היישוב הכי קטן: קיבוץ נירן עם 58 תושבים

בקיבוץ הקטן בבקעת הירדן הטמפרטורה מתקרבת ל-50 מעלות, יש רק אוטובוס אחד והפרנסה - בגדיד תמרים. התושבים, אגב, אופטימיים

יוסי אלי ויוסי גרינשטיין | 10/7/2012 7:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אין הרבה מקומות בעולם שבהם אנשים יכולים להגיד שאפשר להכניס את כל היישוב שבו הם גרים לאוטובוס אחד ולנסוע. בקיבוץ נירן, או בשמו הידוע יותר - נערן, משפט כזה הוא אמת לאמיתה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישוב הזה האוכלוסייה היא הקטנה ביותר בארץ - 58 תושבים בלבד.

כתבות נוספות:
- הבוקר: הכרעות דין בארבע מפרשות אולמרט
- נתניהו: הפלסטינים רוצים לחזור לחיפה ולת"א"
- מופז: קרובים להסכמות בנוגע לחוק השוויון בנטל
 
בקעת הירדן
בקעת הירדן צילום: יחסי ציבור

נירן שבבקעת הירדן אינו רק המקום הקטן ביותר בארץ, הוא גם החם ביותר, ובימים אלה ממש הטמפרטורה בצל מתנדנדת אי שם בין 40 ל-45 מעלות צלזיוס ויותר, מספיק בשביל להכין חביתה על מכסה המנוע או תא המטען של האוטו.

אבל הם לא צריכים את השמש והאוטו בשביל לבשל. מטבחים לא חסר שם. ברק וייס, חבר המשק, מסביר שהחברים מחולקים לשש קבוצות, ולכל אחת מהן מטבח וחדר אוכל משותף. "מעין מודל קיבוצי של קבוצות", הוא מסביר.

חברי המשק מתקיימים מתקציב משותף ועיקר עיסוקם בחקלאות במטעי התמרים של הקיבוץ. עבודה קשה, בתנאי מזג אוויר לא ידידותיים, אבל הפירות המתוקים שווים את המאמץ. זה מה שהם עושים במהלך השבוע, עד שמגיע יום שישי, ואז מקבלים את השבת בטקס חגיגי. החגיגה הגדולה באמת מגיעה פעם בשנה, בחג שבועות, אז מגיעים מאות אורחים מכל הארץ לגדיד התמרים וליום אחד מכפילים פי חמישה ויותר את אוכלוסיית המשק.
נקלעו למשבר כלכלי בשנות ה-80

פעילות חינוכית ומעורבות חברתית הן חלק חשוב מחיי החברים, ומבחינת בילויים במוצאי שבת בקיץ הם מסודרים. "ממלאים את כל תשעת כלי הרכב של הקיבוץ והולכים להפגנות המחאה כדי לדרוש צדק חברתי", מספר מזכיר המשק אורי הורן. מי שמעדיף תחבורה ציבורית יכול לנסוע בקו האוטובוס היחיד שעובר במקום, 961, בתדירות של אחד לחצי שעה.

שלא כמו בקיבוצים רבים אחרים, הם אינם מודאגים מהזדקנות החברים. "האוכלוסיה כאן צעירה

מאוד", אומר וייס. "הגיל הממוצע הוא 30. גרעיני נוער מגיעים אלינו מכל הארץ. הרבה צעירים, ויש גם ילדים".

הקיבוץ, השוכן לפתחו של ואדי עוג'א, נוסד בתחילת שנות ה-70 על ידי גרעין נח"ל. באותה תקופה התבסס המשק על מטעים ומפעל פלסטיק. ההתחלה הייתה מבטיחה והמשק שגשג, אולם בשנות ה-80 הגיע המשבר הכלכלי והקיבוץ נקלע לקשיים. החברים נאבקו בכל כוחם להיאחז במקום, אולם לבסוף נשברו ונטשו את המשק.

"הנתונים של הלמ"ס לא מדוייקים, אנחנו 70"

המפנה הגיע בשנת 1999, כשבוגרי תנועת הנוער "מחנות עולים" החליטו ליישב את הקיבוץ מחדש.
עתה משלב הקיבוץ בין חקלאות ופעילות חינוכית, שבמסגרתה מדריכים חברי המשק 300 בני נוער וילדים בבקעת הירדן ומפעילים תוכניות חינוך ארציות. אנשי הקיבוץ מתגאים באחריותם על החינוך הבלתי פורמלי בבקעת הירדן.

"הערכים על פיהם הוקמה תנועת הנוער, ובהם חלוציות, אהבת הארץ, התיישבות ושיתוף, מובילים אותנו גם היום ליצירת אלטרנטיבה חינוכית למציאות הישראלית של פערים חברתיים, תרבות צריכה, אלימות, שחיתות וניכור", נכתב באתר של הקיבוץ.

בקיבוץ מרוצים מקצב הגידול של האוכלוסייה. כל חבר מוסיף כמעט שני אחוזים, ומבחינת חלקו באוכלוסיית המשק הוא שווה ערך לכמעט 20 אלף תושבים נוספים בירושלים. העתיד, בשלב זה, נראה מבטיח. יש צעירים רבים, מעט משפחות והרבה רווקים ורווקות. בשנים האחרונות צעירים רבים מגלים עניין במעבר לקיבוץ, בעיקר מקרב בוגרי תנועות נוער.
 
"הקיבוץ מתפתח ומושך צעירים", מסכם וייס. "אנחנו נגדל, וכבר היום הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מדויקים. יש לנו הרבה יותר חברים ממה שכתוב שם. לא 58 אלא 70".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים