ישראל לאו"ם: הסבירו את הסיוע לפלסטינים
גורמים מדיניים פנו לגוף הבינ"ל ודרשו הבהרות על פעילות הארגונים: לא ידוע מה הם עושים, הם פועלים ללא תיאום, ולעיתים בניגוד לחוק
עוד בחדשות:
- סיפורו של משה סילמן, שהצית עצמו בהפגנה בת"א
- פעילי המחאה: "המפגין הוא האזרח שהמדינה הזניחה"
- בן 15 נורה במהלך שוד ברמלה, מצבו אנוש
במכתב חריף שהעביר לפני מספר ימים שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור לתת-מזכ"ל האום לעניינים הומניטרים, ולרי איימוס, הביע פרושאור דאגה מאופי ודרכי פעילותו של הארגון בגדה המערבית ורצועת עזה. "אני מקווה שמכתב זה יתחיל דיאלוג לגבי המטרות של OCHA והפעולות בשטח", כתב השגריר.
גורמים מדיניים סיפרו למעריב כי בחודשים האחרונים הצטבר מידע רב בידי ישראל על דרכי "הפעילות הקלוקלת והמוטה" של הארגון ש"לא ברור כלל מה הוא עושה". לדברי מקורות ישראלים בכירים, "הארגון סופר מחסומים ואנשים רעבים ומנציח את מצבם של הפלסטינים" במקום להביא לשינוי בתנאי חייהם. גורמים ישראלים מתחו ביקורת על פעולות להצבת קראוונים ואוהלים באתרים שישראל הרסה מבנים פלסטינים שנבנו שלא כחוק ופועל בחוסר תיאום מוחלט מול ישראל.
השגריר פרושאור מציין במכתבו החריף כי בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בנוכחות של הארגון בגדה המערבית ועזה שכולל אלפי עובדים, מקומיים וזרים המפוזרים בשלל גופים וסוכנויות. "לא אחת, האחריות של כל סוכנות וההבדלים בין המנדטים השונים שלהם לא ברורה", כותב השגריר.
ישראל מבקשת לבדוק מחדש את מעמדו של הארגון שהחל לפעול אחרי האינתיפאדה השנייה, לפני כ-11 שנים. לפיכך, מבקשת ישראל לקבל רשימה מלאה של כל עובדי הארגון, היכן הם מוצבים ותיאור תפקידם.
כמו כן, מבקשת ישראל לקבל מידע מפורט על פעילויו הארגון בשנתיים האחרונות והתחזית לפעילות עתידית והבהרות בין המנדט של הארגון לבין ארגונים וגורמי או"ם אחרים המספקים סיוע הומניטרי לפלסטינים.
בתוך כך, משרד החוץ החל כבר בבחינה מחדש של הנהלים להענקת אשרות לעובדי סוכנויות הסיוע הבינלאומיות לפלסטינים, בעיקר של האו"ם, המוצבים בישראל. המשמעות הישירה של עבודת המטה הזאת עשויה להיות צמצום של מספר האשרות הניתנות לעובדי הארגונים ומתוך כך, צמצום במצבת כוח האדם של ארגונים אלה בישראל. גורמים בכירים במשרד החוץכינו את המצב הנוכחי "הפקרות".
גורמים המעורים בפעילות ארגון OCHA דחו את הטענות של ישראל. לדבריהם, המנדט של הארגון הוא לתאם את הסיוע ההומניטרי כדי לענות לצרכים המינימליים של האוכלוסיה הפלסטינית שנמצאת במצב של פגיעות בגלל הכיבוש ובגלל העימותים עם הצבא והתמנחלים ולצמצם את פגיעותם.
הקונפליקט העיקרי בין הממסד הישראלי לארגון OCHA מתרחש לא אחת סביב הפעילות בשטח סי, הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, בטחונית ואזרחית ובו ממוקמים כל ההתנחלויות.
מהדו"חות שמפרסם הארגון, הבעיה המרכזית בשטח סי היא שישראל מונעת בצורה שיטתית מתן היתרי בנייה לפלסטינים ודוחה את מרבית הבקשות. כיוון שכך, הפלסטינים נאלצים לבנות באופן לא חוקי. המנהל האזרחי מאיים להרוס ואף הורס (בשנת 2011 נהרסו לפי הארגון 630 בתי פלסטינים שנבנו שלא כחוק) ואז הארגון נכנס לפעולה ומתאם סיוע הומניטרי למשפחות שנותרו ללא בית וחשמל ואמצעים בסיסיים.
בדוחות שפרסם ארגון OCHA נטען כי ישראל משתמשת באדמות המדינה בשטח סי כמעט אך ורק להמשך פיתוח ההתנחלויות או לצרכים צבאיים ומתעלמת מהצרכים של האוכלוסיה הפלסטינית המונה כ-150 אלף איש בקירוב.
כ-70 אחוז משטחי סי נמצא בשטח השיפוט של ההתנחלויות וכמובן שפלסטינים לא יכולים לבנות עליהן.ב- 30 האחוז הנותרים ישראל כן מכירה כאדמות שנמצאות בבעלות פלסטינית אך גם שם אי אפשר לקבל היתרי בנייה. הסיבה היא שייעוד הקרקע לא שונה עוד מהתקופה של המנדט הבריטי ונקבע שהוא לייעוד חקלאי ולא למגורים ולכן ישראל לא מאפשרת לפלסטינים לבנות שם. למעט אחוז אחד של השטח שבו ישראל שינתה את תכניות המתאר ואיפשרה בנייה פלסטינית, ביתר השטח, ייעוד הקרקע נשאר שלא למגורים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם