שוב שכחו את הנשים?

נשים מופלות לטובה בנושא הגיוס, והן פרזיטיות לא פחות מהחרדים ומהערבים. עליהן לשרת שלוש שנים בצה"ל – בלי קשר לדתן או אמונתן

אמיר חצרוני | 4/7/2012 20:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מוועדת פלסנר, שבינתיים התפרקה, ומהויכוח הציבורי על אודות השוויון בנטל מודר המיעוט הגדול ביותר (שהוא בעצם רוב מספרי) שמופלה לטובה. אלו כמובן הנשים. בעוד גבר יהודי חילוני נדרש לשרת שלוש שנים, אישה יוצאת ידי  חובתה בשירות של שנתיים. הגבר נאלץ ללבוש מדים ולצאת למסע הישרדות בתנאי שדה, בעוד האישה יכולה להמיר את מדי החאקי בבגדים אזרחיים ולעשות את השנתיים שלה במחוזות אקזוטיים כמו הקהילה היהודית של סידני או הקונסוליה הישראלית בסן-פרנסיסקו.

עוד על סערת הגיוס:
- נתניהו: אגיש הצעת חוק לשירות חרדים וערבים
- פרסום ראשון: פגישה בין פרס לנציגי החרדים
- מופז באולטימטום לנתניהו: קבל החלטה תוך ימים

אישה יהודיה שמצהירה כי היא דתייה או שטעמים מוסריים מונעים ממנה לשרת – מקבלת פטור מלא משירות, ומצטרפת לעשרות אלפי נשות המיעוטים (דרוזיות, בדוויות, מוסלמיות וכן הלאה) שבין אם הן דתיות ובין אם לאו, גם אם הן פציפיסטיות וגם אם הן תומכות בפיגועי התאבדות – מקבלות פטור מהצבא ששומר על חייהן.

נתעלם לרגע מהשאלה עד כמה צריך להתחשב באמונה דתית כסיבה לפטור משירות צבאי (לזכותם של תלמידי הישיבות שמקבלים פטור, יש לומר שבניגוד לבנות הדתיות הם לפחות מבלים את זמנם בלימוד תורה), ומה המשקל שיש לייחס לפציפיזם (התשובה ההוגנת ביותר תהיה שכל מי שמגדירים את עצמם כפציפיסטים יתחייבו שלא לקרוא למשטרה במקרה של שוד ולא יצפו לקבל טיפול רפואי אם ייפלו קורבן לפיגוע טרור - שהרי לתפיסתם המזה"ת מלא מפה לפה בחובבי שלום ורק צה"ל מפר את השלווה). ללא שאלות אלו, אנו נותרים עם התהייה מדוע יש צורך בדין גיוס שונה בין גברים לנשים.
עונש, לא פרס

למרבה הפרדוקס, האפליה לטובה של נשים נתפסה בעבר דווקא כאפליה לרעה. כאשר נחקק חוק שירות הביטחון בשנת 1949, האפשרות להקדיש שלוש שנים מהחיים לטובת המדינה במשכורת אפסית נחשבה לפרס שראוי לתת רק לגברים, שהיו אז המין החזק וחוקקו את החוק. הם תפסו את הנשים הישראליות כרכרוכיות מכדי לתפקד כחיילות קרביות גאות.

בששים השנים שחלפו מאז, התפקחנו והבנו שהשירות הצבאי הוא לא פרס ולא גאווה אלא עונש שאינו שונה מהותית ממס, רק שבמקום לקחת כסף המדינה גוזלת מאנשים צעירים זמן (ולא מעט זמן) - שיכול היה להיות מוקדש לפיתוח קריירה, עשיית כסף, או סתם בילויים בארץ ובחו"ל. מסים צריכים לחול במידה שווה על כל אזרח: יהודים כערבים, דתיים כחילוניים, וגם גברים כנשים.

הלובי הפמיניסטי-רדיקלי מתנגד לשירות חובה שווה באורכו לנשים ולגברים, כשם שהוא מתנגד לשוויון בגיל היציאה לפנסיה לנשים ולגברים או לביטול החוק שקובע שרק גבר יכול להיות מחויב בתשלום מזונות

לגרושתו (גם האם הגרושה מרוויחה יותר מבעלה לשעבר). ההתנגדות הזו איננה מפתיעה, מאחר וכל מיעוט שנהנה מזכויות יתר – גם אם זכה בהן מן ההפקר – לא יוותר עליהן מרצונו.

עמדתן של הפמיניסטיות רציונלית ממש כמו עמדתם של החרדים שמסרבים לוותר על הפטור לתלמידי ישובה, או עמדתם של הערבים שמסרבים לוותר על הפטור לבני עמם. שלוש הקבוצות הפרזיטיות הללו עושות חזית אחת נגד מיעוט גברי חילוני יהודי שנושא בנטל.

מאידך, מפתיע ומאכזב שלא קם לובי גברי שדורש גיוס חובה לשירות מלא ביחידות קרביות גם לנשים (ולא רק לחרדים או ערבים). ייתכן שהגברים הישראלים אביריים מדי ועדינים מכדי לדרוש דבר כזה. ייתכן שהם סבורים כי אם יחידות החי"ר, השריון והתותחנים יתמלאו בנשים איכותיות, הדבר יקרא תיגר על גבריותם. כך או אחרת, כגבר אני לוקח על עצמי את הסיכון שאחשב כאנטי-ג'נטלמן, ואני קורא מכאן לגיוס חובה של נשים לשירות מלא בצה"ל – בלי קשר לדתן או אמונתן. 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר חצרוני

צילום: .

פרופ' אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הדעות המפורסמות הן דעותיו האישיות בלבד

לכל הטורים של אמיר חצרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים