הכי קרובים לאסד: הכירו את הבכירים שחוסלו בפיגוע בסוריה
דאוד רג'יחה, שר ההגנה והנוצרי הבכיר בשלטון, ועאסף שאוקת, גיסו של הנשיא אסד ואיש סודו הקרוב, חוסלו היום במשימה המוצלחת של המורדים. חיסולם של השניים מהווה מכה קשה מאוד למשטר העלאווי, אליו משתייכת משפחתו של בשאר
- גיסו של אסד ושר ההגנה נהרגו בפיגוע בדמשק
- המשטר הסורי: הפיגוע לא יצליח לכופף אותנו
שאוקת, בן 62, היה בן העדה העלאווית שאליה גם משתייכת משפחת אסד. הוא הצטרף לצבא הסורי בסוף שנות השבעים ועם השנים הוא עלה בסולם הדרגות. אולם חתונתו עם בושרה אסד, בתו של הנשיא המנוח חאפז אסד ואחותו של בשאר, היא שהכניסה אותו למעגל השלטוני.
תחילה הסתייגו ממנו בני המשפחה, ובראשם הבן הבכור באסל, מאחר שהיה גרוש ואב לחמישה ילדים ומבוגר מבושרה אסד בעשר שנים. רק כאשר האב חאפז נתן את האישור ושנה לאחר מותו של באסל בתאונת דרכים ב-1994, צורף שאוקת רשמית למשפחה. עם זאת, הוא התעמת לעתים עם האח מאהר אסד שאף ירה בו ב-1999.
תחת שלטונו של בשאר אסד, הפך שאוקת למפקד בפועל של המודיעין הצבאי והיה אחד המקורבים ביותר לאוזנו של הנשיא הצעיר. הוא אף שימש איש הקשר עם סוכנויות הביון של ארצות הברית ומדינות אירופה במסגרת המאבק נגד אל-קאעידה אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר.
בדוח שפרסם חוקר האו"ם דטלף מהליס בנוגע לחיסולו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, בשנת 2005, הוזכר שמו של שאוקת בין בכירי המשטר הסורי שהיו מעורבים לכאורה במתן ההוראה לבצע את ההתנקשות. לידי חברי הוועדה הגיעו עדויות כי שאוקת הוא שהכריח את האיש שהוצג בתור "המחבל המתאבד" להקליט את קלטת לקיחת האחריות על הפיצוץ 15 יום לפני הרצח.
בעקבות זאת, הטיל עליו הממשל האמריקאי סנקציות בשנת 2006. "שאוקת היה אדריכל ראשי של השליטה הסורית בלבנון, כמו גם תורם משמעותי למדיניות הממושכת של סוריה לעורר טרור נגד ישראל", נמסר אז ממשרד האוצר בוושינגטון.
שאוקת סיים את תפקידו בתור ראש המודיעין הצבאי בשנת 2010 ומונה לסגן שר ההגנה ולסגן הרמטכ"ל. אחרי שפרצה ההתקוממות נגד המשטר במרץ אשתקד, היה
סגן הנשיא לשעבר, עבד אל-חלים חדאם, סיפר כי שאוקת היה "קצין חכם, מחושב ואמיץ עם אמביציות גדולות". בתכתובות של משרד החוץ האמריקאי שנחשפו באתר ויקיליקס, תואר שאוקת בתור "קצין חכם", אבל גם חלק "מבעיית ההרג".
שר ההגנה גנרל דאוד עבדאללה רג'יחה, שנהרג אף הוא היום בפיגוע, הצליח להגיע לעמדות הגבוהות ביותר בצבא הסורי על אף שהיה בן העדה הנוצרית אורתודוכסית במערכת שהתבססה בעיקר על העלאווים.
רג'יחה בן ה-67, שנולד בדמשק, השלים את לימודיו באקדמיה הצבאית בתור איש ארטילריה בשנת 1967. הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל ב-1998, ושבע שנים לאחר מכן – כאשר היה סגן רמטכ"ל הצבא הסורי – הוא קיבל את דרגת הקולונל.
ביוני 2009, מונה רג'יחה לראש המטה הכללי של צבא סוריה. הוא החזיק בתפקיד במשך שנתיים, עד אשר באוגוסט אשתקד, כאשר כוחות הצבא כבר היו עסוקים בניסיונות לדכא את ההתקוממות, הוא מונה לשר ההגנה. ארה"ב והאיחוד האירופי הטילו בחודשים האחרונים סנקציות בשל מעורבותו בהפעלת הכוח נגד האזרחים.
מאז נראה רג'יחה בתמרונים של הצבא הסורי ששמו דגש על ניסיונות להרתיע מעורבות צבאית זרה במדינה. גם לפני כשבועיים הוא צפה בתרגיל של חיל הים, ונמסר כי הוא שיבח את "ההכנות לתרגיל ואת הביצוע יוצא הדופן של הכוחות הימיים אשר הראה רמה גבוהה של תרגול קרבי ואת יכולתם להגן על חופיה של סוריה מול כל התקפה אפשרית".
הרוג נוסף הוא גנרל חסן תורכמני, שבעבר היה שר ההגנה ושימש יועצו של סגן הנשיא לנושאים צבאיים. הוא גם עמד בראש "תא המשבר", הגוף של בכירי השלטון שפיקח על פעולות הדיכוי של ההתקוממות העממית.
תורכמני בן ה-77, שהשתייך לעדה הסונית, הצטרף לצבא הסורי בשנת 1954. במלחמת יום הכיפורים, הוא פיקד על דיוויזיה משוריינת ברמת הגולן.
בשנת 1994, מונה תורכמני למפקד הכוחות המיוחדים של צבא סוריה. הוא קיבל את תפקיד סגן הרמטכ"ל בשנת 2002, ולאחר שנתיים מונה לשר ההגנה במקומו של מוחמד טלאס, שהחזיק בתפקיד במשך שלושים שנה.
ביוני 2009, מונה תורכמני לתפקיד הנוכחי של עוזר סגן הנשיא לעניינים צבאיים במעמד של שר. אחרי פרוץ ההתקוממות במרץ אשתקד, החל לנהל את "תא ניהול המשברים" של המשטר - הוועדה של בכירי השלטון האזרחי והצבאי שהפעילה את כוחות הביטחון כדי לדכא את ההפגנות העממיות.
בחודש מרץ פרסמה רשת אל ג'זירה מסמכים מסווגים שהעביר עבד אל-מג'יד ברכאת, אחד מחברי התא הסודי אשר ערק מהמדינה. לפי הפרטים, בכל יום בשעה שבע בערב נערכת ישיבה של ראשי מנגנוני הביטחון והמודיעין, אשר מנתחים את ההתרחשויות ברחבי המדינה באותו יום ומגבשים את ההנחיות לגבי היום הבא. הפקודות הללו מגיעות בבוקר ללשכתו של אסד, אשר מעניק את האישור הסופי.
אחד המסמכים מנובמבר האחרון נוגע להיערכות של המשטר למנוע את התפשטות ההפגנות לערים המרכזיות, ובראשן דמשק וחלב, והצורך לנתק את הערים הגדולות מסביבתן כדי לעצור את המפגינים שעלולים להגיע מהכפרים הסמוכים. חברי מיליציית השביחה הנאמנה למשטר ופעילי בעת' הם שנשלחו למנוע את התקדמות המפגינים.
בכל הנוגע לדמשק, הכיכרות הראשיים של דמשק נמצאים באחריות של מנגנוני הביטחון השונים. מהמסמכים עולה כי מדי יום שישי, שנחשב למועד המרכזי של ההפגנות השבועיות אחרי התפילות במסגדים, מוצבים 35 מחסומים כדי לפקח על התנועה תחת אחריותו של ראש מנגנון הביטחון, ואלף אנשי ביטחון מתפרסים ליד מסגד אומייה שבמרכז הבירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם