מקים הנח"ל החרדי: "לא יעבוד בלי הסכמה"
לפני 14 שנה יזם תא"ל (מיל') יהודה דובדבני את הקמת היחידה. כעת הוא מציע להפיק לקחים, ומסביר: "צריך להכניס להם ברק בעיניים"
"פשקווילים חרדיים כינו אותי ראש נחש וקראו לרוצץ אותי. ילדיהם של רבנים שהביעו תמיכה בגיוס חרדים הוכו, הכניסו לבתים שלהם עגלות זבל, קיללו אותם, אמרו שהם מחללי שבת ומוציאים את הבחורים הצעירים לשמד,התקשורת החרדית התנגדה ליוזמה ויצרה אווירה של התלהמות. אם לא נדע לכלכל את צעדינו בתבונה, האווירה שם תהיה קשה היום הרבה יותר".
במשך חודשים ארוכים דובדבני הסתובב בישיבות, נפגש עם רבנים וניסה לשכנע אותם לתת יד ליוזמה. "בצבא ובמשרד הביטחון לא האמינו שאצליח לעשות מהם לוחמים. בוגי יעלון היה מפקד פיקוד מרכז והיה אחד הספקנים הגדולים" הרבנים אמרו לי שהם יתקפו אותי בתקשורת, אבל אני חייב להמשיך כי אין להם פתרון לבעיה של מי שנשרו מהלימודים בישיבות, וגיוס לצבא של הבחורים האלה הוא פתרון טוב".
"לי בעצמי היה קשה. קודם כל הלכתי ללמוד מה זה הציבור החרדי והבנתי שאני לא יודע שום דבר. השיחה איתם שונה, צורת הדיבור שונה. באתי לישיבת חברון וראיתי אולם מלא באלף אברכים שכולם לומדים. זו תמונה שכל יהודי צריך לראות. אני לא הכרתי את זה ולא הבנתי מה זה הסיפור הזה".
מתי התחלת להבין?
"אני זוכר שיחה ארוכה עם רבנים שהתגייסו למבצע. בארבע בבוקר, אחרי שעות ארוכות של דיונים, נפל לי האסימון והבנתי על מה הם מדברים כשהם אומרים שיש בעיה עם השידעך, השידוך, של מי שיתגייסו לצבא. הם אמרו לי שזה הדבר החשוב ביותר".
הפגישות בכיכרות הערים החרדיות עם צעירים חרדים שהביעו עניין בגיוס היו מפרכות לא פחות. "ישבתי איתם שעות, ניסיתי להכניס להם ברק לעיניים, לשכנע אותם שהם יהיו ראש גשר בין הציבור החילוני לחרדי, שהמסלול שיצרנו עבורם ערכי. הסברתי להם שהם ייצאו מהשירות הצבאי'מענטשים', שהם לא יהיו חרפה למשפחה אלא להפך. אין דבר אחד שמשכנע אותם, זו פסיכולוגיה שלמה, שעות של שכנוע".
"קרה לי שישבתי לילה שלם עם בחור שהסכים להתגייס, אבל
"צריך להבין שאלה חיילים שאין להם תמיכה משפחתית. זה לא כמו אצלנו, שהאבא והדודים מדברים על הצבא מאז שהילד נולד, אצלם אף אחד לא יודע מה זה בכלל. קרה לי גם שאחרי לילות של שכנועים הציעו לבחור עבודה בשחור והוא העדיף לעבוד ולא להתגייס. הנושא של הגיוס הוא קריטי, מפני שאם נגייס אנשים בניגוד לרצונם ככה זה ייראה, ולזה לא הייתי מוכן. חייבים להשיג את ההסכמה שלהם".
דובדבני (70), מייסד חטיבת גבעתי, קמב"צ הבקעה בתקופת המרדפים, מג"ד 50 של הנח"ל המוצנח, קיבל את אות המופת בקרב בחווה הסינית. לאגף הנוער במשרד הביטחון הגיע ב-96'.
"האמנתי שרק צה"ל יכול לאחות את הקרעים האלה בחברה הישראלית ולקרב אותם אליה. אבי, משה דובדבני, נהרג בקרב לטרון כשהייתי בן שלוש. הוא היה מפקד של המעפילים, ניצולי שואה שהגיעו לארץ בחוסר כל ונלחמו בלטרון, והוא השאיר לי צוואה לא כתובה של אהבת עם ישראל וארץ ישראל".
ארבעה עקרונות עמדו לנגד עיניו של דובדבני במהלך הקמת הנח"ל החרדי. "החלטנו שלא יהיו בנות בגדוד החרדי, שיסופק לחיילים מזון גלאט כשר, יקוימו שיעורי תורה ובגדוד תהיה אווירה חרדית. די מהר הבנתי שעקרונות לחוד ומציאות לחוד".
כלומר?
"הבחורים שמלכתחילה הביעו עניין בגיוס הם אלה שלא לומדים, שנשרו ונמצאים בין הכיסאות, עובדים בשחור, חותמים בישיבה כאילו הם אברכים אבל לא לומדים, ישנים עד מאוחר, לא רגילים ללחצים ולמתחים, ופתאום הם הגיעו לצבא, קבוצה ראשונה של 30 חרדים. הסברתי להם שהם הנחשונים ובאמת בבקו"ם הם התלהבו מכל דבר, אפילו מהזריקות. הם קיבלו חבילות מיוחדות מהוועד למען החייל שעוררו אצלם התרגשות, אבל אז התחלנו באימונים וזה היה קשה".
מה היה קשה במיוחד?
"הכל. הילדים האלה מגיעים מרקע שונה לחלוטין ואנחנו מפילים אותם לדבר חדש. אמנם הם רגילים לעזרה הדדית וכשאתה אומר להם שהם צריכים לעזור אחד לשני במסע הם מבינים על מה אני מדבר, אבל לא היה להם כושר, הם לא רגילים לרוץ. הלחצים הנפשיים היו קשים מאוד. בשבילם לקום בבוקר לריצה היה קריעה כי הם לא רגילים לזה. הם גם לא הבינו את המשמעת. בחור חילוני מתקשה בשבועות הראשונים להסתגל למשמעת של הצבא, אצלם זה היה קשה יותר".
"הם רגילים לציית לרב ולא למ"כ צעיר. השתדלתי שהמפקדים שלהם יהיו מישיבות ההסדר, דתיים שמבינים את העולם שלהם, אבל עדיין הנושא של המשמעת לא היה פשוט. היציאה הביתה לחופשות היא סיפור לא קל. על פי הוראת הרבנים, כשהם יצאו הביתה הם החליפו את המדים בבגדים אזרחיים.
"פחדתי שיכו אותם בשכונות. חלק מההורים לא ידעו שהם התגייסו. היה לי חייל שהתעקש לצאת הביתה במדים ונשק, ואחר כך סיפר לי שהוא הסתובב בבני ברק עם המדים והנשק וילד קטן נגע בו וזה היה בשבילו סימן שקיבלו אותו ואת המעשה שלו".
היו בעיות מיוחדות שהיו אופייניות להם?
"לכולם היו בעיות משקפיים ושיניים. הם הגיעו עם שיניים לא מטופלות וכמעט כולם הרכיבו משקפיים. הקב"א הרשמי שלהם היה כמו של ציפור, אבל בשיחות אישיות התברר שהם חיילים איכותיים, הבעיה הייתה שהם לא עבדו על פי הקודים החילוניים ולכן דורגו בלשכת הגיוס כבעלי קב"א נמוך".
"רובם לא ידעו מתמטיקה, חלקם לא ידעו עברית כמו שצריך ובטח שלא הבינו את הסלנג שלנו, את תרבות הדיבור שלנו. אצלם אין קללות. לפעמים רצתי לצדם וכשהיה לי קשה אמרתי קיבינימט, הם השתוממו והרב ביקש שלא אדבר ככה על ידם, בשבילם זה נורא".
איך הם הסתדרו בשבתות?
"בפעילות הראשונה היו בעיות קשות מבחינת השבת.קשה להסביר להם שגם בשבת צריך לעשות פעילות מבצעית. יש משקפת מיוחדת שהבטרייה שלה נגמרת אחרי 12 שעות. הם סירבו להחליף בטרייה בשבת והבסיס נשאר בלי משקפת. אחרי הרבה ויכוחים הבאנו מתדיראן בטרייה שנגמרת אחרי 24 שעות. אבל כשדרשו שהם יאבטחו ילדים שנסעו למשחק כדורגל בשבת, לא הסכמתי שהם יחללו שבת בפעילות כזאת וחיילים אחרים נלקחו לאבטח את הילדים".
ונשים ?
"הבסיס שלהם הוא בסיס סגור בלי נשים. ככה ייראה כל בסיס של גדוד חרדי. אם אני רוצה אותם אני לא יכול להתווכח על נשים. כמו שאין לוחמות בגבעתי, אין נשים בבסיסים של חרדים".
מה שעלול להחזיר את הנשים בצבא אחורה.
"את מעמידה את עולם הנשים מול עולם החרדים? תעזבי אותי מהנשים. הצבא יצטרך למצוא לזה פתרונות ברוח טובה. לא יקרה שום דבר אם על יד חיילים חרדים לא יהיו נשים. אני מציע לצבא לעבוד בנושא הזה בשכל טוב. אם עורכים טקס שנשים משתתפות בו אפשר להציע לחרדים לעבוד באותו זמן במטבח ולא להתעקש שהם ישתתפו באירועים שמנוגדים להשקפת העולם שלהם".
היו חיילים שהורידו את הכיפה בעקבות השירות הצבאי?
"חלקם הגיעו אלינו כשהם כבר מתנדנדים. המסגרת של הנח"ל החרדי היא דתית, אבל היו כאלה שלא המשיכו עם האמונה והייתי צריך לכפות עליהם תפילות. לא הסכמתי שהם יורידו את הכיפה אבל היו חיילים שהרגישו שהם כבר עזבו את הדת".
בשיקול כלכלי הם יקרים הרבה יותר מחייל רגיל בגלל הצרכים המיוחדים שלהם, אוכל גלאט כשר, רבנים צמודים, שיעורי דת, כל זה עולה כסף.
"גדוד סדיר אחד של'נצח יהודה' חוסך לצבא עשרה גדודי מילואים. בכסף זה חיסכון של 70 מיליון שקל בשנה. הדיבורים על השיקול הכלכלי מכעיסים אותי במיוחד מפני שהצבא צריך את כוח האדם הזה".
אחת הטענות שעולות בימים האחרונים היא שהצבא לא זקוק לכוח האדם הזה ומדובר בנושא שהוא פוליטי-עקרוני.
"הצבא הוא כור ההיתוך של המדינה, וחשוב שגם הם יהיו חלק מכור ההיתוך הזה. שירות חרדים יוכל להוריד את השירות של הבנים בחצי שנה ויאפשר להם להשתלב בחברה בצורה טובה. עד עכשיו עברו בנח"ל החרדי 3,500 חיילים, רובם נישאו ועובדים ולא מהווים נטל על החברה. הצבא צריך לקחת על עצמו כמשימה לאומית את שילוב החרדים בחברה.
"אין לנו, החילונים, אפשרות לשאת לבדנו את המשא הזה. אנחנו חייבים להכניס להם ברק בעיניים וליצור אווירה שאנחנו גאים בהם ולא לבוז להם, כדי שהם ירצו להשתלב בחברה שלנו. בעוד עשר שנים הם יתגייסו ויצטרפו לכל היחידות, בינתיים אנחנו צריכים ללכת איתם, על פי דרכם, בהסכמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם