מי חטף את העיתונאי הכורדי הפרו-ישראלי
שלושה שבועות חלפו מאז שמאוולוד אפאנד יצא לפגישה ולא חזר. האם היעלמותו המסתורית קשורה לאהדתו לישראל ואיך קשורה איראן?
כשלושה שבועות חלפו מאז שאפאנד נעלם. ב-8 ביוני הוא נסע מאירביל לסולימנייה עם חבר. בעשר וחצי בבוקר הוא אמר לחבר שהוא הולך לפגישה פרטית שתימשך שעה. החבר חיכה לו עד חצות. אפאנד לא נראה באופק. "אני הייתי עורך תורן בלילה. כשהבנתי שאפאנד נעלם התקשרתי למשטרה ולממשלה הכורדית", משחזר עומאר.
"כל הלילה ניסינו להתקשר אליו. הוא לא ענה. למחרת בשש וחצי בבוקר הצלחתי לתפוס אותו. הוא אמר שהוא נמצא בסולימנייה והוא יהיה עסוק במשך כמה ימים. יש לנו מילה סודית שמביעה סכנה, אבל אפאנד לא אמר אותה. הבנתי שהכל בסדר איתו ושבעוד כמה ימים הוא יחזור למערכת. אבל מאז לא ראינו אותו. כשהתקשרנו לטלפון הנייד שלו אחרי כמה ימים ענתה אישה בפרסית, ומאז הטלפון מנותק".
מדוע אתה סבור שאיראן קשורה לחטיפה של אפאנד?
"האיראנים מתנכלים לנו בשנה האחרונה. האקרים איראנים פגעו באתר האינטרנט שלנו, מאיימים על חיינו. איראן היא בעיה גדולה ומקור לטרור באזור הזה. האיראנים פתחו באירביל חברה מסחרית גדולה שלמעשה מבצעת פעולות מודיעין. שגריר איראן בעיראק ביקר בכורדיסטן ודרש מהממשלה שלנו שתפסיק לשתף פעולה עם ישראל. כולנו פה פוחדים מהם".
כמאה עיתונאים ואקטיביסטים כורדים בחבל כורדיסטן שבעיראק פתחו במאבק לפענוח התעלומה. "אנחנו חוששים מהגרוע מכל", נכתב באתר האינטרנט של הארגון הצרפתי "עיתונאים ללא גבולות". עיתונים בכורדיסטן מעלים השערות שונות על נסיבות ההיעלמות.
כך או כך, הסיפור הזה מגלם בתוכו את המזרח התיכון על שלל סכסוכיו. גיבור הפרשה הוא לאו דווקא אפאנד, העורך הצעיר, אלא דאוד בגיסטני, מייסד המגזין "ישראלכורד", הרפתקן חובב נשים, אב ל-29 ילדים, דמות צבעונית שכמו נלקחה מסיפורי אלף לילה ולילה. בגיסטני הקים את המגזין "ישראל-כורד" לפני כחמש שנים בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
"הוא סיפר לי שהוא מתעניין בישראל בגלל שסבתא שלו יהודייה", אומר פרופ' שמואל מורה מהאוניברסיטה העברית בירושלים שהתיידד עם בגיסטני ואירח אותו
" קשה לייסד מיזם כזה", כתב בגיסטני בגיליון הראשון. "זה נחשב לטאבו בעיני אויבי ישראל, אויבי הכורדים והיהודים". בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית זמן קצר אחרי שהגיליון הראשון יצא לאור, עורר בגיסטני סערה כשדיבר על תוכנית הטרנספר שלו שתציל את המזרח התיכון.
"מטרת הירחון שלי היא לפתור את הסכסוך הישר אלי-פלסטיני על ידי שכנוע 150 אלף יהודי כורדיסטן החיים בישראל לשוב לכורדיסטן העיראקית", הצהיר . "אם מיליון וחצי יהודי ערב, וביניהם יהודי כורדיסטן, יחזרו לבתיהם בארצות ערב, יתפנה מקום לפלסטינים".
השערים של המגזין היו פרובוקטיביים לפחות כמו ההצהרות של בגיסטני. על אחד השערים צולמה אישה צעירה עטופה בדגל ישראל, על שער אחר נראתה יפהפייה כורדית לבושה במדי צה"ל. פוליטיקאים ישראלים התראיינו בחפץ לב למגזין הכורדי.
בין השאר אפשר היה למצוא במגזין את ציפי לבני בראיון ובצילום מחמיא לשער המגזין, כתבת פרופיל על צבי בר, ראש עיריית רמת גן שהוריו נולדו בכורדיסטן, תצלום של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין לוחץ את ידו של בגיסטני ועוד.
חלק גדול מהכתבות נוצרו במוחו הפורה של העורך אפאנד, 28, יליד כורדיסטן האיראנית, בן למשפחה שמקורותיה כור דיים-איראניים-יהודיים.
"אפאנד רצה שאביא לו כתבות מההווי של הכורדים בארץ וסיפורים על כל מי שקשור לכורדים", אומר דינו דניאל מעפולה שעבד עבור "ישראלכורד". "הוא היה עורך טוב, אדם מלומד, הוא החזיק את המגזין, כולם העריכו אותו למרות שהוא לא שילם טוב ולפעמים אפילו לא שילם בכלל. עד היום הם חייבים לי כסף. הם אומרים שאין להם תקציב. אני לא מבין למה הוא נסע לסולימנייה. הזהירו אותו שהמקום מסוכן. אני הייתי באירביל כמה פעמים אבל נזהרתי לא להתקרב לגבול עם איראן שנחשב מסוכן מאוד".
בביקורו האחרון בארץ, לפני כחצי שנה, נפגש בגיסטני עם פרופ' בנג' ו. "הקמת העיתון הייתה העזה מאוד גדולה", היא אומרת. "הם ידעו שהם לוקחים סיכון, והיו להם הטרדות במשך הזמן. אני לא יודעת מה קרה עם אפאנד, אני לא בטוחה שהוא נחטף בכלל או שהוא נחטף על ידי האיראנים, אבל מספיק שכורדי, לא דווקא איראני, לא אוהב את מה שהם עושים, וכבר הם עלולים להיות במצב של סכנה".
בכורדיסטן יש מי שבטוחים שישראל עומדת מאחורי המגזין ולכן כועסים עליו.
"אני בטוחה שישראל לא קשורה למגזין הזה. אם ישראל הייתה מממנת את המגזין, סביר להניח שהיינו עושים את זה בשקט. בגיסטני לא פעל בשקט. בהתחלה הוא הפיץ את העיתונים בדוכנים ורק אחרי ששרפו לו עיתונים הוא עבר להפצה דיסקרטית יותר".
"אמרתי לו הרבה פעמים שאדם עם שכל מיושב לא יעשה דברים כאלה, אבל הוא היה נחוש להמשיך ולקיים את המגזין. הוא אמר שהוא מאמין שהקשר בין ישראל לכורדים הוא קשר אמיתי שחשוב לשני הצדדים".
הקשרים בין ישראל לכורדים התחילו בשנות השישים, כשישראל סיפקה ציוד ביטחוני לכורדים. אליעזר צפריר, מי שהיה ראש משלחת המוסד האחרון בכורדיסטן, מספר כי "בעשר שנותינו שם שרר סיפור אהבה בין שני העמים. גם היום הקשרים בינינו לבין הכורדים חשובים. יש במזרח התיכון 25 מיליון כורדים במדינות שונות. זה עם שעדיין לא אמר את המילה האחרונה".
על פי מקורות זרים, הקשרים בין ישראל לכורדיסטן נמשכים גם היום. עזים חוסייני, הקונסול האיראני באירביל, אמר לאחרונה ל"סאפיל", שבועון כורדי, ששלטונות הביטחון האיראניים מצאו הוכחות להימצאותם של ישראלים בכורדיסטן שעובדים בשמות בדויים ופועלים נגד איראן.
בשנה האחרונה חזר בגיסטני ואמר שהאיראנים דורשים ממנו לסגור את המגזין הפרו-ישראלי. בפברואר 2010 התנפלו עליו 11 גברים בבר בעיר סמוכה לאירביל.
ערוץ החדשות האיראני "פרס טי-וי" הודיע שבגיסטני הוא מרגל ישראלי שיכור שמסייע לסוכנים ישראלים בכורדיסטן העיראקית.
בגיסטני, 64, איש עסקים בתחום הנפט, נשוי ארבע פעמים, היה חייל בפשמרגה, המיליציה של מולה ברזאני בשנות השבעים. לטענתו הוא אף ישב בכלא הסורי באותו תא שבו הוחזק אלי כהן. לפני כחצי שנה הגיע לארץ וסיפר לנדיה כהן, אלמנתו של אלי כהן, שמצא על קיר התא כתובת בכתב ידו של אלי כהן: "אם יש בי צער זה על מה שלא עשיתי ולא יכולתי לעשות".
נדיה כהן אומרת שהפגישה הייתה מרגשת. "בהתחלה חשבתי שכל הסיפור מצוץ מהאצבע ובכל זאת החלטתי להיפגש איתו. היום אני מבינה שהוא אמין מאוד. הוא לא ניסה לעשות לעצמו הון מהסיפור. הוא סיפר על זה כבדרך אגב למישהו והיה מאוד מופתע כשהגיעו עיתונאים וצלמים לפגישה. הוא סיפר לי איך נראה התא בכלא, מה אוכלים שם, איך ישנים. רעדתי כולי. היה הרבה כאב. הכל התעורר מחדש".
פרופ' מורה, שהפגיש את בגיסטני עם נדיה כהן, ניסה לקדם יוזמות משותפות בין גורמים ישראליים לבגיסטני. לדבריו, "חשבנו להקים קתדרה ללימודים כורדיים באוניברסיטה העברית, אבל הבנו שאם יגיע כסף מעיראק לישראל זה לא ייראה כשר, והנושא ירד מהפרק. הפגשתי אותו גם עם אנשים בכירים במשרד החוץ. הוא רצה שישראל תתמוך במגזין שלו תמיכה פוליטית ולא דווקא כלכלית".
זמן קצר לפני שאפאנד נעלם בגיסטני עזב את אירביל. "הוא חולה ונסע לטורקיה כדי להתרפא", אומר עומאר. בהודעה שפרסם בגיסטני לפני כמה ימים הוא אמר שלמודיעין האיראני יש בסיס קבוע בסולימנייה. יכול להיות שהם חטפו את אפאנד.
מכריו בישראל מנסים להבין אם היעלמותו של בגיסטני קשורה להיעלמות של אפאנד. "הוא נהג להתקשר אלי כל יום ולדבר איתי במשך שעה", אומר פרופ' מורה, "כבר שבועיים לא דיברנו. התקשרתי לאפאנד זמן קצר לפני שנחטף ושאלתי אותו מה קורה עם דאוד, הוא אמר לי שהכל בסדר ופתאום לא רק שבגיסטני נעלם גם אפאנד נחטף".
שגיא גאנג', סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון ומכר של בגיסטני, אומר כי "בשבילי זאת הייתה הפתעה שהוא נסע לטורקיה. לא דיברתי איתו כמה שבועות. אני מקווה שהוא בטוח.
בחודשים האחרונים העיתון "ישראלכורד" הפסיק לצאת לאור בגלל קשיים תקציביים אבל פרח במהדורת האינטרנט. האתר, שהופל על ידי האקרים, ייבנה מחדש בקרוב, כך מבטיח עומאר. באופן רשמי השלטונות תמכו ב"ישראל-כורד". כשאתר האינטרנט הידוע "רודאוו" פנה למשטרת אירביל ושאל מה עושה המשטרה כדי למצוא את אפאנד, סירבו במשטרה להגיב.
"קיבלתי כמה מיילים מכורדים באירופה. כולם עוקבים בדאגה אחרי בגיסטני ואפאנד", אומר פרופ' מורה. "יש הרבה שמועות על בגיסטני, אבל גם אם הוא היה הרפתקן, מה שקורה עכשיו לו, לעורך שלו ולעיתון לא מגיע לו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם