אפקט לדור
ישראל ראויה לפרקליט מדינה שלא רק מעז לצאת להרפתקאות משפטיות, אלא גם לוקח בחשבון את כובד המשקל המדיני-פוליטי של החלטותיו
במרס 2009, להבדיל מיליון הבדלות, בעיצומם של מגעים מתקדמים להסכם שלום כולל עם הפלסטינים, נאלץ אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל, להתפטר מתפקידו בעקבות החלטת הפרקליטות והמערכת המשפטית לאפשר עדות מוקדמת של טלנסקי בפרשת מעטפות הכסף.
קונדוליסה רייס, אז מזכירת המדינה האמריקאית, אמרה לימים שאילו היה אולמרט ממשיך בתפקידו כראש ממשלה, היה מושג הסכם היסטורי עם הפלסטינים. כמה חודשים מאוחר יותר עלה לשלטון בנימין נתניהו. שיחות השלום המואצות, שכבר הגיעו לשלב שרטוט המפות, הופסקו.
ישראל הפכה למדינה מבודדת בעולם, המתנחלים ורבניהם חזרו להיות אדוני הארץ ההיא והארץ הזו, השמאל התמלא ייאוש והתפוגג, ולפי דוח ועדת אדמונד לוי ישראל בכלל אינה כובשת, וכל ההתנחלויות באשר הן - חוקיות.
הנה לנו הסיבה העיקרית לטענה של מרבית ההיסטוריונים שאין כל אפשרות להסיק מהעבר לגבי העתיד. ההיסטוריה, כך מתברר שוב ושוב, אינה בנויה לתלפיות ממהלכים מתוכננים שניתן לחזות אותם, אלא משורה של אירועים דרמטיים שאין בינם לבין ההיגיון הצרוף שום קשר. כל שנותר לנו, אלו המושפעים מאותם אירועים, הוא לנסות לנחש מה היה קורה אלמלא הופרע מהלכם התקין של הדברים.
ואין כאן שום טענה שפרקליטות המדינה בראשותו של לדור ניסתה לחבל בצורה כלשהיא במהלכים המדיניים שנקט בזמנו אולמרט. כמובן שלא הייתה שום קונספירציה ימנית שלדור ופרקליטיו היו שותפים לה, כפי שטוען, למשל,
אלא שהתוצאה היא אותה תוצאה. אילולא אותה החלטה אומללה לאפשר למשה טלנסקי להעיד לפני תחילת המשפט בטענה המטורפת שאנשיו של אולמרט יכולים לנסות לפגוע בו, אולי, רק אולי, היינו מצויים היום במקום אחר לגמרי. אולי, רק אולי, היינו היום בתחילתו של תהליך שלום כולל עם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן, מעמדנו בעולם היה שונה לחלוטין, ערכינו המוסריים לא היו נרמסים יום-יום ברגל גסה בעקבות היותנו כובשים המפרים זכויות יסוד של עם אחר, למרות ועדת לוי. ומשום כך גדולה כל כך אחריותו של לדור, וקשה מאוד למצוא לה הצדקה, לסלוח ולשכוח.
ביהירות של מי שהכוח עלה לו לראש, בלהיטות של מי שהחליט להניח את יוקרתו המקצועית והאישית על אותה עדות, שהתבררה כבלתי אמינה, ביצע בסופו של דבר פרקליט המדינה סיבוב פרסה חמור של ההיסטוריה של הציונות ושל מדינת ישראל.
כיצד ייתכן שהוא לא הבין זאת בזמן אמת? מאחר שזה בכל זאת התרחש, מותר להסיק שהאיש אינו ראוי להיות פרקליט המדינה, שכן זו משרה הדורשת ראייה רחבה יותר של המציאות. אין שום הטלת דופי ביושרו של לדור, אלא שיושר במקרה הזה הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק.
המהפך הפוליטי שחל בעקבות הרדיפה חסרת הפשרות שלו אחרי מעטפות הכסף שינה לחלוטין את דרכה, ואולי אפילו את עתידה של מדינת ישראל. ככה זה כשאתה מדיח ראש ממשלה מכהן ורץ מיד לספר לחבר'ה עד כמה אתה צדיק והוא מנוול ומושחת.
השאלה איננה אם הפרקליטות תיחלש או תומרץ בעקבות התפטרותו של העומד בראשה. מי שנושא במשרה הרמה והחשובה הזו, שיכולה לשנות את פני המדינה, חייב לשאת בתוצאות של מעשיו. מסיבת העיתונאים המכפישה שהוא ייצר אינה מהווה נשיאה בתוצאות. רק התפטרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם