אש המחאה: ההצתות ששינו את ההיסטוריה
ההצתה העצמית מהווה כבר מאות שנים אמצעי מחאה. מלב פראג, דרך תוניסיה ועד מרכז תל אביב – חזרה להצתות המפורסמות
- אדם הצית עצמו בת"א: "מאשים את המדינה"
- פעילי המחאה: "המפגין הוא האזרח שהמדינה הזניחה"
- מחיר הייאוש: סיפורו של מ' שהצית את עצמו
מעשהו של משה סילמן אמש לא היה הפעם הראשונה שבה מפגין מצית את עצמו בישראל. באוגוסט 2008 הציתה את עצמה פעילת הימין ילנה בוסינובה במהלך הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות באזור נתיבות. השוטרים ניסו לכבות את בוסינובה בת ה-54, והיא פונתה לבית החולים עם כוויות קשות ביותר. כעבור כשבועיים נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
אחד המקרים המתועדים הראשונים בהיסטוריה היה של פאיו, נזיר סיני בודהיסטי מהמאה הרביעית אחרי הספירה. בשנת 396 הוא הודיע עדכן את "הנסיך הבלתי לגיטימי" יאו קסו כי הוא מתכוון לשרוף את עצמו חי. הנסיך ניסה להניא אותו, אולם פאיו בלע מקלות קטורת, קשר את גופו בבגד משומן והצית את עצמו כשהוא קורא תפילה למען בודהא.
בשנות השישים של המאה ה-20 גבר השימוש בהצתה בתור כלי מחאה פוליטי. כך למשל, בארצות הברית נרשמו עשרות מקרים של מפגינים שהעלו את עצמם באש במחאה על המשך המלחמה בווייטנאם.
אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש ב-16 בינואר 1969, כאשר הסטודנט הצ'כי, יאן פאלאך, הצית את עצמו במרכז פראג במחאה על הפלישה הסובייטית אשר דיכאה את "האביב של פראג". מעשהו של פאלאך הפך אותו לגיבור לאומי ועורר השראה לצעירים נוספים בגוש הסובייטי לנקוט בצעד דומה, אם כי השלטון הקומוניסטי המשיך להחזיק מעמד עוד שני עשורים.
גל המהפכות העממיות, אשר זכה לכינוי "האביב הערבי" וממשיך לטלטל את כל המזרח התיכון, החל אף הוא בהצתה. בסוף דצמבר 2010 העלה את עצמו באש מוחמד בועזיזי, רוכל תוניסאי בן 26 בשוק של העיר סידי בוזיד,
בועזיזי היה רגיל לחיים במדינה שבה השחיתות פושה בכל ושיעור האבטלה נאמד בכ-30 אחוז. הוא התקשה למצוא עבודה, אבל פרנס את משפחתו על ידי מכירת ירקות והתמודד דרך קבע עם הצורך לשחד פקידים כדי שיוכל להמשיך לעבוד קשה.
עימות עם שוטרת מקומית היה הקש ששבר את גב הגמל. בועזיזי ניסה להתלונן אצל המושל, אבל אחרי שגם זה סירב לקבלו, הוא הצית את עצמו
סיפורו עורר הזדהות מיידית והוציא תוניסאים רבים לרחובות כדי להפגין נגד שלטונו ארוך השנים של הנשיא העריץ זין אל עאבדין בן עלי, שאף הגיע לבקר את בועזיזי על ערש דווי. דיכוי ההפגנות האלים גרם למותם של מאות בני אדם, אולם לבסוף הנשיא בן עלי ברח מהמדינה.
הדחתו של נשיא תוניסיה נתנה את האות לתבערה שהחלה להשתולל ברחבי המזרח התיכון. זמן קצר לאחר מותו של בועזיזי, הצית את עצמו אזרח מצרי מול בניין הפרלמנט בקהיר במחאה על מדיניות הממשלה ובתוך ימים גברו ההפגנות במדינה והביאו בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא חוסני מובארק ב-11 בספטמבר.
גם המשבר הכלכלי באירופה הוליד צעדי מחאה נואשים. ביוון, המדינה שנפגע באופן הקשה ביותר מהמשבר, נרשמו כמה מקרים של אזרחים שהציתו עצמם במהלך ההפגנות כדי להביע את ייאושם. בספטמבר 2011, הצית את עצמו סוחר יווני בן 55 ליד סניף בנק בסלוניקי, לאחר שנקלע לחובות ופשט את הרגל. זאת בעודו מחזיק מגפון וקורא קריאות נגד הממשלה ברחוב.
ההצתה העצמית היא חלק מתרבות עתיקת יומין בקרב הנזירים הבודהיסטים, ומאז שנת 2009 נרשמו יותר מ-30 מקרים של טיבטים – רובם נזירים – שהעלו את עצמם באש, וזאת כצעד מחאה נואש לנוכח הדיכוי הגובר של הרשויות הסיניות.
במרץ האחרון תועד ג'מפל יישי, גולה טיבטי בן 27, כאשר הוא מעלה את עצמו באש בניו דלהי שבהודו במהלך הפגנת מחאה נגד ביקורו הקרוב של נשיא סין, הו ז'ינטאו. הצעיר אושפז עם כוויות קשות ביותר ומת כעבור ימים ספורים.
משרד החוץ הסיני אף גינה את ההצתות העצמיות של הנזירים, האשים את הדלאי לאמה וקבוצות התומכות בעצמאות טיבט בעידודן של ההצתות, וכינה את התמיכה הזו "אלימות וטרור במסווה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם