הסדר טיעון לאורי בלאו: ירצה ארבעה חודשי עבודות שירות
הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד עיתונאי "הארץ" במסגרת הסדר טיעון. בלאו נאשם בעבירות של החזקת ידיעות סודיות מבלי כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ולאחר שיודה בהן ירצה ארבעה חודשי מאסר שיומרו בעבודות שירות
כתבות נוספות:
- אורי בלאו יעמוד לדין על החזקת ידיעות סודיות
- פרשנים צבאיים: העמדתו לדין של בלאו היא חציית קו אדום
- ענת קם נידונה לארבע וחצי שנות מאסר בפועל
העיתונאי אורי בלאו מגיע להחקירה במטה היאחב''ל בלוד. צילום ארכיון: יוסי אלוני
על פי כתב האישום, בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי ענת קם, והפר את חובתו – ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה – לחדול מלהחזיק בהם.
"הוא עשה זאת גם במקום שיכול היה ללא קושי למנוע את הנזק הביטחוני למדינת ישראל, גם מבלי לפגוע במקורותיו", אומרים בפרקליטות.
עוד נכתב כי פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים, כפי שעולה מחוות דעת מקצועיות של גורמים מוסמכים שאף הוצגו במשפטה של ענת קם, היה עצום. "חשיפתם, או הגעתם האפשרית של המסמכים לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל.
תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים, הערכות מצב, יעדים שונים של צה"ל וכדומה".
מסמכים אלו, מדגישים בפרקליטות, "הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה". היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה ש"בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין 'איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב' – אין דבר וחצי דבר".
נמלט ללונדון בחסות "הארץ"
הפרשה החלה בעקבות שורת כתבות שפרסם בלאו בעיתון "הארץ", אז התחוור לגורמי הביטחון כי בלאו מחזיק בידיו מסמכים מסווגים. בתחילה, לא היה ברור מה מקור המסמכים ששימשו את בלאו, אך התגבש חשד שבידי בלאו מסמכים מסווגים נוספים שהחזקתם בידי מי שאינו מוסמך עלולה לפגוע בביטחון המדינה. לכן דרש השב"כ מבלאו להחזיר את כלל המסמכים המסווגים שברשותו.
בעקבות הסכם שנחתם בין המדינה לבלאו, ובין היתר הקנה לו חסינות מפני העמדה לדין ביחס למסמכים שימסור, מסר בלאו לשב"כ 50 מסמכים מסווגים ונתן להם להבין שהחזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו. כעבור מספר חודשים, כשהתברר שענת קם היא המדליפה התבררה גם היקף הגניבה וכן התחוור שקם העבירה לבלאו
כ-1,800 מסמכים מתוך אלו שגנבה, ולא 50 כפי שחשבו בשב"כ, בעקבות מצג השווא שבלאו יצר לטענתם.
המדינה טענה כי בכך הפר בלאו את ההסכם ומסר רק חלק מהמסמכים, ובנוסף השאיר ברשותו העתקים מ-50 המסמכים שהחזיר לה. בלאו נדרש להתייצב לחקירה, אך נמלט ללונדון בחסות העיתון ובמשך חודשים ארוכים נמנע מלשוב לארץ ולהתייצב לחקירה.
בזמן שהותו בחו"ל השיבו פרקליטיו רק חלק מהמסמכים שקיבל מענת קם, ובמקביל המגעים עימו הביאו לחתימת הסכם נוסף שבו התחייב שוב להשיב את יתרת המסמכים, כאשר המדינה התחייבה שלא לעצור אותו עם שובו לישראל, אך הפעם לא הובטחה לו חסינות מהעמדה לדין. רק עם שובו לישראל באוקטובר 2010 השיב למדינה את יתרת המסמכים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם