, יו"ר האגודה הישראלית לרפואה אסתטית, בנוסף לנתון זה ניתן לציין גם כ-300 רופאי שיניים שעברו השנה הכשרה בתחום האסתטיקה, ומתוכם כ-100 רופאים עזבו את תחום עיסוקם המקורי ועוסקים כעת באופן קבוע בתחום האסתטיקה.
שינוי בולט נוסף שחל השנה בתחום נוגע לזהות המטופלים. ד"ר כהן מסביר כי מבחינה מגדרית הנשים בישראל עדיין מובילות בכמות הטיפולים ומעריך כי מדובר ביחס של 70 אחוז מהנשים לעומת 30 אחוז מהגברים. עם זאת, חלק מהרופאים ציינו כי היחס בין מטופלים למטופלות במרפאותיהם עומד על 50 אחוזים מכל צד.
לעומת השנה שעברה, עלה מספר הגברים שעוברים טיפולים אסתטיים בכ-15-10 אחוז . על פי נתוני האגודה, הטיפולים המבוקשים ביותר הם הזרקות בוטוקס וחומרי מילוי אחרים והשתלות שיער.
"בארצות רבות באירופה ההליכים האלה כבר הוטמעו בתרבות המקומית, אבל בקרב הגברים הישראלים אנחנו עדיין רחוקים ממצב זה", מסביר ד"ר כהן. "הטיפול עדיין יוצר מבוכה בקרב ישראלים, בין היתר בזמן ההמתנה לתורים, כשהם נאלצים לשבת לצד נשים". לדבריו, בעקבות המבוכה מכונים רבים אף מזמינים את המטופלים הגברים בשעות נפרדות.
בהקשר זה מציינים באגודה כי על פי הממצאים, רבים מהגברים מגיעים לקבלת ייעוץ
"אני עוסק בתחום האופנה, והתגובות של הסביבה המקצועית היו חיוביות מאוד. לא אכפת לי מה יגידו עליי. מבחינתי, תחושת השיפור בהרגשה האישית ובביטחון העצמי כשאני מסתכל במראה שווה הכל. גם השיפור במציאת בנות זוג כמובן משמח".
מומחים ישראלים בתחום מספרים כי עד לפני כמה שנים הטיפול האסתטי הנפוץ ביותר בישראל היה שאיבת שומן באזור הרגליים והבטן. אולם השנה כבשו טיפולי הבוטוקס והגדלת החזה את המקום הראשון, ואחריהם מככבים מתיחות הפנים וניתוחים פלסטיים כירורגיים בפנים. שאיבות השומן הידרדרו למקום האחרון, ורק מאות בודדות של ישראלים בחרו לעבור את ההליך בשנה שחלפה.
גם ההשלכות הכלכליות של הפריחה בתחום נבדקו לקראת הכינוס השנתי. ד"ר כהן מעריך כי שוק הטיפולים האסתטיים והפלסטיים בישראל מגלגל מדי שנה מאות מיליוני שקלים, והוא לא נפגע גם בתקופת המשבר הכלכלי.
באגודה מספרים עוד כי רופא פלסטיקה ממוצע מכניס כמה מאות אלפי שקלים בחודש, והכנסתו של רופא המחזיק במכון פרטי יכולה להגיע עד מיליון שקלים לפני הוצאות. נתון מעודד פחות לתעשייה נוגע לריבוי התביעות המוגשות נגד רופאים העוסקים בניתוחים פלסטיים. לדברי ד"ר כהן, בתי המשפט דורשים הבהרות יתר עבור פציינטים לגבי כל תופעות הלוואי האפשריות בהליך הרפואי, וגם סוגיה זאת תעלה בכנס.
