פרשנות: מה יוצא לנו מהחלקיק האלוהי?
כשניוטון פיתח את משוואות המכניקה שמאפשרת לנו לטוס במטוסים, הוא בסך הכל היה סקרן ולא חשב על משמעויות מעשיות. גם התגלית המדעית החדשה תביא תועלת, אם בכלל, רק בעוד עשרות או מאות שנים
אמנם לא נוכל ללכת עם זה למכולת וגם לא לפתח אפליקציית פייסבוק, לא נוכל לפתור את הרעב העולמי, להמציא תרופה לסרטן, לחתום על הסכם שלום עולמי – וסביר להניח שזה אפילו לא יעזור לנו לישון יותר טוב בלילה. אבל זה כן יספק את יצר הסקרנות.
> המדענים חוגגים: ראיות לקיומו של "החלקיק האלוהי"
עשרות שנים ומיליארדי דולרים בוזבזו על הקונסטרוקציה המפלצתית הזו, מאיץ החלקיקים הגדול, רק כדי שבסופו של דבר נוכל לגרד בפדחת ולהגיד "אהה, אז ככה זה עובד. ככה עובד היקום". אבל אפשר להתעודד מכך שגם אם עכשיו אנחנו עוד לא רואים את זה, ישנו סיכוי גבוה שהתגלית כן תניב ערך כלכלי בעתיד.
כשג'יימס קלארק מקסוול, גוסטב קירכהוף ומייקל פאראדי פיתחו, כל אחד בזמנו, את תורת האלקטרומגנטיות הם לא דמיינו איך בעתיד היא תניח את אבן היסוד לשגשוג תעשיית האלקטרוניקה; הם לא דמיינו שמיליוני אנשים ברחבי העולם יוכלו בעקבות זאת להשתמש במחשבים, טלפונים נייחים וניידים, מכונות קפה, טלוויזיות, אייפדים ועוד. הם בסך הכל רצו להבין למה נוצרים ברקים בשמיים ולמה יש חשמל סטטי בשיער כשמסתרקים ביום סתווי.
ניוטון, אשר פיתח את משוואות המכניקה המאפשרת לנו לטוס במטוסים ולשלוח חלליות וטילים, בסך הכל היה ילד להורים חקלאים, המוקף בטבע. עניין אותו לדעת למה התפוחים מהעץ נופלים למטה ולא למעלה. הוא בוודאי לא חשב על תועלת כלכלית - הוא סתם היה סקרן.
כשמדענים מסתכלים על משוואות, הם לא רואים שם רק גיבוב של מספרים וסמלים, הם רואים ציור. וכמו באמנות, לציור הזה יכולות להיות הרמוניות, צבעים, צורות ויחסים. ובדיוק כמו באמנות, המדענים נהנים מציורים יפים ואלגנטיים, גם אם לאף אחד עדיין לא ברור איך אפשר לעשות מזה כסף.
אחרי הכל, המדע אינו מתקדם באופן לינארי. במדע לא בונים נדבך על פני נדבך, ולכן הוא מצריך את כל כושר היצירתיות שיכול המדען לגייס. כאשר מתגלה תיאוריה מדעית חדשה, זה אומר שכל התיאוריות שהיו לפני כן הן פסולות, לא מדויקות. אפשר לזרוק את התיאוריות האלו לפח – ביחד עם כל המחקרים, החוקרים והכלים ששימשו את דור התיאוריות הקודמות.
במידה מסוימת המדענים הם כמו מגלי ארצות של העולם הישן – הם יוצאים אל הים הגדול בלי לדעת מה ניצב בפניהם. יתכן שהם יגלו יבשה חדשה ויזכו בתהילת עולם, ויתכן שהכל יתברר כבזבוז זמן וכסף כי הם לא ימצאו דבר, אבל העולם צריך תעוזה כזו, כי היא זו שמובילה את הקדמה ועשוי להוליך אותנו אל מחוזות עליהם לא חלמנו.
ייתכן שעוד כמה עשרות שנים אנחנו, או הילדים שלנו, נוכל לטוס לחופשות במימדים מקבילים, להירפא מסרטן על ידי כדור דמוי אקמול ולתקשר אחד עם השני בטלפתיה, אי אפשר לדעת מה יוליד המחר. נותר רק לקוות שהבאזז התקשורתי סביב התגלית החדשה מג'נבה לא ידעך, כי הוא עשוי להוביל את דור העתיד לבחור במדע ובחיי מחקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם