מהפכה במקדונלד'ס? אין באמת הבדל בין עוף לבקר
ענקית המזון הצהירה כי תעודד צרכנים לעבור לעוף. אבל מבחינה בריאותית ומבחינת זלילת וזיהום משאבי הסביבה המתכלים - ההבדל בין העוף לבקר בטל בשישים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
הצהרה זו משתלבת במאמצי הרשת לצבוע את עצמה בירוק ולהרחיק את עצמה מזיהויה עם ג'אנק פוד. ובאמת, לא כל יום מודה אחת מרשתות הבשר הגדולות בעולם, במשתמע, בנזקים הבריאותיים שנגרמים מצריכת מוצר הדגל שלה.
נראה שהרשת נדחקה לעמדה זו לאחר התרחבות הידע התזונתי בעשור האחרון, והוכחת קשר מובהק בין צריכת בשר אדום לבין תמותה בטרם עת ממחלות לב ומסרטן. אך האם אכילת עופות עדיפה על אכילת יונקים מבחינה בריאותית, סביבתית או מוסרית?
◄להגדיל לירוק? המסע הסביבתי של מקדונלד'ס
◄בגלל הפגיעה בתרנגולות: מקדונלד'ס החליפה ספק
◄התוכנית של מקדונלד'ס: להיות חברת המזון הכי ירוקה
◄הטוויטר הוא עירום: הציוצים הכושלים של מקדונלד'ס
יש הטוענים שבשר עוף הוא בשר רזה, לפחות אם מסירים ממנו את העור. אולם בפועל חלק משמעותי מהשומן אינו מצוי בעור אלא מצטבר באברי הגוף. עקב חוסר יכולתם של התרנגולים להתנועע בלולים הצפופים הם משמינים במהירות, וגם שריריהם מתמלאים בשומן.
עם הגברת תיעוש הלולים, בשר העוף הולך ונעשה שמן יותר. מסקירת הרכב העוף שפרסמה אוניברסיטת קיימברידג' עולה שכמות השומן בעוף עלתה במאות אחוזים ב-40 השנים האחרונות, מ-8% שומן ב-1970 לשיעור עצום של 22%-23% שומן ב-2004. החוקרים מציינים זאת כאחד הגורמים המשוערים לעליה הגבוהה בהיקף ההשמנה.
במחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition, מהמחקרים הגדולים והחשובים בתחום הקשר בין בריאות לתזונה והרגלי חיים, שבדק לא פחות מ-411 אלף משתתפים לאורך שמונה וחצי שנים, נמצא שיעור מוגבר של לימופמה בקרב מי שצרכו כמות גבוהה של בשר עופות. החוקרים מתלבטים אם לשייך סרטן זה לווירוסים מסרטנים שבעוף, לרעלנים דיוקסינים שהוא מכיל או לשיירי אנטיביוטיקה.
לא רק וירוסים מסרטנים יש בבשר עוף אלא גם שלל חומרים מסרטנים אחרים (קרצינוגנים), ונמצאה עלייה בכמות קרצינוגנים אלה בשתן לאחר אכילת חזה עוף מטוגן (כלומר, חומרים אלה עברו במחזור הדם). במחקר אחר נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין סרטן שלפוחית השתן לבין צריכת בשר עוף ללא עור. הסיכון לתחלואה בסרטן מסוג זה בלבד עלה ב-50% בקרב הנבדקים שצרכו חמש מנות עוף
על-פי דוח השירותים הוטרינרים לשנת 2010, המעבדה להיגיינה של מזון מהחי מצאה חיידקי סלמונלה ב-31.2% מדגימות העופות לבשר. למעשה, נכתב בדוח כי מתוך כמעט 8,000 דגימות רק 10% לא היו נגועות בחיידק כלשהו (!) ו-85% מהדגימות היו נגועות ב-E-coli (חיידק שמצוי באופן טבעי במערכת העיכול בלבד). במשקים תעשייתיים העופות מתבוססים בצואתם, וכתוצאה מכך כל גופם מכוסה בחיידקים הללו. צריכת בשר עופות כרוכה למעשה בצריכת שיירי צואת עופות.
מחקרים מצאו כי 97% מחיידקי ה-E-coli שבודדו מעופות חולים היו עמידים לסוג כלשהו של אנטיביוטיקה ו-87% היו עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה. חיידקי ה-E-coli השכיחים בעופות נמצאו כמחוללי דלקות בדרכי השתן וזיהומים אחרים. כ-4,000 אנשים מתים מדי שנה בישראל מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, והמספר מצוי בעלייה מתמדת. 80% מהאנטיביוטיקה בעולם משמשת כדי לזרז גדילה ולהחזיק בחיים מיליארדי עופות בתנאי צפיפות והיגיינה קשים. לולים הם מעבדות ענק לפיתוח חיידקים עמידים קטלניים.
לפני שנה חשף ערוץ 2 דוח של הוועדה לשאריות כימיות במזון בשירותים הווטרינריים, ולפיו 17% מכבדי העופות שנדגמו מכילים קדמיום (מתכת רעילה ומסרטנת) בכמות החורגת מהטווח המותר. כמה שנים קודם לכן נחשף בדוח מבקר המדינה כי עופות הולעטו בזרז גדילה שהכיל ארסן (רעל מסרטן נוסף). גם כיום נעשה שימוש בזרזי גדילה המכילים רעלנים מסוגים שונים באישור משרד החקלאות, חרף התנגדות משרד הבריאות.
משקי העופות מקבלים תשומת-לב פחותה יחסית בהקשר סביבתי, על רקע הנזק המוכר יותר של ניצול בקר. עם זאת, גם משקי העופות גורמים נזק סביבתי עצום. למשל, לפי האתר water footprint, בייצור ק"ג אחד של בשר עופות מושקעים בממוצע 3,900 ליטרים מים, לעומת 1,300 ליטרים שהושקעו בקילוגרם אחד של חיטה.
מדד אחר, שפרסם משרד החקלאות הבריטי, הוא פליטת גזים עם פוטנציאל לגרימת אפקט החממה, לפי מדד שווה-ערך ל-פחמן דו חמצני: קילוגרם בשר עופות אחראי לפליטת 4.6 קילוגרם פחמן דו חמצני, ואילו קילוגרם חיטה ללחם – 0.8 קילוגרם פחמן דו חמצני בלבד.
בתחום האטרופיקציה (תהליך המוביל למחסור בחמצן ולמות רוב הצומח והחי במאגרי מים) תעשיות העופות מזהמות פי 20 בערך מגידול חיטה. וכשמדובר בעלייה בחומציות המים – ההפרש עולה עד פי מאה בערך בין תעשיות העופות לבין גידול חיטה (הנתונים דומים גם בגידולי דגנים וקטניות אחרים, ונמוכים משמעותית בגידולי מרבית הפירות והירקות).
ביולי 2011 פרסם הארגון הסביבתי האמריקאי "Pew Environment Group" דוח הסוקר את זיהום הקרקע והמים על-ידי פסולת מתעשיית בשר-העוף בארצות הברית. לפי הדוח מכילה פסולת העופות ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מזהמים אפילו ביחס לפסולת משקי בקר. משרד החקלאות האמריקאי מצא שכ-60% מעודפי החנקן וכ-61% מעודפי הזרחן בקרקע מקורם בפסולת מתעשיית העופות.
כבר כיום אחראית מקדונלד'ס להרג עופות רבים לאין שיעור יותר מאשר פרות. הסיבה לכך היא ההבדל בין משקל גופה של תרנגולת למשקלו של עגל מפוטם. במילים אחרות – כדי להכין אותו מספר ארוחות מבשר עוף או בקר – צריך להרוג הרבה יותר עופות.
גם הסבל של העופות בדרכם לצלחת גדול בהרבה מזה של העגלים. אפרוחים הפכו עם השנים למרכיב הזול ביותר בתעשיית העופות (ביחס לחשמל, מזון, שטח, ציוד, תרופות, וכו') ולכן משתלם בכל שלבי הגידול הראשונים (במדגרה ובלול) לסלק ולהפקיר לגסיסה אטית את האפרוחים החלשים והפגועים יותר, שסיכוייהם לשרוד עד השחיטה נמוכים יותר (ועלולים "סתם לבזבז" מזון ותרופות יקרים).
עופות הם גם בעלי החיים שעברו את השינויים הגנטיים הקיצוניים ביותר במטרה להתאים את גופם לדרישות השוק: משקל החזה הוכפל בשל הביקוש ל"שניצל", והעצמות שנותרו אפרוחיות בקושי נושאות את משקל הגוף הגדל במהירות. לכן סובלים כמעט כל התרנגולים בתעשיית הבשר מנכות ברמה כלשהי ומכאבים ברגליהם (עצמותיהם הרכות מתעקמות בגדילתן לתוך הבשר). וזה רק על קצה המזלג.
בידי מקדונלד'ס, כתאגיד רב לאומי עתיר משאבים, יש אפשרות להוביל שינוי אמיתי במדיניותו, למנוע את הרס גופם של לקוחותיו כמו גם של החיות שהוא שוחט, ולצמצם מאוד את הרס הסביבה שהוא גורם.
בהשקעה של פרומיל מתקציב הפרסום השנתי שלה, יכולה הרשת לפתח ולעודד ארוחות המבוססות על מרכיבים צמחיים שיהיו לא פחות טעימות, אך בריאות בהרבה לנו ולסביבתנו. בשר עופות אינו באמת אלטרנטיבה לבשר בקר. הדגשים אמנם מעט שונים, אך השורה התחתונה מבחינה בריאותית ומבחינת זלילת וזיהום משאבי הסביבה המתכלים – דומה מאוד.
כדי להיות ירוקה באמת, ולא רק לצבוע את עצמה בירוק, מקדונלד'ס צריכה להרחיב בהתמדה את מגוון המזונות הצמחיים שהיא מציעה ללקוחותיה ולהיגמל מההתמכרות ההרסנית לצריכה יומיומית של בשר, מכל סוגי החיות.
לסקירה מפורטת (כולל הפניה למקורות) על סיכונים בריאותיים בבשר עוף. מידע נוסף על תזונה נכונה באתר הצמחונות הישראלי
.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם