למה אני נלחמת עבור הילדה איג'יי?
המאבק שלי הוא כי מעצר ברוטאלי של ילדה בת שש וחצי וכליאתה הפכו לדבר שבשגרה. כי גם אם תומכים בגירוש, לא ייתכן שזו הדרך שבה זה נעשה

אני נלחמת למען איג'יי כי היא ו-400 חבריה שמתחנכים במערכת החינוך הישראלית, נולדו במדינה בתקופה שבה אפשרו לילדי עובדים זרים להישאר פה ולחיות במדינה יחד עם אמותיהם. אז גם אם מחליטים על מדיניות אחרת, לא ניתן להעניש רטרואקטיבית את אותם ילדים שהשתלבו בחברה שלנו כי אנחנו בעצמנו אפשרנו זאת.
אני נלחמת למען איג'יי כי 400 ילדים הם לא איום על המדינה. הצביון היהודי של אלי ישי עליו הוא מעניין כביכול להגן, מורכב רק ממספרים ודמוגרפיה. אני דווקא למדתי שצביון יהודי
אני נלחמת למען איג'יי כי ארצי שינתה את פניה. כי מעצר ברוטאלי של ילדה וכליאתה הפכו לדבר שבשגרה. כי גם אם תומכים בגירוש, לא ייתכן שזו הדרך שבה זה נעשה. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שמעצר וכליאת ילדים היא ברירת המחדל. כמו שלא השכלנו ללמוד כיצד מגבשים מדיניות הגירה דומה לזו שבארצות המערב, גם לא השכלנו ללמוד כיצד מעודדים עזיבה מרצון ונמנעים מהשמת ילדים בכלא.
אני נלחמת למען איג'יי כי על מדינת ישראל לקבל החלטה פשוטה ובסיסית - האם היא רוצה להמשיך ולהביא כל כך הרבה עובדים זרים לתחומה? אם התשובה היא לא, על אלי ישי להכריז על מדיניות שמיים סגורים, לעודד תעסוקת ישראלים בתחומים בהם מעסיקים מגרים, ולהפסיק ולהביא מהגרים דרך חברות כח אדם פרטיות שמעוניינות בהבאה מאסיבית של עובדים עבור רווח כלכלי.
אבל אם התשובה היא כן, על מדינת ישראל להבין כי בהבאה מסיבית של עובדים זרים, במיוחד עובדות סיעוד שיכולות לעבוד באופן חוקי במדינה כל עוד המעסיק מעוניין בכך - יש מחיר אנושי לשלם. והמחיר הזה הוא שייקבעו קריטריונים ברורים בחוק לאחר כמה שנים ואילו אנשים יוכלו לרכוש מעמד במדינה. אם אנחנו לא מוכנים לשלם את המחיר עלינו להפסיק מיידית את הבאת העובדים. כי אנחנו מביאים לכאן בני אדם, לא חפצים.
הכותבת היא מנכ"ל ארגון ילדים ישראלים