המלכוד של נתניהו: החרדים או הגיוס?
רה"מ במצור. מצד אחד, הוא חושש לאבד את בני בריתו החרדים, הוא מכור. מצד שני, הוא יודע שהציבור לא יאפשר עוד קומבינה. מה עושים?
אני מנחש שארתור פינקלשטיין הסביר לו, ככה שיבין, שגיוס החרדים והשוויון בנטל הוא הנושא שיכול לחבר אותו למיינסטרים של החברה הישראלית, לגרעין המרכזי המשרת, לאלה שנשבר להם, לפראיירים. הוא יכול לבדל אותו מהליכוד, שממשיך, אולי, להיגרר אחרי "הברית ההיסטורית".
די כיף לליברמן, אין לו בריתות היסטוריות עם אף אחד. בצד המנוגד, זאב אלקין. הוא מחובר לחרדים. הוא מליץ היושר שלהם.יש לו ציר עם ליצמן וגפני,יש לו דיבור עם אלי ישי ואטיאס. אלקין מציג מתווה שלא יעבור בשום מקום, חוץ מאשר אצל החרדים. ספק אם יעבור את בג"ץ. משהו קוסמטי, שיאפשר לעולם להמשיך לנהוג כמנהגו.
זאת אומרת שהחרדים ייהרגו באוהלה של תורה, ואנחנו בשדה הקרב ובמילואים, כשבינתיים הם מקבלים מכל טוב הארץ, הקצבות וקצבאות ו"דיור למשתכן" ורשתות חינוך פרטיות, שמדרדרות אותנו לעולם השלישי. בתוך החדר, כשאף אחד לא שומע, אלקין וליצמן מעדיפים תוהו ובוהו.
זה בא להם טוב. שלא יהיה חוק טל, שלא תשונה שיטת הממשל, שנלך לבחירות בתוך הברדק הזה, כדי שביבי יישאר בימין, כדי שהחרדים יישארו עם ביבי, כדי שהסדר הקיים לא יתערער. זה טוב לאלקין, זה טוב למתנחלים, זה מצוין לחרדים, בעיקר האשכנזים, שהאלקטורט שלהם יציב ולא מושפע מהבלי העולם הזה.
באמצע, כרגיל, המתלבטים. אלה שנקרעים תחת האילוצים. במילים אחרות, שאול מופז, יוחנן פלסנר, פליטי קדימה. זוהי שעתו הגדולה של ח"כ יוחנן פלסנר. מהחרוצים והראויים שבחברי הכנסת הצעירים במשכן. מה גם, שהוא מהווה הוכחה חיה ובועטת לכך שאפשר לצאת נורמלי מסיירת מטכ"ל.
פלסנר מנהל את דיוני הוועדה שאמורה לנפק את הפתרון החדש, דיונים שנקלעו השבוע למבוי סתום. הוא ישב שעות עם נתניהו, ששקוע בפרשה הזו עד צוואר. מצד אחד, פלסנר העביר השבוע בהצבעה בוועדה את "הגיל החדש" שעד אליו יצטרכו החרדים להחליט אם יתגייסו או לא.
ובכן, מדובר בגיל 23-22. נמתחה ביקורת קשה על המהלך הזה, אבל האמת היא שהוא סביר. הציונות הדתית, אגב, מקבלת אפשרות להתגייס עד גיל 21, אין סיבה שהחרדים לא יקבלו הזדמנות עד 22.
נכון , בגיל הזה תלמיד הישיבה הממוצע כבר נשוי פלוס שלושה ילדים, מה שהופך אותו לנטל יקר מאוד על צה"ל (שישלם לו אלפי שקלים במשכורת), אבל העניין הוא, אילו מנופי לחצים תפעיל עליו המדינה כדי שיתגייס קודם. וכאן קבור הכלב.
רק מי שאושר כ"עילוי מתמיד", דהיינו זה שיכול להמשיך באוהלה של תורה מטעם המדינה, באותו מסגרת של "מכסת פטורים" (מדובר ב-1,500 פטורים למחזור גיוס, בסביבות 20 אחוז, שזה סביר), ידלג על צה"ל בסמכות וברשות.
מה זה סנקציות אישיות? אין יותר קצבאות לימודים, השלמות הכנסה, קצבאות כוללים, אסור לך להיות חלק ממוסד לימוד (זה יביא לשלילת קצבאות מהמוסד), ביטול ההטבות בארנונה, בביטוח לאומי, בגני ילדים, בדיור, במעונות יום, במשכנתאות וכו' וכו'.
במקביל, יציע צה"ל לאברכים מסלולי גיוס מיוחדים, מגוונים, מותאמים לצרכיהם, מרופדים בפיתויים. האופרציה הזו, מאמין פלסנר, מאמין גם שאול מופז, תביא בסופו של דבר לגיוס או שירות אזרחי של 80 אחוז מבני כל מחזור גיוס חרדי. היום מדובר במחזורים של 7,500, בעוד 13 שנה מדובר על מחזורים של 13 אלף. החברים מתרבים והשמחה רבה. אגב, מספר הפטורים לא אמור לעלות עם הריבוי הטבעי.
ראש הממשלה נתניהו נמצא במצור. מצד אחד, הוא חושש לאבד את החרדים. נתניהו מכור ל"בייס" שלו, לברית ההיסטורית שלו, לידיעה התת הכרתית המתוקה שהחרדים בכיס בכל מקרה והם תמיד יהיו שם בשבילו, צועדים בסך לנשיא וממליצים עליו להרכבת הממשלה הבאה.
ביבי ישב עם פלסנר ארבע פעמים ארוכות בשבוע האחרון. לא כראש ממשלה הוא ישב איתו, אלא כבא כוחם הרוחני של החרדים. הוא לא משתף את פלסנר בחיבוטים הפוליטיים, הוא כן מנסה למכור לו מה שקנה מהחרדים רבע שעה קודם (במקביל לפלסנר, נתניהו יושב גם עם אלקין וליצמן וגפני וישי ואטיאס).
הוא מדבר על הצורך למנוע קרע בעם, הוא משדל את פלסנר לא לשרוף את המועדון, הוא מנסה להכניס אותו "לראש של החרדים", לתפיסת העולם שלהם. בוא לא נגרור אותם לעימות כולל עם החברה הישראלית, משתדל נתניהו, מבחינתם זה קידוש השם, מבחינתם אפילו אם תלמיד ישיבה אחד שרוצה ללמוד לא יוכל ללמוד, זה ייהרג ובל יעבור.
אני בעד להכאיב להם, אומר נתניהו לפלסנר, אבל במידה. זאת אומרת, שעל פי ביבי אפשר להטיל סנקציות על המוסדות של החרדים, אבל כדאי לוותר על הסנקציות האישיות, אלה שיפגעו בתלמיד הישיבה הספציפי, בכיסו, בכוסו, בכעסו.
פלסנר מקשיב, אבל לא יכול לעזור. הוא יודע שהליכה להסדר כזה, מבחינתו, מבחינת קדימה, משולה להתאבדות. הם הרי התאבדו כבר. התאבדות נוספת תהיה ההתאבדות האחרונה. השאלה שפלסנר שואל את עצמו היא, עד כמה שאול מופז מאחוריו.
האם ברגע האמת, שדי הגענו אליו, הוא יביט אחורה וימצא שם את מופז, או יגלה שהמשנה לראש הממשלה מחייך, כהרגלו, מאחורי גבו של ראש הממשלה, צמוד למשרה, לכיבודים ולאיום האיראני, שבוודאי יישלף מהבוידעם שוב כדי לשכנע את מופז לקבל את דין התנועה, ולא לשבור את העסק על השטויות האלה, כשגורל עם ישראל, הציונות והאנושות כולה מוטל, כהרגלו, על כף המאזניים.
בשלב הזה, פלסנר ומופז מתואמים ומאוחדים סביב ההתעקשות על סנקציות אישיות נגד החרדים. הבעיה היא, שזה רק "בשלב הזה". מופז , עד היום, לא החמיץ הזדמנות להפר הבטחה. אבל מכיוון שטיפש הוא לא, מופז יודע שלא תהיה הזדמנות נוספת. שאולי זו ההזדמנות שלו לשקם את תדמיתו, את אמינותו המרוסקת.
תוסיפו לזה את חיים רמון, שעוד לא נמצאה הקדרה שלא יבחש בה (בכישרון), שרוחו מרחפת מעל שרידי מחנה ציפי לבני בקדימה ומדרבנת אותם ללכת לפילוג אם וכאשר מופז ימצמץ ויתקפל אל תוך חיבוק הדוב של נתניהו.
במקרה כזה, אין לפסול פיצול בקדימה בין מחנה לבני למחנה מופז, והקמת המודל אותו הגה רמון מראש: סיעה נפרדת בכנסת, ציפי לבני מנהיגה אותה מבחוץ, ובבוא היום היא חוברת, עם הח"כים, מימון המפלגות וזמן השידור, למפלגה החדשה של יאיר לפיד (שקיבלה השבוע אישור הקמה רשמי).
אגב , זה יכול להיות פיצול משולש: מחנה לבני, מחנה מופז, ופורשי מופז, בהנהגת פלסנר, למשל, שלא יסכימו לוותר על עקרונות הגיוס לחרדים ויישארו בחוץ.
בקיצור, הכל יכול לקרות בשבועות הקרובים, מה שמגדיל מאוד את סכום ההימור הכללי. בתוך תוכו נתניהו יודע שביטול הקדמת הבחירות, שהיו אמורות להתקיים בעוד חודשיים, היה משגה. הנה, הוא מחליט סוף סוף לפרוץ את יעד הגירעון ולפתוח את הארנק הממשלתי, כדי לגלות שזה רחוק מלהספיק ובסוף, שאליו נגיע בקרוב, הוא יצטרך להעלות מסים, בעיתוי הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת: ערב בחירות.
ויש עוד פקטור במשוואה הבלתי אפשרית הזו. ח"כ הרב חיים אמסלם, זה שגורש מש"ס כי הוא מעז לחשוב שאפשר להכניס תורה ועבודה, תורה ושירות, לכפיפה אחת. כל פעם אחרי שאני שומע את יבבותיהם וזעקות השבר של גפני, ליצמן, ישי ואטיאס אני מרים טלפון לאמסלם, כדי להיזכר שלא הכל שחור.
הם לא יכולים ללמד את אמסלם שום דבר שקשור לתורה. הוא רב אמיתי, היה רב קהילה, איש תורה וחוכמת חיים, הוא מסמל את מורשת יהדות ספרד פי אלף מכל הש"סניקים שבעולם, שהפכו את עצמם לסמרטוט הנגרר אחרי היהדות הליטאית.
"כולם מבינים", אומר אמסלם, "שביבי הולך עם החרדים. יש אווירת נכאים בכנסת. אני מביט על החרדים והם מרוצים, זה סימן שאני לא מרוצה. הרי בסופו של יום, אם השוויון בנטל לא יוסדר, החברה הישראלית תמשיך להיקרע מבפנים, השסעים ימשיכו להעמיק. כל כך צר לי על הציבור שלנו, הציבור הספרדי, שנופל כאן קורבן להונאת ענק מתוחכמת, בסדרי גודל בלתי נתפסים".
"כשהם מצביעים ש"ס, הם לא מבינים שהם מצביעים עבור מפלגת לוויין של יהדות התורה, שאימצה אג'נדה זרה לגמרי למורשת שלנו, למה שינקנו בבית אבא, לעיקרון של תורה ועבודה, תורה ומלאכה, תורה ושירות. מי שהורג את עצמו בעולה של תורה, בבקשה. אבל זה צריך להיות עילוי אמיתי שמוותר על כל הבלי העולם הזה. כל האחרים, וזה הרוב הגדול, הם בטלנים, הם שבאבניקים, צריך לנקות אותם מהישיבות ישר לבקו"ם".
שאלתי את אמסלם איך אפשר לעשות את זה. "מה הבעיה", שאל , "כמו שאלי ישי הקים את יחידת עוז לעובדים זרים, שיקים עוז לשבאבניקים. כל מי שמסתובב בחוץ בזמן שצריך ללמוד, לבקו"ם. כל השבאבניקים מגן סאקר, מהפיצוציות, מאצטדיון טדי, אלה שמסתובבים ברחובות ועושים חיים, כל אלה צריכים לשרת.
זה הרבה יותר ממחצית תלמידי הישיבה. אין בעיה למצוא אותם. זה עשרות אלפים. וגם אלה שלומדים, לא כולם עילויים, לא כולם אמיתיים. הם יכולים להיות בישיבות הסדר. מה רע בזה?".
"גפני וחבריו קוראים גם למי שפותח גמרא ומתנדנד עליה שעתיים בבוקר כמי שלומד, ואני לא. אחד כזה יכול גם ללמוד וגם לעבוד או לשרת. כשבן-גוריון חשב לתת פטור ללומדי תורה אמיתיים, הוא חשב על העילויים. אבל 60 שנה עברו מאז, והמדינה שכחה לבדוק את זה. נוצרה כאן מוטציה ענקית. במקום לשמור על התלמוד והגמרא, זה הפך מפעל שאין לו שום קשר".
"יש 70 אלף אברכים בגיל גיוס שלומדים. מי יכול לעמוד בזה? ממתי זה או תורה או כלום? לאן נעלמו הערכים של תורה ועבודה, של תורה ושירות? העילויים והמתמידים, תורה בלבד. בבקשה. בשמחה. אבל כל השאר, שישרתו, שיעבדו, שישתלבו בחברה וילמדו תורה במקביל. כמו שעשינו כל הדורות, בכל המקומות".
שאלתי את אמסלם על הצהרותיו של אלי ישי, מהשבוע שעבר, כשהצטלם עם מסתנני עבודה מגורשים בנתב"ג, שהוא מגן על "החזון הציוני". אמסלם צחק צחוק גדול. "איזה איוולת", אמר , "מה לו ולחזון הציוני. ש"ס יודעת שרוב רובם של בוחריה ציונים ומשרתים. ולכן, כשאלי ישי מסתובב באופקים, או בעתלית, או בנתיבות, הוא מדבר על ציונות. אבל זה רק מס שפתיים. כי ההחלטות האמיתיות לא מתקבלות ברחוב הקבלן אצל הרב עובדיה, אלא בבני ברק ובחצרו של הרב שטיינמן. בכלל", אומר אמסלם.
"קורה כאן משהו מעניין. לאריה דרעי יש הסכמה מרומזת של הרב אלישיב שיוכל להקים מפלגה מחוץ לש"ס. על זה דרעי בנה. אבל אלישיב כבר לא ממש איתנו, היורש שלו, הפוסק הגדול החדש, הוא הרב שטיינמן. על פיו יישק דבר בעולם החרדי-ליטאי, ואחריו נגררת גם מפלגת הלוויין של ש"ס. ולכן אלי ישי מדבר היום על חילול השם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים בהקשר של גיוס חרדים, כדי לבצר את מעמדו אצל שטיינמן ולסנדל את דרעי".
"זה מעקף שאלי ישי בונה בקרב הפרטי שלו נגד דרעי. רק חבל שהציבור ישלם את המחיר. הציבור שלנו, שלא מבין את התמונה האמיתית. אני מציע לכל מי שמתכוון להצביע ש"ס לרשום לפניו שהוא לא ציוני, לא עובד, לא משרת. אם זה מה שהוא רוצה שיהיה כאן, בבקשה. התפקיד ההיסטורי שלי הוא להציג את האלטרנטיבה השפויה, המתונה, של אהבת ישראל והתורה, יחד עם שירות ועבודה".
השבוע נעשה בישראל מעשה נבלה של ממש. בשקט, מתחת לרדאר, תוך 48 שעות, תוקנה תקנה, שונה חוק, בדרך לשינוי חוק יסוד (!!!), כדי לאפשר למיכה לינדנשטראוס "להגיש את הדוחות שלא הספיק להגיש תוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו".
אגב, בנימין נתניהו התגייס למהלך רק אחרי שהוסכם שהמבקר "ישלים" רק את הדוחות בהם כבר הגיש למבוקרים טיוטה. בפרשת "ביביטורס", למשל , הפרשה שעוררה בזמנו גלי זעם וגועל גבוהים בציבור, אין טיוטה. כך שהעניין הזה, יעבור בנחת למבקר הבא, יוסף שפירא. אבל דוח הרפז יישאר בידיו הלא ממש אמונות (לדעתי), ודי הזויות (לדעת רבים) של לינדנשטראוס.
זו הסיבה שאנשיו של ברק התגייסו בוועדת השרים לחקיקה (שמחון, אורית נוקד וכל החברים, גם יוסי פלד גויס ובא במרוצה) כדי להעביר את המהלך השערורייתי הזה.
אגב, המבקר הנכנס, שפירא, כבר הביע בשיחות פרטיות זעזוע מהעניין. בשלושת חודשי הכהונה הראשונים שלו יהיה מעליו צל, יהיו בעצם שני מבקרים. ממתי אפשר לעשות דבר כזה? מישהו מתאר לעצמו שעמיר פרץ, לאחר שהפסיד בפריימריז לברק, היה מבקש הארכה של שלושה חודשים בתפקיד רק כדי לסיים כמה פרויקטים שהוא אחראי לתכנונם ולייזומם (והיו כאלה)?
הרי משננים בפנינו שאת הביקורות עורך צוות אמון ומנוסה במשרד המבקר, שמונה מאות אנשים, וזהותו של המבקר עצמו אינה רלוונטית לתוצאות הביקורת, לא יכול להיות שברק מושקע אצל לינדנשטראוס בעוצמה כזו, שהוא לא יכול להרשות לעצמו שעין חדשה, נקייה, העין של שפירא, תקבל לידיה את כל החומר ותעביר את הדוח הסופי, כנדרש, למבוקרים. איזה אסון יכול לצמוח מזה?
לדעתי, אנחנו רואים כאן רק את אפס קצהו של הקרחון. מתחת לפני המים רוחשות ובוחשות ידיים רבות. אבל אף אחד לא מוכן לצייץ. ביום רביעי, כשהתקנה החדשה אושרה, התקשר שר בכיר בליכוד לחבר כנסת בכיר בקדימה, והקים שערורייה: איך נתנו לזה לקרות?
איך אנחנו לא מבינים מה קורה כאן? איך אנחנו לא מזהים את הציר הזה, בין לינדנשטראוס לברק, שמלאים את מוסד מבקר המדינה לטובת שיגיונות פרטיים? לחבר הכנסת מקדימה לא היו תשובות. הם חטפו את המדינה, אמר לי אחר כך, היה כאן השבוע פוטין, יש לו מה ללמוד אצלנו.
אכן, יש ויש. ברוסיה יש רק פוטין. כאן יש פוטין, וגם רספוטין. תקבעו אתם מי הוא מי. זה לא שאני חושב שאסור להוציא את דוח מבקר המדינה. לטעמי, צריך לפתוח את הפרשה כולה מההתחלה, בחקירת משטרה אמיתית, ולהציע לבועז הרפז מעמד של עד מדינה אם יואיל לספר סוף סוף את האמת, תהיה אשר תהיה.
בינתיים, התנהלותו של לינדנשטראוס בפרשה הזו מעוררת שאלות קשות ומדאיגות. מי יבקר את המבקר? לאיש יש אספירציות פוליטיות, ויכול להיות שעכשיו, כשראה באיזו קלות הם משנים למענו חוק יסוד, הוא גם יאמין שהם מסוגלים להפוך אותו לנשיא. מי יודע.
העובדות הן שבכל מקום שהתעורר חשד כלשהו הקשור לאהוד ברק או אנשיו, חיפפו המבקר ופקידיו את החקירה, הזניחו אותה כליל או טייחו אותה או פשוט לא התאמצו. יש עשרות דוגמאות. היחיד שנכשל בפוליגרף היה יוני קורן, נכון, את זה לא יודע מי שלא קורא "מעריב".
זה לא מופיע בטיוטת המבקר, וגם לא יופיע בדוח. חלק גדול מההתקפות הפרועות שבוצעו על הרמטכ"ל המכהן בין השנים 2009 ל-2011 פשוט נעלם. אנשי המבקר מסתפקים בתכתובות עם לשכות ופקידים, כדי לסמן "וי" ולמחוק.
ועדיין, הם נתפסים בניירת שאיננה, במקום לבצע בדיקות פשוטות, לפעמים טלפון אחד קטן, ולגלות את האמת. לא, אני לא מטיל ספק ביושרו של מנדי. כן, אני מטיל ספק עצום במה שמתרחש מאחוריו, מצדדיו ומעליו של מנדי.
לא, אשכנזי לא צדיק. התנהלותו, בעיקר בשלבים הסופיים של המהומה, הייתה בעייתית. אם היה עומד מחר בראש מפלגה, סביר להניח שלא הייתי מצביע עבורו. אבל מצד שני, לא אשכנזי הוא זה שהתחיל. כמי שהיה שם, בתוך העניינים, בזמן אמת, אני יודע בוודאות מוחלטת שאשכנזי התגונן מול כוחות עדיפים בהרבה, מתוחכמים בהרבה, חסרי עכבות או גבולות.
הכוחות האלה יוצאים בשלום כבר שנות דור מכל התבשילים הבאושים שרקחו. צריך לבדוק את הפרשה הזו מחדש, ברזולוציות הנכונות, בסדר הנכון ומהזווית האובייקטיבית, ולא מטעמו של אף אחד.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
אקו"ם