למה לא להשתמש במים פעמיים?
על ידי שימוש נוסף במים אפשר לחסוך כ-30% מצריכת המים המיועדת בדרך כלל להדחת אסלות. למה זה עדיין לא עובד בארץ?
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בנוסף למצוקה הבסיסית, שנים של שאיבת יתר הביאו להידלדלות המאגרים ולהידרדרות איכות המים בהם. למרות שהתברכנו בחורף גשום, שבע שנות הבצורת שקדמו לו, דרדרו את משק המים למצב חמור מבעבר.
סוגיית ההתפלה מורכבת. מחד, יש ביכולתה לספק צרכים חיוניים לאוכלוסיה במחסור מים, מאידך לטכנולוגיה וליישומה יש מחיר, והמחיר גבוה - מבחינה סביבתית, אנרגטית וכלכלית. להתפלה צריכחשמל גבוהה, הן בתהליך והן בהקמת תשתיות מתאימות.
◄מים אפורים. כדי לעצור את הבזבוז
◄מחקר: חסכון במים עדיף על התפלה
◄הדשא של השכן: מים אפורים חודרים לאט
◄השוק האפור: מי מתנגד לשימוש חוזר במים?
◄חוות דעת לאוצר: מיחזור המים האפורים כדאי
נראה כי מציאת פתרון טכנולוגי לייצור מים שפירים הכניסה את המערכת לשאננות ולתחושה ש"את הסוגיה הזאת פתרנו". אולם המחיר הגבוה מעיד על החשיבות של חסכון בצריכת המשאב וצריך לדרבן למציאת פתרונות נוספים להקטנת הצריכה ולהגדלת ההיצע.
יתרה מזאת, אספקת המים היא רק צד אחד של המטבע. צידו השני הוא הצורך לטפל במים בהם עשינו שימוש - באמצעות מערכות הביוב ומתקני טיהור. מתקנים ותהליכים שמטבעם צורכים אנרגיה, קרקע ותשתיות.
האם ניתן להקטין את צריכת המים ובאותה העת את הצורך בטיפול בהם? שימוש חוזר במים אפורים מספק תשובה לשאלה. מים אפורים, המכונים גם דלוחין, מקורם באמבטיות, מקלחות, כיורי רחצה ומכונות כביסה והם מהווים כ-60% מצריכת המים הביתית.
בעולם המערבי אימצו את התשובה זה מכבר. גם במדינות ברוכות משקעים כבריטניה וקנדה מבינים את פוטנציאל החיסכון הכלכלי שבשימוש חוזר במים אפורים ומקדמים מודעות לשמירה על משאבי הטבע. על אחת כמה וכמה במדינות בהם קיים מחסור במשאב המים, כמו אוסטרליה, יפן, אריזונה, קליפורניה וטקסס בהן קיימות הנחיות ותקנות לשימוש חוזר במים אפורים מטופלים. במדינות כמו אריזונה, קפריסין ואוסטרליה אץ מתמרצים את האזרחים להשתמש במערכות מים אפורים על-ידי החזרי מס.
ובישראל? במשך שנים מנסים לקדם מדיניות
שימוש במים אפורים צריך להיות מוגדר ומפוקח. הוא מצריך טיפול מקדים הכולל איסוף, איגום וטיהור על מנת להרחיק פתוגנים, מלחים וחומרים אחרים המצויים במים האפורים ועשויים להוות סכנה לבריאות האדם והסביבה. מערכת שאיננה שונה ממערכות אחרות הדורשות פיקוח והגדרה כמו מעליות.
מדענים, ארגונים אזרחיים ואנשים פרטיים מבקשים לחוקק חוק שיתיר שימוש חוזר במים אפורים בהתאם למדדים ברורים. תחילתו בחיוב שימוש חוזר במבני ציבור ובמבני משרדים מעל שטח מסוים והתרת שימוש במערכות אלו במבנים פרטיים (האסור על פי חוק היום). הדבר יאפשר לחסוך כ-30% ויותר מצריכת המים השפירים המיועדת בדרך כלל להדחת אסלות. תקוותנו כי מהלכים ראשוניים אלו יובילו לשינוי מגמה גם בקרב המשרדים האחראיים לחקיקת החוק וירחיבו את החלתו.
נסכם ונאמר כי השוק הפרטי כבר הצביע ברגליים. יותר מעשרת אלפים מערכות מותקנות במבנים פרטיים. חקיקת חוק במתווה המוצע כיום בכנסת קורא לעונשין מערכות אלו. לא רק שאיננו מתמרץ חסכון משקי ופרטי אלא מצעיד את המשק אחורה.
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה קוראת לחקיקת חוק שיגדיר את גבולות השימוש במים אפורים, הגדרת מדדים ברורים להתקנה, תחזוקה, בדיקה ואכיפה, וזאת לצד תקן ברור שיאפשר התקדמות טכנולוגית.
קריאתנו ביום המים היא כי במדינה שבה משאב חיוני של מים נמצא בחסר חייבת להתקבל חקיקה שמובילה לחסכון: חסכון בהוצאות פרטיות וציבוריות על שימוש במים שפירים, חיסכון בהוצאות משקיות- של אנרגיה, קרקע ותשתיות וצמצום השלכות אקולוגיות.
הכותבות: מיכל ביטרמן, יועצת קיימות, מייסדת וחברת הנהלה, המועצה הישראלית לבניה ירוקה; כרמית ליאור, רכזת מחקר ופיותח, המועצה הישראלית לבניה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם