עמלה ולמה

איזה סיכוי יש לשינוי כשאנחנו נותנים לבנקים לגבות מאיתנו עמלות הזויות? השיא החדש: קנס על העובדה שאין לי אוברדראפט. כן, קראתם נכון

גיא מרוז | 9/7/2012 5:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הגענו להפגנה קצת באיחור. התכוונו להגיע בזמן, אבל ישבנו בבית ובמשך כחצי שעה בהינו בדף מידע מהבנק שבישר לנו על עמלה שבה חויבה רעייתי בסך 24 שקל. על פניו, לא נורא. הורגלנו בעמלות איומות יותר, כגון 60 שקל על קבלת אישור שיש לנו חשבון בבנק או 170 שקל על העברת 1,000 שקל לחו"ל, ובכל זאת העמלה הצנועה הזו הכתה אותנו בתדהמה. אפילו אותנו.

- מוצ"ש: מאות צעדו למען צדק חברתי
- ובמקביל: רבבות הפגינו למען שוויון בנטל
- ומה הפתרון של גליה מאור למחאה החברתית?

"עמלת מט"י" קראו לה הערלים ואפילו טרחו והסבירו לנו בטלפון (יש לנו את המספר הסודי של הפקידה שעובד גם בשבת) על מה ולמה גבו הפעם 24 שקל. מתברר שאם, חס וחלילה, מותר לך להיות באוברדראפט ואתה באופן שערורייתי לא מנצל אותו ומרהיב עוז לעמוד ביתרת זכות בחשבון, אתה משלם עמלה רבעונית על החוצפה הזו. אני רוצה לחזור על המידע כי אין לי ספק שאתם חושבים שאני מטומטם ונפלה טעות: אם לא נכנסתם למינוס (שאותו מאשרים לכם בבנק ועליו גובים מאות שקלים בחודש), תשלמו קנס רבעוני של 24 שקל.

אגב, יש גם צ'ופר - על יתרת זכות רבעונית של כ-50 אלף שקל תקבלו 2.06 שקלים . כלומר, בחישוב גס של תלמיד בינוני בחשבון, אם תהיו אנשים חוסכים, אחראיים, כאלה שלא מסתבכים בחובות, זה יעלה לכם כ-22 שקל. למה? כי אנחנו מטומטמים, זה למה. אין איש בעולם שיוכל להסביר לאיש אחר שיש טיפת היגיון בדבר הזה. זה חמור יותר מהפתק שמאשר שיש לך חשבון בבנק. זה חמור יותר מריבית שערורייתית. זו באמת גניבה.

אולי מופז יוכל להסביר את זה, אבל אני לא בטוח. יש גבול גם למה שהאיש הזה מסוגל להסביר. אגב, היה עצוב לראות את מופז בהפגנה. מי שלא צעק עליו, קילל. מי שלא קילל, הביט בגועל. ומי שלא ראה איך רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר מנסה להיחלץ מהבושות, לא ראה פוליטיקה
ישראלית בהשתגעותה.
נחזור לעמלה ולהפגנה. עכשיו צריך ללכת למוזיאון ולצעוק יחד: "עם אחד גיוס אחד", "העם דורש חלוקה שווה בנטל", העם דורש שידברו אליו יפה וכל הדברים היפים האלה, וזה אחרי ששילמתי 24 שקל עמלה משום שלא לוויתי מהם כסף. מעניין כמה עמלה הייתי משלם אם לא הייתי בכלל מנהל שם חשבון, או חס וחלילה מסרב לקבל כרטיס אשראי. פחד אלוהים...

אז איזה סיכוי יש לשינוי אמיתי אם אנחנו נותנים את הלחי השנייה, את הכיס השלישי, את כל היד, את כל מה שאפשר לקחת, בלי להבין שצוחקים עלינו מאחורי הגב ובאותה הזדמנות מסובבים את הסכין? בסוף איחרנו קצת להפגנה, אבל היה משמח לראות כל כך הרבה אנשים צודקים במקום אחד.

כולם דיברו יפה, שרו יפה. כשדיוויד ברוזה עלה, חשבתי: איזה יופי, אבל למה דווקא הוא? מי הזמר שהכי מזוהה עם הצבא הישראלי? הייתה יפה ירקוני, אבל היא כידוע כבר נלחמת במקומות אחרים. יש גם את יהורם גאון שהופיע בהכי הרבה מלחמות, היה באנטבה וגם עשה קומזיץ עם רמטכ"ל אחד או שניים. תהיתי אם פנו אליו בכלל או לא חשבו על זה. אני לא יודע להגיד, אני מטומטם מדי, הרגע שילמתי עמלה על זה שלא לקחתי הלוואה. הערת סיום: יגאל עמיר יצא לטיול הראשון שלו עם אסירים אחרים. אז זהו, ככה זה נגמר. חבר, הוא בחצר.
בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים