תחקיר: הצצה נדירה לסודות הסיינטולוגיה
"סופשבוע" מביא הצצה נדירה על מעוז התנועה ועל הטלטלות שפוקדות אותה: טענות על ניצול כספי, איומים, הכפשות וכמובן – טום וקייטי
פעם שכן כאן תיאטרון אלהמברה, מבנה מפואר שהוקם ב-1936 ונחשב לאחד מאולמות ההופעות המובילים במזרח התיכון. היום תלוי בחזיתו הלוגו "סיינטולוגיה", רשום באותיות ענק בשלוש שפות. "אנחנו פותחים בעוד שלושה שבועות", אומר המאבטח המנומס בכניסה.
כשמתעניינים אצלו בקורסים השונים המוצעים במקום הוא מזמן צעיר נמרץ בשם אבירם הלבוש בחולצת הארגון ואוחז במכשיר קשר. בפנים מתגלה אולם כניסה מהודר, מרשים ומצוחצח. "יפה פה, נכון?", הוא שואל.
צעירים נוספים עם מכשירי קשר מדברים עם הצוות המקומי באנגלית - נציגי ההנהלה הבינלאומית היושבת בדנמרק. כולם לובשים את החולצות שעליהן מוטבע סמל הסיינטולוגיה - האות S משולבת בשני משולשים צמודים.
אבירם ממליץ, לפני הכל, לעשות "מבחן אישיות". "זה בחינם", הוא מנדב מידע. "אחר כך יש שני מסלולים שאת יכולה לעשות: האחד הוא לימוד אישי, שאפשר לעשות פה; השני הוא תהליך אודיטינג (auditing) המתבצע באמצעות ה'אי-מטר'. העלות היא כמה מאות שקלים, אני לא זוכר בדיוק".
אי-מטר, מה זה?
"זאת מכונה מדהימה שבודקת מטען חשמלי שמגלה לך על טראומות עבר ועל מה את נתקעת בחיים".
יש כאלה שטוענים שהסיינטולוגיה דווקא מזיקה.
"זאת דרך לשפר את החיים. אני בתוך זה חמש שנים, ובחיים לא האמנתי איפה אהיה היום. אני יודע שאומרים עלינו דברים רעים, ואני יודע מאיפה זה מגיע. את צריכה להבין שלסיינטולוגיה יש אויבים. פסיכיאטרים ופסיכולוגים, זה מאיים עליהם שאנשים באים לכאן, אבל הכל רכילות. מספר האנשים שמצטרפים כל הזמן גדל".
הקמתו של מרכז הסיינטולוגיה ביפו התאפשרה אחרי שנים ארוכות ולא מעט מאבקים משפטיים. בסרטון תדמית שהפיקה הכנסייה אפשר לראות את מרכז המידע וחדרי הצפייה שיפעלו במקום, את האודיטוריום שישמש לטקסים חגיגיים ולדרשות יום ראשון, את בית הקפה המהודר, הפאטיו על הגג, חנות הספרים והלאונג' המרווח.
"הבניין החדש שלנו ניצב בנמל הים תיכוני של יפו, העיר היחידה שבה ישראלים ופלסטינים חיים בדו קיום ומרכז לשלושת הדתות", מציין מנהיג הכת בארצות הברית, דיוויד מיסקאביג', בסרט תדמית שהופץ לחברי התנועה. "המרכז ניצב במרחק של רחוב אחד מהאצטדיון הלאומי, שם יוכלו לראות אותו 15 אלף אנשים (מיסקאביג' לא מעודכן כנראה במספר הצופים שמגיעים למשחקים בליגת העל בכדורגל). זהו בניין היסטורי ששימש בעבר כמרכז תרבות שוקק. היום הוא הפך לארגון האידאלי החדש של ישראל".
אבל מתברר שהאידיליה לא שורה ב"ארגון האידאלי" החדש של ישראל. בשבועות האחרונים מופץ בקרב חברי הסיינטולוגיה בישראל מסמך שמעורר סערה חסרת תקדים. על המסמך, "מכתב פתוח לכל הסיינטולוגים", חתומים 14 מחברי "מכללת דרור", מרכז סיינטולוגי גדול הפועל בחיפה. במסמך הם מגוללים בפירוט רב את "הפשעים" שלטענתם מבצעים ראשי כת הסיינטולוגיה.
המסמך עושה שימוש בשפה פנימית ובקודים המוכרים למאמינים ומספק הצצה נדירה
הרקע להפצת המכתב הוא דרמה שהתרחשה לפני חודש, שבשיאה הוקעו דני ותמי למברגר, מייסדי "מכללת דרור", על ידי כנסיית הסיינטולוגיה והוכרזו כ"אנשים מדכאים" - העלבון הקשה ביותר שניתן להטיח במישהו, לפי תורת הסיינטולוגיה. "מדכא" הוא אדם המטיף נגד התורה ועל כן יש להוקיע אותו ולהימנע מקשר עמו. עד לפני חצי שנה בני הזוג למברגר לא היו "מדכאים". להפך , הם נחשבו לבכירים ומוערכים וזכו לפרסים יוקרתיים מטעם הארגון.
המרד שהכריזו עליו מצטרף למגמה שפוקדת סניפים רבים של התנועה בארצות הברית וברחבי העולם. לראשונה ב-60 שנות פעילותה קמים מתוך הסיינטולוגיה אנשים המערערים על מנהיגותו של דיוויד מיסקאביג' הכריזמטי. הפרסומים הדרמטיים בשבועות האחרונים על גירושיהם של טום קרוז וקייטי הולמס, על רקע סירובה של הולמס להפקיד את חינוך ילדתם בידי אנשי הכנסייה, מסבים נזקים לתדמית הארגון ורק מעמיקים את תחושת המשבר בתוכו.
מרחק 9,000 קילומטר מיפו, בכנסייה הסיינטולוגית המרכזית במנהטן, העסקים נמשכים כרגיל. בעמדת הקבלה יושבת בחורה בשנות העשרים לחייה, מהגרת מאקוודור שדוברת אנגלית במבטא לטיני מודגש. "פעם ראשונה שלך פה?", היא שואלת בהתלהבות. כשמבקשים ממנה פרטים על השיעורים המתוכננים לאותו יום, היא מדברת על "אהבה", "ממשות" ו"תקשורת", משולש החיים לפי הסיינטולוגיה שמתגלם באותיות Reality and Communication Affinity) ARC). כל התורה על רגל אחת.
המרכז, הממוקם חמש דקות הליכה מטיימס סקוור ומרובע התאטראות של ברודוויי, לא נראה כמו כנסייה שגרתית. מסכי טלוויזיה הפונים לרחוב מקרינים תשדירי תעמולה ברצף. על קיר הלובי תלוי סמל הכנסייה הענק בזהב מנקר עיניים. המקום רוחש פעילות. מרגע שאני נכנס עוטפים אותי עובדי המרכז. אחד מושיב אותי מול מסך טלוויזיה לסרטון הקדמה קצר. אחר כך מגיע צעיר ישראלי בשם יניב, ששודך אלי ביוזמת הבחורה מאקוודור. כולם לבושים מכנסיים שחורים וחולצות לבנות, צעירים ונאים, דיבורם שקט ובוטח, החיוך לא נעלם מפניהם לרגע.
יניב הגיע לניו יורק בשנת 2000 בשאיפה ללמוד ולהתפתח. הוא זוכר את השנים הראשונות שלו בעיר ככאוטיות ומדכדכות, חסרות כיוון. אז נכנסה לחייו הסיינטולוגיה, והכל השתנה. על היהדות, הוא מדגיש, מעולם לא ויתר. "סיינטולוגיה היא לא דת שבאה במקום היהדות, היא באה לצדה. יש סיינטולוגים שהם יהודים, קתולים ומוסלמים".
עם זאת, המושגים העיקריים בסיינטולוגיה לקוחים מהעולם הנוצרי. המרכזים נקראים כנסיות, ומדי יום ראשון נערכות בהם תפילות. רק אלוהים חסר. במקומו משקיף על אולם התפילה במנהטן פסל ברונזה בדמותו של המייסד ל. רון האברד.
לצד הבמה עומד מנחה התפילה, בחור שחור שקורא קטעים נבחרים מספר הסיינטולוגיה, מקבץ של מכתמים ועצות לחיים. "מאז שאנחנו ילדים קטנים כולם אומרים לנו מה לעשות ומה לא לעשות", הוא מטיף.
"בגיל צעיר, כשאנחנו עושים רעש, ההורים אומרים לנו להיות בשקט. אחר כך אנחנו אומרים להם שאנחנו רוצים להיות אמנים והם אומרים לנו שאנחנו צריכים למצוא עבודה שתספק לנו פרנסה. אני מכיר הורים שלא מוכנים לממן לילדים שלהם לימודים בקולג' אלא אם כן הם ילמדו מה שההורים מצפים מהם ללמוד. בגלל זה יש היום רופאים ששונאים את מה שהם עושים".
בקומה למטה ממתין גרג, מנחה קורס "התייעלות עצמית במקום העבודה". הוא לבוש בחליפה שחורה, נראה כמו שילוב בין פקיד בנק לסוחר מכוניות משומשות. הקורס מתנהל אחד על אחד באולם גדול ובו עשרות מושבים מיותמים. חלקו הראשון מורכב מארבעה סרטונים מופקים היטב.
התמונות על המסך מרצדות במהירות. קליפים קצביים שלוכדים את העין. שאון מכוניות מתערבב עם קולות המוני אדם ברחובות ומסרים על העבודה המייאשת והתסכול האישי. בין כולם עובר כחוט השני רעיון מרכזי ברור. החיים שלנו נתונים בכאוס מוחלט. אין סדר, אין שליטה על האירועים, אין נקודת אחיזה ממשית, והכי חשוב, חסר המשולש של אהבה, ממשות ותקשורת. "המשולש שיגרום לך להבין למה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים, ולמה פורצות מלחמות", לדברי גרג.
"חוסר ביטחון מתקיים כתוצאה מהעדר ידע", אומר הקריין. "ביטחון אישי הוא תוצאה של ידע. מי שלא יודע נאחז במזל. הסיינטולוגיה היא ידע על החיים. האדם נתון לשליטתו שלו עצמו". על המסך מתחלפים בקצב מהיר קטעים קצרים שמשקפים את כל מה שרע במקום העבודה: עובדים שמטפסים לצמרת בזכות קשרים אישיים. נשים נטולות הכשרה שמתקבלות בזכות מראה מצודד. גברים שמחפים על העדר יכולת להתחבב על הבוס.
"המרדף אחר ביטחון הוא המרדף אחר עקביות ושלווה", מטיף האברד בספר ההדרכה של הקורס. "עובד ראוי לדברים הללו. הוא זה שמייצר את המוצר. צריכים להיות לו האמצעים לחיות. במקום זה יש לו כאוס".
עוברים לפתרונות. "נתון יציב" הוא אחד מהם. על המסך מוקדנית שמוצפת בעשרות שיחות במקביל, טבח מבוהל בגלל מחבת שעולה באש, אישה שהחמות שלה לא מפסיקה לרדת לחייה. הבלבול חוגג, חוסר האונים משתלט, הייאוש גובר.
בשביל זה צריך "נתון יציב" אחד, נקודת אחיזה שעושה סדר בבלגן. עבור המוקדנית מדובר במענה לשיחות לפי סדר המקשים. הטבח צריך לכבות את האש כתנאי להשבת הסדר במטבח. הרעיה צריכה להבין ש"כל החמיות מרושעות" (תובנה שספק אם היא תורמת לפופולריות בקרב המגזר הזה).
עוברים לפרק "ניתוח מבנה השליטה". שוב סרטון שמציג מקבץ כאוטי של נסיבות חסרות היגיון. בני אדם מיואשים, תשושים, אבודים, מתחילים משהו שלא יודעים איך לסיים אותו, מתקשים להתמודד עם קצב החיים הדורסני, לעמוד במטלות היום. הפתרון פשוט, מתומצת בשלוש מילים: "התחל, שנה ועצור".
אין מחלוקת על כך שהתנועה הסיינטולוגית הבינלאומית מתמודדת עכשיו עם משבר מהחמורים בתולדותיה. כבר כמה שבועות התקשורת העולמית עוסקת באובססיביות בגירושיו של המיסיונר הפעיל ביותר של הארגון, טום קרוז, מקייטי הולמס.
חברותו הפעילה של קרוז נתפסה במשך שנים כנכס תעמולתי רב ערך לכנסייה, אולם כעת היא עלולה לפעול כבומרנג בגלל המאבק סביב המשמורת על בתם המשותפת של קרוז והולמס, סורי. מאבק הגירושין הפרטי הפך לקרב תקשורתי על אופיה של הסיינטולוגיה עצמה, והפתיע מאוד את ראשי התנועה.
"ישבתי עם טום קרוז במשך עשרות מפגשים, מאות שעות של פגישות אחד על אחד, מה שאנחנו מכנים Auditing", מספר ל"סופשבוע" מארק (מרטי) ראתבון. במשך 27 שנה, עד שעזב ב-2004, ראתבון היה חבר בכיר בכנסייה הסיינטולוגית, מקורבו ויד ימינו של ראש הכנסייה דיוויד מיסקאביג'. הוא היה מעורב בכל ההחלטות החשובות של הארגון, גייס חברים חדשים ונהנה ממעמד בכיר במסדר שבו ההיררכיה היא חזות הכל.
בתוקף מעמדו הרם, החליטו ראשי הכנסייה להפקיד בידי ראתבון את נפשו השברירית של טום קרוז ולהוליך אותו בדרך הארוכה אל האור. מאז שראתבון עזב - בעצם נמלט על נפשו - הוא הפך לאחד ממבקריה הקולניים ביותר של הסיינטולוגיה. בשנים האחרונות הוא פועל לחשוף את מסכת הלחצים האלימה שהכנסייה מפעילה נגד כל מי שפותח את הפה יותר מדי.
"במשך 199 ימים חיכו לי חוקרים פרטיים מחוץ לבית, עקבו אחרי עם מצלמה לכל מקום שהלכתי אליו", מספר ראתבון. "הם הטרידו אותי בכל הזדמנות, עקבו אחרי אשתי, עשו כל מה שהם יכולים כדי להשתיק אותי".
סיפור המצלמות והבלשים הפרטיים שב וחוזר בכל פעם שמאמין מפורסם מנסה להימלט ממלתעות הברזל של הכנסייה. "שלושה ימים לפני הגירושין חנתה מרצדס SUV מחוץ לבית של קייטי וטום בגריניץ' וילג'", סיפר מקורב להולמס. "הם ישבו באוטו פחות ממאה מטר מהבית, חמושים במשקפי שמש, וברגע שהיא יצאה החוצה הם החלו לעקוב אחריה. הם נראו כמו חיילים לשעבר או אנשי משטרה".
הולמס עזבה את הבית ועברה לדירה זמנית בצ'לסי, שם גילתה שהבלשים נדדו איתה. כשהמאבטחים האישיים ששכרה ניגשו אליהם ושאלו לפשר מעשיהם השיב אחד העוקבים כי הם בסך הכל "מחכים למישהו שיירד מהאוטובוס". כשנאמר לו כי הם מחכים כבר כמה ימים, השיב בסרקאזם, "הוא עדיין לא ירד מהאוטובוס".
ראתבון מכיר את סיפורי המעקב האלה משני הצדדים. מעמדו הבכיר בכנסייה וההדרכה האישית שהעניק לטום קרוז, הופכים אותו לעד מפתח בפרשת הגירושין שמסעירה את העולם. "אני הייתי היועץ האישי של טום. ישבנו עשרות פעמים יחד, מאות שעות בסך הכל, כשיש הנחיה ברורה שכל החומר שהוא חושף בפני צריך לעבור בתום הפגישה לדיוויד מיסקאביג'.
"המטרה שלהם היא להחזיק במידע רגיש לגביו שהוא לא מעוניין שייחשף. מידע שהוא מסר לי והעברתי הלאה, וחלקים ממנו הוקלטו. אלה מפגשים שבהם אני מעודד אותו להיחשף בפני באופן מלא, להיפתח ללא גבולות, והכל נשמר בתיק סודי שאין לו שום גישה אליו. הוא חותם על כך שהוא מוותר על הגישה לתיק. מרגע שהדברים נאמרים, אין לו שליטה עליהם".
התיקים שעליהם מדבר ראתבון הם, לטענתו, מרכיב מרכזי במערכת השליטה של הכנסייה על מאמיניה. לדבריו, המידע האגור בהם הוא חרב שמרחפת מעל ראשי המאמינים המפורסמים, אלה שמעמדם הציבורי עלול להיפגע ללא תקנה אם יגיע לצהובוני הרכילות. קרוז, שכבר שנים מתמודד עם שמועות בנוגע להתנהלותו האישית וזהותו המינית, הוא דוגמה אחת. ג' ון טרבולטה, שמתמודד עם שמועות דומות, הוא דוגמה נוספת.
בשנים האחרונות דווח על רצונו של טרבולטה להתנתק מהכנסייה בגלל התסכול שחש בעקבות מותו של בנו האוטיסט ג'ף, בינואר 2009. על פי הדיווחים, הצטבר אצל טרבולטה זעם רב בעקבות התעקשות ראשי הכנסייה לא להעניק לבנו את הטיפול התרופתי המקובל. גם במקרה שלו קיים תיק עב כרס, עמוס במאות דפים של סיכומי פגישות אחד אל אחד עם מדריך צמוד. נכון לעכשיו, טרבולטה נשאר בפנים.
"פרישה של טרבולטה או קרוז היא צעד ענק, כי הכנסייה מחזיקה בתיקים שבהם מידע אישי מביך על הסלבריטאים", מסביר ל"סופשבוע" ריק רוס, אחד מחוקרי הסיינטולוגיה המפורסמים בארצות הברית. "הכנסייה הסיינטולוגית הוכיחה לא פעם שיש לה נטייה לשחרר מידע מביך בנוגע לאנשים שעזבו אותה ואמרו דברים שהיא לא אהבה.
גם קרוז וגם טרבולטה טיפסו והגיעו לדרגה שבע בהיררכיה של הכנסייה (מתוך שמונה), וכדי להגיע לשם הם עברו תהליך וידוי אישי מפורט וחודרני מאוד. כך שאם יש מידע מביך בנוגע לחייהם הפרטיים, בכנסייה יודעים אותו ושומרים עליו היטב. אין ספק שמדובר בשיקול מרכזי בהחלטה שלהם אם לעזוב את הכנסייה או לא".
ראתבון מציג תמונה מטרידה של ראשי הארגון, שלא בוחלים בשום אמצעי לסגור חשבונות עם מי שפגע בכנסייה ומחלקים את העולם בין אלה שאיתנו לאלה שנגדנו. "כשדיברתי בגלוי בפעם הראשונה על הכ- נסייה הסיינטולוגית, מיסקאביג' הנחה ופרסם באופן אישי חוברת מיוחדת בת 80 עמודים, שהייתה מלאה במידע אישי שחלקתי עם המדריך שלי במהלך השנים בכנסייה", הוא טוען.
"ב-2001 טום קרוז היה מגיע למרכז הסלבריטאים של הסיינטולוגיה בקליפורניה מדי ערב כדי להתייעץ איתי", סיפר ראתבן לאחרונה בראיון לאן.בי.סי. "גם הילדים שלו היו באים למרכז, ושם הם היו נתונים להשגחה ישירה של צוות סיינטולוגים, שעות על גבי שעות במשך חודשים".
הילדים - איזבלה שהייתה בת תשע וקונור שהיה בן שש - לא העבירו את הזמן במשחקי מחשב ובסדנאות יצירה. "הם עברו שטיפת מוח והם באו וסיפרו על זה לטום קרוז בנוכחותי", הדגיש ראתבון באותו ראיון. "שטיפת המוח הבסיסית של קונור ואיזבלה התמקדה בכך שיש אנשים שהם לא חברותיים, אנשים מדכאים, כמו אמא שלהם, ניקול קידמן. הרעיון היה להטות אותם לכיוון הסיינטולוגיה ולהרחיק אותם מניקול".
אתה טוען שהסיינטולוגיה היא בעיקר תאגיד כלכלי. למה?
"כי הכל נע סביב הכסף, בגלל זה עזבתי את הכנסייה. אנשים מגיעים למצב שהם מקריבים את החסכונות שלהם, את הבתים שלהם, את החינוך של הילדים שלהם, את הפנסיה שלהם. זה החלק המרכזי בפעילות של הכנסייה. הם מתנהלים כמי שיש להם מונופול על הישועה האישית והרוחנית של המאמינים".
"אותם מאמינים סבורים שלסיינטולוגיה יש ידע שהם לא יכולים לקבל בשום מקום אחר ומוכנים לשלם כמה שמבקשים מהם. זוהי שיטה שבה מי שמשלם יותר מתקדם יותר בסולם הדרגות. מיסקאביג' חי כמו מיליונר, ללא גבולות. יש לו צי של רכבי פאר, אופנועים שמעוצבים בהתאמה אישית, הוא מחזיק באחוזות בכל רחבי העולם, וכל הצרכים שלו מסופקים על ידי הכנסייה".
כמה חברים יש בכנסייה הסיינטולוגית?
"בניגוד לטענות שלהם שיש להם מיליוני חברים ברחבי העולם, המספר עומד על כ-20 אלף בלבד. בשנות השבעים המספר היה גבוה פי עשרה, אבל בשנים האחרונות הוא פחת באופן עקבי. בגלל הירידה במספר החברים הם פיתחו את שיטת מסחטת הכספים לרמה שגורמת לאנשים לשלם יותר מאי פעם".
בחזרה לישראל. בראש המרד של הקבוצה המקומית עומדים דני ותמי למברגר, הבעלים והמנהלים של מרכז "דרור" בחיפה, ששימש כסניף הצפוני של התנועה בישראל. בני הזוג הכריזו על הצעד הנדיר בעקבות מייל שהפיצה דבי קוק, סיינטולוגית אמריקאית בכירה לשעבר אשר פירטה את העוולות שהייתה עדה להן. במקום לעשות את מה שנדרש ממנו כ"סיינטולוג טוב", למברגר לא מחק את האי-מייל אלא הפיץ אותו. בהמשך החל לשלוח מכתבים להנהלה הבינלאומית ולארגון בתל אביב עם שאלות נוקבות. תשובות מספקות, לדבריו, לא קיבל.
"בארגון נוצרה תקלה נוראית", הוא אומר ל"סופשבוע" בראיון בלעדי. "בתחילת שנות השמונים, אחרי מאבק בצמרת, בחורצ'יק צעיר ונמרץ בשם דיוויד מיסקאביג', הצליח להשתלט על הארגון. אם אתה סיינטולוג נאמן שמתחיל לערער ולהיות מעצבן כמוני, שכל היום מתווכח ושואל שאלות, או שאתה מפסיק או שאתה עף החוצה כמוני וכמו רבים לפני".
עם הפצת המכתב הפכה מכללת "דרור" ל"מיסיון" הגדול בעולם אשר פורש מארגון הסיינטולוגיה הבינלאומי ויוצא לדרך עצמאית. לא פלא שהמכתב, שתורגם לאנגלית, ממשיך להסעיר את קהילת המאמינים. למברגר, שהיה במשך שנים אחד מהסיינטולוגים הבכירים בישראל, אומר כי "זה ארגון שמבוסס על שקרים, אבל אנחנו ניצחנו במלחמה".
"זה צעד חריף שלא היה כמותו בעולם ובטח לא בישראל. בלתי אפשרי להתנתק מהם ולא לשלם מחיר. אסור להתמרד בסיינטולוגיה, אסור להעביר ביקורת, אסור לשאול שאלות. כשקראתי את זה, ידעתי שזאת רעידת אדמה של ממש", אומר נועם רודה, פעיל מרכזי לשעבר בסיינטולוגיה שעזב את הארגון לאחר שבע שנות חברות.
"אלו קולות שהיו חייבים לבוא, וזה דבר מאוד נדיר שאנשים מוכנים לפרסם את המכתב בשמם, כי יהיו לזה השלכות. מי שמוכרז 'מדכא' הוא מוחרם. מנודה, מוקצה. כולם מפנים לו עורף. כשאתה בתוך קהילה סגורה במשך שנים, זה אולי הדבר שהכי קשה לעשות".
" המטרה של המכתב שלנו היא לעורר אנשים לראות דברים. היינו במצב של אין ברירה. אנחנו מרגישים שיש לנו חובה מוסרית לעשות את מה שעשינו", מסביר מוטי ויצמן, אחד החתומים על המכתב. "אנחנו בלב ובנפש נישאר סיינטולוגים, ולא משנה איזו תווית ישימו עלינו. אני האמנתי במנגנון, בהיררכיה, בצורה עיוורת".
"האמנתי שסיינטולוגיה זה ידע חשוב, וכל אמצעי להגן עליו הוא לגיטימי. עד לאחרונה לא העזתי להיכנס לאתרים שמדברים נגד הסיינטולוגיה. אבל כשגיליתי אותם היה לי קשה לישון בלילה. אם סיינטולוגיה זה משהו טוב, אין סיבה למנוע את החשיפה. יוצרים אצלנו פחד, ובסוף אנשים מפחדים מאיתנו".
ענתם המרכזית של מחברי המכתב היא כי החברים בסיינטולוגיה נדרשים להוציא סכומי כסף אדירים כדי לממן את המשך פעילותו של הארגון. הם מאשרים את מה שנטען לא פעם בעבר על ידי חברים שפרשו, שמופעל לחץ כבד להרים "תרומות" נדיבות - עד עשרות אלפי דולרים. וזאת לצד קורסים שעולים אלפי שקלים. לא פעם, המאמינים מגיעים למצב של חובות עצומים ואף פשיטת רגל.
המנגנון הזה, לפי טענת הכותבים, הרסני במיוחד דווקא כלפי החברים המסורים ביותר. "הפעילות הקדחתנית הזו של גיוס תרומות גורמת לנזק רב: חברי צוות שתורמים סכומים גבוהים'משתעבדים' לעבודה הנוספת שלהם מחוץ לארגון על מנת לעמוד בהוצאות; יש לא מעט מקרים של סיינטולוגים שתורמים כספים מעבר ליכולתם ונכנסים לחובות עצומים. הדבר מתפרסם לא פעם באמצעי התקשורת על ידי קרובי משפחה של סיינטולוגים וגורם לסיינטולוגיה נזק עצום".
מהמסמך עולה סדר הגודל הבלתי נתפס של הסכומים שחברי הסיינטולוגיה מתבקשים לכאורה להוציא (וזאת מלבד דמי החברות החד פעמיים בסך 5,000 דולר). "ב-2005 מחירי האודיטינג הוכפלו", טוענים הכותבים. "לא חשוב באילו טכניקות תשתמשו - אנו לא חושבים שזה אפשרי למכור לאדם חדש שעוד לא מכנה את עצמו סיינטולוג, חבילה של ארבעה 'אינטנסיבים' בקרוב ל-40 אלף שקל (חצי ממחיר מכונית משפחתית) או אפילו 'אינטנסיב' יחיד במחיר גבוה מ-13 אלף שקל (יותר מאלף שקל לשעה)".
עוד טוענים מחברי המכתב כי החברים בארגון מימנו בהון עתק חלק ניכר מעלותו של הקמת המרכז ביפו, המכונה "הארגון האידאלי". "למי שלא זוכר, כשהתחיל הפרויקט של 'הארגון האידאלי' בישראל הותרמו כ-2.5 מיליון כתרומה ישירה לקרן המיועדת לרכישת בניין. רק בהמשך קיבל הפרויקט סיוע של ה-IAS (המרכז הבינלאומי של הסיינטולוגיה).
כל גוף שפועל ללא מטרת רווח בעולם מציג שקיפות מלאה לפעילותו הכספית. לא כך ה-IAS. מן הראוי שלפחות התורמים יידעו בדיוק מה נעשה במיטב כספם. אנו מתכוונים לדוחות כספיים מבוקרים ולא להצהרות מיופות של יחסי ציבור".
עודד (שם בדוי), בן 29, היה חבר בסיינטולוגיה במשך ארבע שנים, עד שעזב לפני שנתיים. לדבריו, הופעלו עליו לחצים כבדים לתרום למען המטרות השונות של הכנסייה. "אני תרמתי לארגון האידאלי (הבניין ביפו) 4,000 שקל , ול-IAS תרמתי 12 אלף שקל. אמרו לנו שזה יהיה בניין יפה ומפואר ומרכזי ושכולנו צריכים להתנדב ולתרום להקמתו. בכלל, בסיינטולוגיה אתה כל הזמן מוציא כסף: אם זה לא תרומות, אז על ספרים, הרצאות מוקלטות, קורסים, חוברות".
"לקחתי הלוואה מהבנק. לא רציתי לצאת כפוי טובה, אנשים מנסים לעזור לי. כולם מעודדים אותך שזה הדבר הנכון לעשות".
עודד מספר שהצטרף לארגון לאחר שצפה בראיון עם טום קרוז. "הייתי בתקופה מבולבלת, מאוד אבוד, וחיפשתי משהו שיעזור לי לבנות ביטחון עצמי. מה, אם בן אדם כמוהו נכנס, אז אולי גם לי זה יעזור? מילאתי שאלון של 200 שאלות, מה שהם קוראים 'מבחן אישיות', ואחר כך לקחתי שלושה קורסים, וקניתי ספרים, פתאום זה יוצא 40 אלף שקל. אז הם אומרים לך, 'זה כמו תואר. זה יקדם אותך'. התלהבתי. סך הכל הוצאתי שם 70 אלף שקל. נכנסתי לחובות עצומים".
במרכז לנפגעי כתות מזהירים כבר שנים מהניצול הכספי הקיים בסיינטולוגיה. "מה שעובר כחוט השני לאורך המכתב הוא מה שהמומחים מכנים 'שבי מחשבתי', הננקט על ידי מנהיגי כתות במטרה להפוך את האמינים בכת לעבדים מרצון. הסיינטולוגיה היא אחת הכתות המסוכנות ביותר, דווקא משום שהיא מציגה את עצמה במסווה של שיפור יכולות רוחניות ופיזיות ופיתוח כישורי חיים", אומרת רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז.
"ההישאבות לכת כוללת מסחטה של כספים שניתנים, לכאורה, מרצונם החופשי של המאמינים, אך כל רצון חופשי לא קיים כאשר מונהגת בקבוצה טכניקת ה'שבי המחשבתי', שבתהליך זחלני משבשת את זהותו של האינדיבידואל, מעצבת אותו מחדש ברוח מנהיג הכת ומדכאת את בחירתו החופשית".
הסיינטולוגיה כיכבה בחקירות ממשלתיות ותביעות משפטיות בכל רחבי העולם. בישראל הארגון נחשב לכת, אולם החברות בו אינה אסורה על פי החוק. בגרמניה הסיינטולוגיה הוכרזה כ"ארגון טוטליטרי" ומתנהלת נגדה מערכה ציבורית ענפה. הארגון בצרפת הואשם בהונאה ונקנס במיליון דולר. בארצות הברית, באוסטרליה, בבריטניה ובמדינות נוספות הסיינטולוגיה מוגנת על ידי החוק שמבטיח חופש דת.
המתקפה התקשורתית נגד הסיינטולוגיה מגיעה בדיוק ברגע שבו הייתה אמורה לחגוג 60 שנה להקמתה. ל.רון האברד, יליד נברסקה, בן לקצין צבא ולמורה, החל את דרכו כסופר פורה של מדע בדיוני ומערבונים.
במלחמת העולם השנייה הוא שירת כקצין בחיל הים. על מה שקרה אחר כך אנחנו יודעים בעיקר מהזיכרונות שכתב ומהמידע שמופיע במקורות הסיינטולוגיים: האברד מוצג שם כמי שהתנדב בבית חולים פסיכיאטרי בג'ורג'יה, שבו "הציל את חייהם של מטופלים תודות לשיטות הייעוץ הייחודיות שלו". במהרה זיהה האברד את הפוטנציאל האדיר בשיטות הטיפול האלטרנטיביות שפיתח.
ב-1949 פרסם את "ספר הפסיכולוגיה", שמתמקד ב"נסיבות ובדרכי הריפוי של המתיחות העצבית". שנה אחר כך הוציא את ספרו המצליח ביותר, שסלל את הדרך לכנסייה החדשה. הספר, "דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש", הפך תוך זמן קצר לרב מכר. הוא הציע מגוון של שיטות ריפוי מקוריות להתמודדות עם תחושות ורגשות בלתי רצויים, אי רציונליות ומחלות פסיכוסומטיות.
המוח האנושי, לפי האברד, מתעד ומאחסן כל אירוע וכל חוויה בחייו של האדם, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו. אותם זיכרונות לא נעימים הופכים במשך חייו הבוגרים לחבית נפץ קטלנית שמשנה את התנהלות חיי האדם, שהוא במקור ישות רוחנית נצחית.
המוח, לפי האברד, מחולק לשניים: החלק האנליטי, שמאפשר לאדם לנתח את המציאות באופן קר ולקבל החלטות שקולות ומאוזנות; והחלק התגובתי, שמונע על ידי אמוציות בלתי רציונליות שמקורן באותו מצבור זיכרונות קטלני ובלתי מודע שאסף במהלך חייו. הפתרון הוא "ניקוי" המוח מאוסף הזיכרונות השליליים, שניתן להגיע אליו דרך כמה ערוצים. העיקרי שבהם הוא אותם מפגשי וידוי איטנסיביים, המכונים בסיינטולוגיה אודיטינג (Auditing).
"מדובר בציון דרך לאנושות, הדומה בחשיבותו לגילוי האש וגדול עוד יותר מהמצאת הגלגל והקשת", תיאר האברד את חשיבות הדיאנטיקה בצניעות אופיינית. כשראה שרבבות עותקים של ספרו נחטפים ומתורגמים לעשרות שפות רבות, הבין שעלה על מכרה זהב והפך למרצה ונואם מבוקש. לא חלפה שנה מפרסום הספר וברחבי ארצות הברית קמו סדנאות שהוקדשו אך ורק ללימוד הדיאנטיקה. בהמשך הוקמו מרכזי לימוד, אחר כך קולג'ים פרטיים וב-1953 קמה הכנסייה הראשונה, בקאמדן, ניו ג'רזי.
הכסף, אז כמו היום, הגיע מכיסם הפרטי של המאמינים. הישועה, לפי האברד, לא באה בחינם. לניקוי הפנימי היה תמיד תג מחיר. אנשים רבים העבירו לכנסייה את כל חסכונותיהם, מאמינים איבדו את בתיהם והקריבו את עתיד ילדיהם בשם ההבטחה לחיים טובים יותר.
האברד, מצדו, נהנה מחיי שפע שעמדו בניגוד מוחלט לסגפנות האכזרית שנדרשה מהמאמינים. הוא התגורר באחוזות מפוארות, התנייד ברכבי יוקרה ושלשל לעצמו משכורת של מאות אלפי דולרים בשנה, שבמונחים של היום שוויה כשני מיליון דולר.
החוקר ריק רוס, שמקדיש את חייו לחשיפת המתרחש בסיינטולוגיה, מדגיש: "מדובר בתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים. למי שאין לו מספיק כסף, אין כמעט סיכוי לעלות בסולם הדרגות. אם אתה לא ג'ון טרבולטה או טום קרוז, קשה לך מאוד לטפס למעלה. ההערכה היא שכדי להגיע לדרגה שלוש מתוך שמונה, אתה צריך לשלם משהו בסדר גודל של 400 אלף דולר.
מצד שני, יש אלפי אנשים שאין להם הסכומים האלה ורוצים להפוך לחלק מהכנסייה. הם מסכימים לעבוד במשרה מלאה, להקדיש את זמנם לכנסייה בתקווה שיוכלו להתקדם גם בלי לשלם את אותם סכומים. מדובר בארגון שעוסק כל העת בגיוס כספים, שגובה כסף על כל דבר ושמחזיק נכסי נדל"ן בשווי מאות מיליוני דולרים".
מה קורה למי שרוצה לעזוב?
"אם אתה חבר ב-Sea Organization (קבוצת העלית) זה יכול להיות קשה עד כמעט בלתי אפשרי. יש עדויות של אנשים שמספרים שהחזיקו אותם בכוח, שהכו אותם, שאיימו עליהם. אנשים שנשלחו ל'חור' והוחזקו שם בניגוד לרצונם. כל מי שרוצה לעזוב, הם מגדירים אותו כ'מדכא'. זה אומר שלאנשים אסור לדבר איתו, שצריך להחרים אותו. זה קשה במיוחד כשיש לאדם קרובי משפחה שעדיין נמצאים בסיינטולוגיה. קיבלתי המון תלונות על משפחות שנהרסו, על מאבקי גירושין מכוערים".
מחברי המכתב בישראל לא מסכימים עם הגדרת הסיינטולוגיה כ"כת", אך הם יוצאים בקול ברור, ולראשונה, נגד המאפיינים הכיתתיים של הכנסייה - בהם הוקעה, ולעתים אף רדיפה והשמצה, של המתנגדים לה. בנוסף הם מגנים את השתקת הביקורת הפנימית, אשר מבטלת, לטענתם, את החשיבה העצמאית ומלווה כמעט תמיד ב"חקירות" על ידי קציני האתיקה של הארגון. אלה ניזונים בין היתר מ"דוחות ידיעה" - וידויים אישיים או העברת מידע על אדם אחר. על הסיינטולוגים חלים לא מעט איסורים, כמו איסור גלישה באינטרנט באתרים "בעייתיים".
" מה שקיבלתי בתגובה למכתבים ששלחתי זה חקירות אתיקה. מראים לי מאמרים שמוכיחים כביכול שאני טועה ושאני לא בסדר", אומר דני למברגר.
איך זה קורה בפועל?
"קצינת האתיקה אומרת לי לבוא בפגישה בתל אביב. לא כולאים אותי ולא מרביצים מכות. לא עושים עבירה על החוק. אם ירביצו לי, אני אביא משטרה. הם לא עושים שום דבר נגד החוק. האיום היחיד שיש להם עלינו זה שאם לא תשתף פעולה, נגיע למסקנה שאתה נגדנו ונכריז עליך 'מדכא'. ואז זה חרם ונידוי".
מהמכתב מצטיירת לכאורה תמונה של סחטנות רגשית וכלכלית.
"לוחצים על אנשים ומנצלים את טוב לבם ואת התמימות שלהם. בני אדם הם אהבלים. קל לנצל את טוב לבם כדי לשתול להם בראש רעיונות פסיכיים. זו לא תופעה חריגה. בניגוד מפורש לכל הכתבים ולכל מה שאמר רון האברד, ארגון הסיינטולוגיה כל הזמן עוסק בגיוס כסף".
יש בארגון אלמנטים משעבדים?
"כן. מיסקאביג' הפך את הסיינטולוגיה לגוף עם מאפיינים של שעבוד, של הגבלות, של פגיעה ביכולת של האדם. האנשים שתוקפים אותנו הם רק בורג במערכת. אני כבר שנים רואה שמשהו מסריח, שהדברים מטופלים לא נכון. אני כותב מכתבים ומדבר עם אנשים בכל מיני תפקידים. את יכולה להגיד ששנים שיתפתי פעולה. קצת הוצאנו כסף מאנשים, לא עשינו דברים נוראיים. אנשים תרמו מרצונם תוך עידוד שלי".
אבל נשארת בפנים.
"נשארתי כי הפילוסופיה והפרקטיקה של הסיינטולוגיה זה דבר טוב ומדהים ונהדר, והארגון של מיסקאביג' זה דבר אחר. אלה שני דברים שונים לחלוטין. אתה יכול להיות דתי מאמין בלי להיות בחצר של הרב עובדיה, נכון?".
בחודש שעבר טס למברגר לפגישה עם מארק ראתבון, הבכיר שפרש מהתנועה. בהמשך, כשנחת בשדה התעופה בטמפה, פלורידה (שבה מתגוררים סיינטולוגים רבים), נחת עליו התיוג "אדם מדכא".
"הם באו אלינו בנקודת איסוף המזוודות ומסרו לי מעטפה חומה. בפנים היה מכתב שהודיע לי שהוכרזתי אישיות מדכאת. העיקר שהם חתמו עליו ב' הרבה אהבה'". איך הם ידעו את לוח הטיסות שלך? "מרטי אמר לי שהבית שלו תחת מעקב. הוא אמר לי אל תבוא, אבל אני עקשן, באתי". ואתה לא חושש שהם עוקבים אחריך גם עכשיו? "מפחד? שיעקבו. שישימו מצלמות, מיקרופונים, הנה אני יושב פה איתך. מה יש לי להסתיר? מיסקאביג' הפסיד במלחמה. הוא דינוזאור שגוסס ועושה רעש ובלגן וצלצולים. זה קרב מאסף".
כך שלמרות ההכפשות והמאבקים, למברגר אופטימי. "יש היום בעולם אלפי סיינטולוגים עצמאיים. החדשות הטובות לעם ישראל והעולם כולו הוא שהמונופול נגמר. היום פועלים בעולם עשרות מרכזים של סיינטולוגים בכירים שראו שמיסקאביג' הוא קוקו, מג'נון, התבלבלה עליו דעתו - עזבו את ארגון הסיינטולוגיה והתחילו לעשות סיינטולוגיה באופן חופשי ועצמאי כמונו. אנחנו נמצאים בעידן חדש".
"מדובר במהלך משמעותי, כי בדרך כלל מי שפורש מהסיינטולוגיה נשכח ומנתק מגע. פה יש קריאת תגר", אומר תומר פרסיקו, חוקר בתוכנית לדתות בנות זמננו באוניברסיטת תל אביב. "ברור שאם הם לא היו בטוחים שנעשו דברים בעייתיים, הם לא היו מדברים. אלה אנשים שהסיינטולוגיה בליבם".
כאילו לא היו חסרות בעיות לארגון הסיינטולוגיה הישראלי, באה פרשת עו"ד גור פינקלשטיין ורק החמירה את המשבר התדמיתי. פינקלשטיין ייצג את הארגון מול הקבלן ששיפץ את המרכז ביפו ומול עיריית תל אביב. לפני כשנה הוא נעצר והואשם כי ניסה לפגוע בראש מחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב, שוטה חובל, באמצעות הנחת מטען חבלה תחת מכוניתו. הסיבה, לפי החשד: חובל לא אישר לבצע שינויים בבניין ביפו.
פינקלשטיין הואשם עוד כי שלח "משאית תופת" לבניין ובה מכל דלק ובלון גז, כדי לגרום נזק שיחייב לשקמו בעבודות בנייה. המשאית נשרפה ולבניין נגרם נזק קל. במקביל הואשם גם כי ניסה לרצוח את בן זוגה של גרושתו. עלילותיו לא פסקו גם בין הסורגים. ביולי 2011 הואשם כי ניסה להכשיל את משפטו כאשר הזמין, דרך אביו, את רציחתו של עד התביעה במשפטו. ה"רוצח השכיר" שהאב ניסה לגייס היה למעשה שוטר סמוי.
"אין דבר יותר מלהיב מלעבור לבניין חדיש ומושקע עם ריהוט חדש, אביזרי הייטק ומיזוג אויר מרכזי", כותבים המורדים במכתבם. "לצערנו, כשפועלים בצורה כה בוטה נגד המדיניות ונגד ההיגיון הבריא עושים עוד טעויות בדרך - אנו מתכוונים לכך ששכרו את שירותיו של עו"ד שנוי במחלוקת שיושב במעצר בחשד לניסיון רצח ולמעורבות בניסיון הצתה של בניין אלהמברה - עו"ד גור פינקלשטיין. . . במקום ש' להיות סיינטולוג' יהיה משהו שקל להתגאות בו בפני הציבור ובפני המשפחות שלנו, הפכנו ללעג במקרה הטוב.
"לא נותר לנו אלא לפנות אליכם בקריאה להתעורר... ייתכן שחלקכם יחששו להמשיך להיות איתנו בתקשורת, כיוון שקרוב לוודאי שהפעולה היחידה שמר דייוויד מיסקאביג' ינקוט תהיה שימת תוויות של'אדם מדכא', מבלי להתמודד עם הטענות שהועלו נגדו במכתב זה", מדגישים המחברים. "מי שמכיר את מי שחתום על מכתב זה יודע שאף אחד מאיתנו אינו אישיות מדכאת".
המכתב יצר סערה בקרב מאמיני הסיינטולוגיה בישראל, ותוך יומיים הופצה תגובה. מורדי בוקאי, אחד הבכירים בקהילת הסיינטולוגיה המקומית והבעלים של מרכז בשדרות רוטשילד בתל אביב המזוהה עם התנועה, הפיץ מכתב תגובה שבו הוא מזהיר את חבריו שלא יחברו אל המורדים. "מזל שיש את מר דיוויד מיסקאביג' שמצליח לדחוף את הקבוצה הזאת קדימה כמו שלא היה אי פעם בעבר. הוא מנהיג משכמו ומעלה ואין ספק בכלל שהוא האדם המתאים ביותר להוביל ולהנהיג את תנועת הסיינטולוגיה", כתב בוקאי.
"אין לי ספק שכל המעורבים במרד הזה יקבלו הכרזה של אדם מדכא בקרוב אם הם לא יחזרו בהם מיד. סיינטולוגיה תמשיך איתכם ובלעדיכם, אבל חבל שאתם מוותרים בכזאת קלות על החופש האישי שלכם כדי להיות צודקים. . . הקריאה למרד הזאת אינה נחוצה".
"מדובר במכתב פרטי", אומר מורדי בוקאי ל"סופשבוע". "זה לא עניין לציבור, זה עניין משפחתי פנימי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם