ירח הדבש בין גרמניה לצרפת הגיע לסיומו
כניסתו של פרנסואה הולנד לארמון הנשיאות בפריז עוררה מתחים ישנים עם ברלין. היבשת כולה כבר מתגעגעת לשילוב מרקוזי

ליד שולחן הדיונים העגול ברומא ישבו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ופרנסואה הולנד, הנשיא החדש של צרפת. מקורות מקורבים לשיחות אמרו שראש הממשלה האיטלקי שימש כמתווך ביניהם בזמן שראש הממשלה הספרדי, מריאנו ראחוי, מביט מהצד. אבל אפילו כישורי המתווך של מונטי לא הצליחו לפשר בין השניים.
הנישואים בין גרמניה לצרפת, שתי המתאבקות במשקל כבד של אירופה ובמשך זמן רב הכוח המניע מאחורי האיחוד האירופי, התפרקו.
הדבר לא מבשר טובות לגוש האירו. כמו הרבה דברים אחרים באיחוד האירופי, המטבע המאוחד נולד כתוצאה משיתוף פעולה צרפתי-גרמני, שסמלו היה פעם הלמוט קוהל ופרנסואה מיטראן מחזיקים ידיים.
שיתוף הפעולה הזה היה כה מרכזי לפעילותה של אירופה עד כי יש החושבים שבלעדיו, שום דבר כבר לא יקרה באיחוד. במסיבת העיתונאים המסכמת מרקל והולנד דקלמו את המשפטים הרגילים על עבודה בצוותא, אבל המציאות שונה לחלוטין, ובה צרפת וגרמניה מקדמות אג'נדות שונות ומנוגדות.
לפי ההערכות, מנהיגת גרמניה מביטה באימה ברפורמות שהולנד מקדם בארצו, בהן ההורדה של גיל הפנסיה ויצירת עשרות אלפי מקומות עבודה בסקטור הציבורי. לפי מקורות בברלין, מרקל מפחדת שהתוכנית שלו תהרוס את צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד.
שלא כמו יוון, פורטוגל או ספרד, צרפת גדולה מכדי שאפשר יהיה לחלץ אותה: התמוטטות
מרקל הסכימה לקריאתו ל"חבילת צמיחה" אירופית שלא תערב הרבה כסף חדש, אבל לא רואה בעין יפה את הצעתו שהבנק האירופי יתפקד כמלווה או כמפלט אחרון שיערוב לחובות של מדינות גוש היורו. היא מאמינה שצעדים מעין אלו יכולים לבוא רק אחרי איחוד פוליטי וכלכלי גדול יותר.
מצד שני, הדחיפה של מרקל לכיוון הגברת האינטגרציה - "יותר אירופה" היא קוראת לזה - עוררה בצרפת חשדות ישנים לגבי גרמניה, שאחרי שהתגברה על קשיי האיחוד הפנימי שלה, הפכה לגדולה וחזקה מאי פעם.
"הגרמנים רוצים אירופה מאוחדת כל עוד הם יכולים לשלוט בה", אומר ז'אן מורנטן, מוכר עיתונים בפריז. "הם רוצים אירופה שבה כולם מדברים גרמנית".
גם דיפלומטים צרפתים מבטאים פחד דומה. צרפת תמיד העדיפה להשאיר החלטות חשובות בידיה שלה, אבל משמעותה של "יותר אירופה" תהיה בסופו של דבר "יותר גרמניה", לנוכח הכלכלה שלה ומשקלה הדמוגרפי בתוך האיחוד האירופי.
